1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
הורד מ
YTS.MX
2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
אתר הסרטים הרשמי של YIFY:
YTS.MX
3
00:00:13,334 --> 00:00:16,209
( מצלמה מתגלגלת )
4
00:00:18,834 --> 00:00:20,751
(מוזיקה מתנגנת)
5
00:00:29,834 --> 00:00:34,042
סטיבן שפילברג:
התחלתי ליצור סרטים
כשהייתי ילד צעיר,
6
00:00:34,125 --> 00:00:38,709
אבל אני זוכר את הזמן
כמעט ויתרתי על החלום שלי
להיות במאי קולנוע.
7
00:00:38,792 --> 00:00:41,083
בטח הייתי בן 16.
8
00:00:41,167 --> 00:00:43,167
(מוזיקה מתנגנת)
9
00:00:48,542 --> 00:00:51,250
שפילברג:
סרט הגיע לעיר
נקרא "לורנס של ערב",
10
00:00:51,334 --> 00:00:53,626
וכולם
דיברתי על זה.
11
00:00:53,709 --> 00:00:56,417
אף פעם לא ישבתי בהנאה
מושב תיאטרון לפני.
12
00:00:56,500 --> 00:00:59,792
מחיר כרטיס פרימיום,
הקרנה של 70 מ"מ,
13
00:00:59,876 --> 00:01:01,167
סאונד סטריאופוני.
14
00:01:03,626 --> 00:01:04,918
ומתי
הסרט נגמר,
15
00:01:05,000 --> 00:01:07,667
רציתי לא להיות
במאי יותר
16
00:01:07,751 --> 00:01:10,000
בגלל הבר
היה גבוה מדי.
17
00:01:12,834 --> 00:01:16,626
הייתה סצנה
שבו הסתכל על עצמו
בחרב/סכין ההיא,
18
00:01:16,709 --> 00:01:18,918
כשהוא היה הראשון
נתון הגלימות
19
00:01:19,000 --> 00:01:20,417
והוא חשב
הוא היה לבד.
20
00:01:20,500 --> 00:01:22,125
והוא הלך
מסביב לצחוק
21
00:01:22,209 --> 00:01:25,209
ומסתכל על הצל שלו
שבו הגלימה הדיאפאנית
22
00:01:25,292 --> 00:01:26,834
הוא החזיק מעמד
הוטבע למעשה
23
00:01:26,918 --> 00:01:28,709
- על החול בצל.
- (צוחק)
24
00:01:28,792 --> 00:01:30,500
זה היה רגע נהדר.
25
00:01:30,584 --> 00:01:33,834
ואז מאוחר יותר,
כאשר הם מתכוונים
הטורקים הנסוגים,
26
00:01:33,918 --> 00:01:36,500
אתה רואה אותו שוב
מכוסה בדיל.
27
00:01:36,584 --> 00:01:39,667
ויש לו את הסכין
באותה עמדה
היה לו את זה
28
00:01:39,751 --> 00:01:42,500
בימיו הבתוליים,
בימי תהילתו.
29
00:01:42,584 --> 00:01:46,626
והוא מסתכל על עצמו,
מי הוא הפך להיות.
30
00:01:46,709 --> 00:01:48,792
זו הייתה הפעם הראשונה,
לראות סרט,
31
00:01:48,876 --> 00:01:52,459
הבנתי את זה
יש נושאים שלא
נושאי סיפור נרטיביים.
32
00:01:52,542 --> 00:01:55,334
יש נושאים
שהם נושאי אופי,
שהם נושאים אישיים.
33
00:01:55,417 --> 00:01:57,918
דיוויד לין הזה
יצר דיוקן,
34
00:01:58,000 --> 00:02:00,459
הקיף את הדיוקן
עם ציור קיר
35
00:02:00,542 --> 00:02:02,375
של היקף
ואקשן אפי,
36
00:02:02,459 --> 00:02:06,709
אלא בלב ובלב
של "לורנס של ערב"
37
00:02:06,792 --> 00:02:09,292
זה "מי אני"?
38
00:02:09,375 --> 00:02:11,584
- (ירי)
- (כולם צועקים)
39
00:02:11,667 --> 00:02:17,459
שפילברג:
הייתה לי תגובה כה עמוקה
ליצירת הסרט,
40
00:02:17,542 --> 00:02:20,876
וחזרתי
וראה את הסרט
שבוע לאחר מכן.
41
00:02:20,959 --> 00:02:23,125
ראיתי את הסרט
שבוע לאחר מכן.
42
00:02:23,209 --> 00:02:25,125
וראיתי את הסרט
שבוע לאחר מכן.
43
00:02:25,209 --> 00:02:27,584
והבנתי את זה
לא הייתה דרך חזרה,
44
00:02:27,667 --> 00:02:30,292
שזה הולך להיות
מה התכוונתי לעשות
45
00:02:30,375 --> 00:02:32,918
או שהתכוונתי
למות בניסיון.
46
00:02:33,000 --> 00:02:35,876
אבל זה היה הולך להיות
שארית חיי.
47
00:02:35,959 --> 00:02:37,876
(מוזיקה מתנגנת)
48
00:03:04,709 --> 00:03:06,792
(פיצוץ)
49
00:03:11,459 --> 00:03:13,542
( המוזיקה ממשיכה )
50
00:03:34,876 --> 00:03:37,751
(שואג)
51
00:03:39,292 --> 00:03:41,209
( פיצוצים רחוקים )
52
00:03:48,709 --> 00:03:50,834
( המוזיקה ממשיכה )
53
00:04:34,584 --> 00:04:37,209
ואז מנסה להשיג--
זה הרגיש מסודר.
54
00:04:37,292 --> 00:04:39,626
- גבר: המצלמה
רק צריך ללכת ימינה.
- רק קצת נמוך יותר.
55
00:04:39,709 --> 00:04:41,584
זה טוב שם.
זה מושלם.
56
00:04:41,667 --> 00:04:43,209
כן, המצלמה חייבת ללכת
ממש קצת, בבקשה.
57
00:04:43,292 --> 00:04:44,792
לך ימינה.
58
00:04:44,876 --> 00:04:46,584
- נכון, נכון, נכון, נכון.
- גבר: אתה יכול להגיע לשם?
59
00:04:46,667 --> 00:04:48,500
ממש שם
יהיה טוב.
60
00:04:48,584 --> 00:04:51,125
שפילברג:
בכל פעם שאני מתחיל
סצנה חדשה, אני עצבני.
61
00:04:51,209 --> 00:04:53,751
וזה כאילו
הולך לבית הספר,
צריך לעבור מבחן.
62
00:04:53,834 --> 00:04:55,959
מעולם לא שמעתי את השורות
שנאמר קודם לכן.
63
00:04:56,042 --> 00:04:57,751
אני לא יודע
מה אני הולך לחשוב
של לשמוע את השורות,
64
00:04:57,834 --> 00:04:59,292
אני לא יודע מה
אני אגיד לשחקנים,
65
00:04:59,375 --> 00:05:01,083
אני לא יודע איפה
אני הולך לשים את המצלמה.
66
00:05:01,167 --> 00:05:03,667
ובכל פעם,
זה אותו דבר.
67
00:05:03,751 --> 00:05:05,459
אבל אני אומר לך,
זו התחושה הכי גדולה
בעולם.
68
00:05:05,542 --> 00:05:06,876
אני אגיד לך
למה זו הרגשה טובה.
69
00:05:06,959 --> 00:05:09,083
כמה שיותר
אני מרגיש בטוח
70
00:05:09,167 --> 00:05:11,459
ומאובטח
על משהו,
71
00:05:11,542 --> 00:05:13,542
כמה שפחות
אני הולך לכבות.
72
00:05:13,626 --> 00:05:17,459
ככל שאני מרגיש יותר,
"אה, זה יכול להיות
בעיה גדולה
73
00:05:17,542 --> 00:05:19,125
בקבלת
הסיפור שסופר,"
74
00:05:19,209 --> 00:05:21,042
אני הולך לעבוד שעות נוספות
לעמוד באתגר
75
00:05:21,125 --> 00:05:22,667
ולבצע את העבודה.
76
00:05:22,751 --> 00:05:24,667
בסדר, זה הסתיים.
אני לא יודע אם זה שווה את זה.
77
00:05:24,751 --> 00:05:27,167
שפילברג:
ולכן, אני שונא את ההרגשה
להיות עצבני,
78
00:05:27,250 --> 00:05:29,209
אבל אני צריך להרגיש
ברגע הזה
79
00:05:29,292 --> 00:05:32,292
אני ממש לא בטוח
מה אני עושה.
80
00:05:32,375 --> 00:05:37,417
וכשזה על סף פאניקה,
אני מקבל רעיונות נהדרים.
81
00:05:37,500 --> 00:05:40,417
ככל שאני מרגיש יותר
נסוג לפינה,
82
00:05:40,500 --> 00:05:41,792
כמה שיותר מתגמל
זה הופך ל
83
00:05:41,876 --> 00:05:43,167
כשאמצא את הדרך החוצה
של הפינה.
84
00:05:43,250 --> 00:05:44,834
אני אוהב את זה.
הזריקה הבאה.
85
00:05:44,918 --> 00:05:46,250
טוֹב.
86
00:05:46,334 --> 00:05:49,125
- (מוזיקה מתנגנת)
- (פטפוט עמום)
87
00:06:05,542 --> 00:06:07,626
(צועק)
88
00:06:07,709 --> 00:06:09,709
- ראית את זה?
כן.
89
00:06:09,792 --> 00:06:11,792
(צרחות)
90
00:06:11,876 --> 00:06:14,792
(צרחות עמומות)
91
00:06:17,584 --> 00:06:19,918
מרטין סקורסזה:
אני זוכר מתי סטיבן
היה בהפקה ב"מלתעות",
92
00:06:20,000 --> 00:06:22,375
המילה ברחבי העיר
וב-"LA Times"
93
00:06:22,459 --> 00:06:25,292
זה היה שטויות
ושזה הולך להיות
אסון.
94
00:06:28,250 --> 00:06:31,292
ריצ'רד דרייפוס:
"מלתעות" התחילו לצלם
ב-2 במאי.
95
00:06:31,375 --> 00:06:33,584
התקבלתי לעבודה,
אני חושב שב-3 במאי,
96
00:06:33,667 --> 00:06:37,209
ולא היה להם כריש,
ללא תסריט וללא צוות שחקנים
97
00:06:37,292 --> 00:06:39,584
כשהם התחילו לראשונה,
אז...
98
00:06:39,667 --> 00:06:41,417
התסריט
מעולם לא היה נעול.
99
00:06:41,500 --> 00:06:43,500
היינו
שכתוב התסריט
100
00:06:43,584 --> 00:06:46,542
12 שעות
לפני שצילמנו
מה שכתבנו זה עתה.
101
00:06:46,626 --> 00:06:48,834
אתה יודע, זה מפחיד
כדי שמנהל לא ידע
102
00:06:48,918 --> 00:06:51,542
אם הוא יצליח
למסור דפים לצוות השחקנים שלו
למחרת בבוקר.
103
00:06:51,626 --> 00:06:53,292
אָדָם:
חבר'ה, אנחנו לא יכולים לירות
ממש עכשיו.
104
00:06:53,375 --> 00:06:54,876
תחזיק מעמד.
- בנאדם
105
00:06:54,959 --> 00:06:57,083
שפילברג:
זה היום השני שלי
בים
106
00:06:57,167 --> 00:07:00,375
ויש לי
עוד 54 ימים לסיום.
107
00:07:00,459 --> 00:07:03,375
ואם אני אשרוד את זה,
108
00:07:03,459 --> 00:07:06,500
למדתי הרבה,
כי כרגע כל מה שאני יכול
לומר לך הוא
109
00:07:06,584 --> 00:07:10,125
זה איטי פי שניים
יורים בים כפי שהוא
ירי ביבשה.
110
00:07:10,209 --> 00:07:14,125
ביל באטלר: ובכן, האולפן
מעולם לא צילם סרט
על האוקיינוס לפני.
111
00:07:14,209 --> 00:07:15,959
הם היו עושים את זה
על האגם האחורי.
112
00:07:16,042 --> 00:07:18,667
הם היו עושים את זה
בטנק סטודיו.
113
00:07:18,751 --> 00:07:20,167
הם היו עושים
סירות מיניאטוריות.
114
00:07:20,250 --> 00:07:22,292
הם היו--
הכל יהיה כל כך קל
115
00:07:22,375 --> 00:07:24,918
שלעולם לא תעשה זאת
להתקרר או להירטב.
116
00:07:25,000 --> 00:07:27,918
אבל סטיבן אמר,
"אני הולך לירות
באוקיינוס הפתוח."
117
00:07:28,000 --> 00:07:29,626
צליל רול.
118
00:07:29,709 --> 00:07:31,751
שפילברג:
זה היה אמור
להיות מותחן
119
00:07:31,834 --> 00:07:34,292
מבוסס על אנשים
כמוך ואני
מחוץ לאלמנט שלנו
120
00:07:34,375 --> 00:07:37,959
וצריך להילחם במשהו
אין לנו הבנה
איך להתמודד עם.
121
00:07:38,042 --> 00:07:40,083
צריך רמה
של אותנטיות
122
00:07:40,167 --> 00:07:42,042
שחשבתי לצלם את זה
במגרש האחורי
123
00:07:42,125 --> 00:07:44,626
ביוניברסל
בצפון הוליווד
לא היה נותן את זה.
124
00:07:44,709 --> 00:07:47,209
אז, אלי,
לא הייתה דרך חזרה.
125
00:07:47,292 --> 00:07:49,083
היה צריך לירות בו
באוקיינוס.
126
00:07:49,167 --> 00:07:50,667
(מוזיקה מתנגנת)
127
00:07:56,626 --> 00:07:59,042
שפילברג:
חשבתי שכן
הולך להיות עוגה,
128
00:07:59,125 --> 00:08:01,500
אבל לא ידעתי כלום
על גאות ושפל או זרמים.
129
00:08:01,584 --> 00:08:03,667
לא ידעתי
על איך הרוח
משפיע על המים,
130
00:08:03,751 --> 00:08:05,918
איך צבע השמים
משנה את הצבע
של המים,
131
00:08:06,000 --> 00:08:08,000
או איך אתה לא יכול להשיג
כל דבר שיתאים.
132
00:08:08,083 --> 00:08:11,876
זה היה סיוט אחד,
התרחיש הגרוע ביותר
אחרי השני.
133
00:08:11,959 --> 00:08:13,626
לא חשבתי
אי פעם נסיים.
134
00:08:13,709 --> 00:08:16,250
הרגע הנחתי
יפטרו אותי מהתמונה.
135
00:08:19,584 --> 00:08:22,918
היינו מבודדים
באמצע האוקיינוס,
12 מייל מהחוף,
136
00:08:23,000 --> 00:08:28,542
וזו הייתה טכנולוגיה
על אמנות בכל יום ויום.
137
00:08:28,626 --> 00:08:31,000
נקבל הזדמנות,
אמנות הייתה שם,
138
00:08:31,083 --> 00:08:34,792
אבל לא הצלחת לזהות
האמנות מהמאמץ.
139
00:08:34,876 --> 00:08:38,292
רק מנסה להחזיק
סיפור סרט שלם
בראש שלי
140
00:08:38,375 --> 00:08:41,542
זה דבר מאוד בודד,
כי אף אחד לא באמת יכול
עזור לי עם זה.
141
00:08:41,626 --> 00:08:43,709
אני חייב לראות את זה
לפני שאני מצלם את זה.
142
00:08:43,792 --> 00:08:45,375
ובגלל זה
זה היה כל כך מפחיד ב"מלתעות"--
143
00:08:45,459 --> 00:08:47,542
כשלא יכולתי לראות את זה
עד שלבסוף עשיתי זאת.
144
00:08:50,209 --> 00:08:53,542
רגע לפני שיצאתי לדרך
לעשות "מלתעות", יצא לי לפגוש
הנרי האת'ווי.
145
00:08:53,626 --> 00:08:55,834
הוא היה סוג של
במאי קשוח,
והוא אמר,
146
00:08:55,918 --> 00:08:58,459
"יהיו רגעים
לאן אתה הולך
להגיע לסט
147
00:08:58,542 --> 00:09:00,709
ואתה לא תדע
מה לעזאזל אתה עושה.
148
00:09:00,792 --> 00:09:02,125
זה קורה לכולנו.
149
00:09:02,209 --> 00:09:05,292
אתה חייב
לשמור על הסוד הזה
עם החיים שלך.
150
00:09:05,375 --> 00:09:08,542
שאף אחד לא יראה
כשאתה לא בטוח
של עצמך.
151
00:09:08,626 --> 00:09:10,125
הסתר את זה
מכולם,
152
00:09:10,209 --> 00:09:12,542
או שתפסיד
הכבוד של כולם".
153
00:09:12,626 --> 00:09:14,584
אָדָם:
סַמָן.
154
00:09:14,667 --> 00:09:16,167
- בנאדם
- שפילברג:ו... מוכן?
155
00:09:16,250 --> 00:09:18,792
- ופעולה, רוי.
- לאט קדימה.
156
00:09:18,876 --> 00:09:20,500
אני יכול ללכת לאט קדימה.
157
00:09:20,584 --> 00:09:23,000
אתה צריך לרדת
ולצקת קצת מהחרא הזה.
158
00:09:28,083 --> 00:09:29,918
שפילברג:
ולמטה.
159
00:09:30,000 --> 00:09:33,000
ממש הכל
היה מתפרק.
160
00:09:33,083 --> 00:09:35,542
בפעם הראשונה
בדקנו את הכריש,
זה שקע.
161
00:09:35,626 --> 00:09:37,375
זה היה עולה
לצאת מהמים ולך...
162
00:09:37,459 --> 00:09:40,667
(משמיעה)
ככה.
163
00:09:40,751 --> 00:09:43,167
שפילברג:
ידעתי שזה ייקח
164
00:09:43,250 --> 00:09:44,792
שלושה או ארבעה שבועות
לבנות מחדש את הכריש,
165
00:09:44,876 --> 00:09:47,000
ולכן נצטרך להשלים
משהו אחר
166
00:09:47,083 --> 00:09:48,626
זה לא בדיוק
להראות את הכריש
167
00:09:48,709 --> 00:09:50,918
אבל נתן את ההיגיון
הכריש היה קרוב.
168
00:09:57,167 --> 00:09:58,459
תביא את זה מסביב
אחריו!
169
00:09:58,542 --> 00:10:01,167
שפילברג:
החביות היו מתת משמים,
170
00:10:01,250 --> 00:10:06,125
כי לא הייתי צריך להראות
הכריש ארוך כמו אלה
חביות היו בסביבה.
171
00:10:06,209 --> 00:10:08,959
מה שאתה לא רואה
בדרך כלל מפחיד יותר
ממה שאתה כן רואה,
172
00:10:09,042 --> 00:10:11,792
והתסריט התמלא
עם "כריש".
173
00:10:11,876 --> 00:10:14,292
כריש כאן, כריש שם,
כריש בכל מקום.
174
00:10:14,375 --> 00:10:16,459
לסרט אין
הרבה כריש בתוכו.
175
00:10:20,375 --> 00:10:22,334
(מנוע הסירה מתניע)
176
00:10:22,417 --> 00:10:25,000
ג'ון וויליאמס:
אם הכריש היה
זמין חזותית,
177
00:10:25,083 --> 00:10:27,667
יכול להיות שזה השתנה
כל הפסיכולוגיה
178
00:10:27,751 --> 00:10:29,375
של החוויה.
179
00:10:29,459 --> 00:10:32,709
(מוזיקה מתנגנת)
180
00:10:32,792 --> 00:10:35,125
וויליאמס:
כשאתה שומע,
"בום-בום, בום-בום,"
181
00:10:35,209 --> 00:10:38,167
כבר היית
מותנה לחשוב שכן
כאשר הכריש נוכח.
182
00:10:38,250 --> 00:10:40,751
כשהכריש רחוק,
זה מאוד חלש.
183
00:10:40,834 --> 00:10:45,417
כשהכריש כמעט
לתקוף, זה מאוד קרוב
וזה מאוד חזק.
184
00:10:52,709 --> 00:10:55,209
וויליאמס:אנחנו יכולים לפרסם
נוכחות הכריש
או הגישה שלו
185
00:10:55,292 --> 00:10:59,000
לפי איך אנחנו מנהלים
הערות אלה,
186
00:10:59,083 --> 00:11:00,918
רק מעט מאוד הערות.
187
00:11:04,250 --> 00:11:09,918
דרייפוס:
אתה במצב של חרדה
בלי לראות כריש.
188
00:11:10,000 --> 00:11:12,125
זה פשוט מפחיד את החרא
ממך.
189
00:11:13,584 --> 00:11:14,876
צ'רלי,
קבל את המילה שלי על זה!
190
00:11:14,959 --> 00:11:16,667
אל תסתכל אחורה!
שחה, צ'רלי!
191
00:11:16,751 --> 00:11:17,918
שחו!
קדימה, צ'רלי!
192
00:11:18,000 --> 00:11:21,918
דאן-דן.
דאן-דן, דאן-דן.
193
00:11:22,000 --> 00:11:25,751
דן-דן, דן-דן, דן-דן,
בום, בום, בום, בום, בום, בום.
194
00:11:25,834 --> 00:11:27,542
קדימה,
עוד קצת, צ'רלי.
אטאבוי.
195
00:11:27,626 --> 00:11:29,751
בוא הנה, צ'רלי.
אטאבוי. Attaboy.
196
00:11:29,834 --> 00:11:34,209
דוד אדלשטיין:
זהו תרגיל מושלם
במתח
197
00:11:34,292 --> 00:11:37,584
עם טכניקה
כי כל יוצר קולנוע אחר
יהרוג עבור.
198
00:11:39,918 --> 00:11:43,209
שפילברג:ידעתי שאני משתמש ב
מוצר בקר חשמלי
על הקהל
199
00:11:43,292 --> 00:11:47,125
בכל פעם
היה סוג כלשהו
של הפתעה קופצת.
200
00:11:47,209 --> 00:11:49,626
מייקל פיליפס:
כמו היצ'קוק, הוא יודע
איך להשיג אותך
201
00:11:49,709 --> 00:11:51,250
בקצה המושב שלך.
202
00:11:51,334 --> 00:11:54,375
הוא לא מראה לך
מה שאתה רוצה לראות,
203
00:11:54,459 --> 00:11:56,459
ואז הוא מספק את זה
כאשר הוא רוצה למסור אותו.
204
00:11:56,542 --> 00:12:00,834
- (צרחות)
- ג'יי הוברמן: הוא בהחלט
אוהב לענות את הקהל.
205
00:12:02,042 --> 00:12:03,792
האם הוא היה אי פעם
בניתוח?
206
00:12:03,876 --> 00:12:05,626
( רעם רעם )
207
00:12:05,709 --> 00:12:08,500
1, 1,000; 2, 1,000;
208
00:12:08,584 --> 00:12:11,292
3, 1,000; 4, 1,000...
209
00:12:11,375 --> 00:12:13,334
שפילברג:
הכל הפחיד אותי
כשהייתי ילד.
210
00:12:13,417 --> 00:12:14,709
הכל.
211
00:12:17,375 --> 00:12:20,751
- 1, 1,000;
2, 1,000;
3, אחד...
- ( רעם רועם )
212
00:12:20,834 --> 00:12:23,918
שפילברג:
היה לי עץ מהחלון שלי
זה היה מפחיד.
213
00:12:24,000 --> 00:12:25,792
זה היה פשוט מפחיד.
214
00:12:25,876 --> 00:12:27,417
1, 1,000; 2, 1,000...
215
00:12:27,500 --> 00:12:29,584
שפילברג:
התמלאתי
עם כל כך הרבה פחד
216
00:12:29,667 --> 00:12:32,125
שהייתי צריך
לגרש חלק מזה.
217
00:12:32,209 --> 00:12:36,500
ואיזה קהל טוב יותר
לגרש את עצמי
של השדים שלי
218
00:12:36,584 --> 00:12:37,834
משלוש אחיותיי.
219
00:12:37,918 --> 00:12:40,584
(מוזיקה מתנגנת)
220
00:12:40,667 --> 00:12:44,209
הוא היה נועל אותנו
בארון עם גולגולת,
221
00:12:44,292 --> 00:12:48,167
שהוא טפטף
צבעים שונים של שעווה
בכל מקום.
222
00:12:48,250 --> 00:12:49,334
זה כמעט נראה
כמו דם.
223
00:12:49,417 --> 00:12:51,542
הייתי מכסה להם את העיניים
אחד בכל פעם,
224
00:12:51,626 --> 00:12:53,125
להביא אותם
לתוך הארון.
225
00:12:53,209 --> 00:12:55,500
הייתי מעלה את כל משקל הגוף שלי
כנגד הדלת.
226
00:12:55,584 --> 00:12:57,125
הם היו לוקחים
כיסוי העיניים שלהם,
227
00:12:57,209 --> 00:13:01,542
ופשוט הייתי יושב שם
מקשיבה להם צורחים.
228
00:13:01,626 --> 00:13:05,459
זאת אומרת, מספרת
הסיפור הזה עכשיו...
229
00:13:05,542 --> 00:13:07,125
אני עדיין חושב
זה היה די מגניב.
230
00:13:07,209 --> 00:13:08,959
התכוונתי לומר,
"אני שונא את עצמי בגלל זה."
231
00:13:09,042 --> 00:13:10,792
אני לא שונא
את עצמי בשביל זה.
זה היה כיף.
232
00:13:10,876 --> 00:13:12,876
בהתחלה,
הוא פשוט הפחיד אותנו.
233
00:13:13,000 --> 00:13:14,584
אבל דרך הסרטים שלו,
234
00:13:14,667 --> 00:13:17,709
הוא יכול להפחיד את החרא
מכולם עכשיו.
235
00:13:17,792 --> 00:13:19,042
(צרחות)
236
00:13:22,542 --> 00:13:24,542
- (צורח)
- דן אלא:
הסרט שובר הקופות
237
00:13:24,626 --> 00:13:26,542
של הקיץ,
כמובן, הוא "מלתעות,"
238
00:13:26,626 --> 00:13:29,167
סיפור על רצחני
כריש לבן חופשי.
239
00:13:29,250 --> 00:13:31,250
והסרט ההוא לאקרנים
היה מתוזמן היטב
240
00:13:31,334 --> 00:13:33,584
להשפעה מירבית
במהלך עונת החופשות,
241
00:13:33,667 --> 00:13:35,334
וכמה אנשים
מי שראה את זה
242
00:13:35,417 --> 00:13:38,167
רואים כעת כרישי פנטום
בכל פעם שהם הולכים
ליד המים.
243
00:13:41,042 --> 00:13:43,000
סקורסזה:
אני זוכר את הלילה
"מלתעות" נפתחה.
244
00:13:43,083 --> 00:13:45,667
הייתי עם סטיבן.
הוא אמר, "בוא נלך
וראה את הקווים."
245
00:13:45,751 --> 00:13:48,542
וחיפשנו, עוברים
כל הקווים בווסטווד
246
00:13:48,626 --> 00:13:51,042
ומקומות כאלה,
ואני אמרתי: "זהו.
247
00:13:51,125 --> 00:13:53,459
זה הולך להיות
שינוי גדול."
248
00:13:53,542 --> 00:13:55,209
ג'נט מסלין:
הייתי איתו במכונית
249
00:13:55,292 --> 00:13:59,042
והוא היה באמת,
ממש עצבני אבל נרגש.
250
00:13:59,125 --> 00:14:01,000
והמכונית
הלך מעבר לפינה,
251
00:14:01,083 --> 00:14:03,167
והיה הקו
הלך מעבר לפינה,
252
00:14:03,250 --> 00:14:05,918
ואז המכונית המשיכה לנסוע,
והתור המשיך ללכת.
253
00:14:06,000 --> 00:14:08,000
והוא היה
לגמרי מחוץ לעצמו.
254
00:14:08,083 --> 00:14:10,250
אתה יודע, זה היה
פריצת הדרך המיידית הזו.
255
00:14:10,334 --> 00:14:13,250
זה היה כמו
בלונים התפוצצו
בתוך המכונית הזו.
256
00:14:13,334 --> 00:14:17,042
וכל חייו השתנו
תוך כמה דקות.
257
00:14:17,125 --> 00:14:18,959
והוא היה בן 25
או משהו.
258
00:14:22,167 --> 00:14:24,125
שפילברג:
"מלתעות" יצאו
שלש את התקציב שלו
259
00:14:24,209 --> 00:14:26,834
וזה הלך
פעמיים וחצי
לוח הזמנים שלו.
260
00:14:26,918 --> 00:14:29,918
הפסקנו לירות
הסרט בעוד 159 ימים.
261
00:14:30,000 --> 00:14:32,667
הסרט היה במקור
מתוכנן ל-55 ימים.
262
00:14:32,751 --> 00:14:34,459
אבל ההיבריס שלי
האם באמת חשבתי
263
00:14:34,542 --> 00:14:37,292
אני יכול לצלם את הסרט
תוך 55 ימים.
264
00:14:37,375 --> 00:14:41,667
סטיבן ניער את העצמות
של הוליווד.
265
00:14:41,751 --> 00:14:43,542
"מלתעות" הרוויחו יותר כסף
266
00:14:43,626 --> 00:14:47,918
משום סרט שעשה אי פעם
עד לאותו זמן.
267
00:14:48,000 --> 00:14:49,626
שפילברג:
ההצלחה של זה
שינתה את חיי.
268
00:14:49,709 --> 00:14:51,167
אתה יודע,
זה נתן לי חתך סופי.
269
00:14:51,250 --> 00:14:52,792
זה נתן לי הזדמנות
לבחור ולבחור
270
00:14:52,876 --> 00:14:55,292
הסרטים שביימתי
מאותו רגע.
271
00:14:55,375 --> 00:14:59,209
אז "מלתעות" היה כרטיס חופשי
אל העתיד שלי.
272
00:15:01,626 --> 00:15:04,626
- (מוזיקה מתנגנת)
- ( מחיאות כפיים )
273
00:15:07,167 --> 00:15:09,626
אני רוצה שתיפגש
יוצר סרטים עכשיו שלקח
274
00:15:09,709 --> 00:15:12,918
ציבור יוצאי הסרט
ונער אותו ל
ממש השורשים שלו.
275
00:15:13,000 --> 00:15:14,334
- הו, ילד!
- אתה לא מתרגש?
276
00:15:14,417 --> 00:15:16,083
- וכולם אוהבים את זה.
- ראית את זה?
277
00:15:16,167 --> 00:15:19,042
דינה שור:
בבקשה ברוך הבא
מר. סטיבן שפילברג.
278
00:15:19,125 --> 00:15:21,834
- (מחיאות כפיים)
- (מוזיקה מתנגנת)
279
00:15:24,334 --> 00:15:26,500
מתי עשית לראשונה
באמת להתעניין
בסרטים?
280
00:15:26,584 --> 00:15:27,959
כשהייתי
ילד קטן ורע.
281
00:15:28,042 --> 00:15:29,834
-באמת?
- בערך, כן, בן 13.
282
00:15:29,918 --> 00:15:32,167
- זה היה כל העניין?
- התחלה מוקדמת מאוד, כן.
283
00:15:32,250 --> 00:15:33,876
לא - לא עשיתי
לקחת את זה ברצינות.
284
00:15:33,959 --> 00:15:35,876
עשיתי את זה--
כמו שחלק מהאנשים מציירים
285
00:15:35,959 --> 00:15:38,626
ויש אנשים שאוהבים,
אתה יודע, תנהג במכוניות קטנות,
286
00:15:38,709 --> 00:15:40,125
ואהבתי להכין
סרטים קטנים.
287
00:15:40,209 --> 00:15:43,375
לא הבנתי
היו 50 שנה
של עשיית סרטים לפני.
288
00:15:43,459 --> 00:15:45,667
ואני חייתי
בפיניקס, אריזונה,
289
00:15:45,751 --> 00:15:48,542
שבו אתה יכול להקשיב
לקקטוס לגדול אם יש לך
שום דבר טוב יותר לעשות.
290
00:15:48,626 --> 00:15:50,626
-כן.
- ולקחתי
מצלמת קולנוע
291
00:15:50,709 --> 00:15:53,083
ואני למדתי
סוג של ABC
ככל שהלכתי,
292
00:15:53,167 --> 00:15:55,459
אבל זה היה פשוט כיף,
זה היה משהו לעשות.
293
00:15:55,542 --> 00:15:57,500
(מוזיקה מתנגנת)
294
00:16:04,083 --> 00:16:05,876
שפילברג:
ממש רציתי
הילדות שלי להיות
295
00:16:05,959 --> 00:16:09,375
סוג של עוגה בשמיים,
החלום האמריקאי של נורמן רוקוול.
296
00:16:13,250 --> 00:16:16,250
אבא שלי היה גאון המחשב הזה
זה היה בצוות
שהמציא
297
00:16:16,334 --> 00:16:19,709
הפרסומת הראשונה
מכונת עיבוד נתונים
ב-RCA עוד בשנת 1950,
298
00:16:19,792 --> 00:16:23,125
וכך אבא שלי
נרדף הרבה ו
עבר מחברה לחברה.
299
00:16:23,209 --> 00:16:25,459
כמו פרחחים של הצבא,
עברנו ממקום למקום.
300
00:16:25,542 --> 00:16:29,083
אבל רוב השנים המעצבות שלי
התרחש בפיניקס, אריזונה.
301
00:16:29,167 --> 00:16:32,834
אבי היה הגבר האמריקאי
שעבד קשה מאוד.
302
00:16:32,918 --> 00:16:35,500
לפעמים עבד שישה ימים בשבוע
והוא חזר הביתה מאוחר בלילה.
303
00:16:35,584 --> 00:16:39,584
הקריירה שלו דרשה
הרבה זמן משם
מהמשפחה.
304
00:16:39,667 --> 00:16:42,083
ואמא שלי
היה פיטר פן.
305
00:16:42,167 --> 00:16:44,500
היא הייתה אח,
לא הורה,
306
00:16:44,584 --> 00:16:46,667
בגלל
היא הייתה החברה הכי טובה,
307
00:16:46,751 --> 00:16:50,500
לא מטפל ראשוני.
308
00:16:50,584 --> 00:16:55,083
והיא נקלעה לצרות
כאילו נקלענו לצרות.
309
00:16:55,167 --> 00:16:58,000
אן:
לסטיב הייתה תחושה
משפחה זו צריכה להיות
310
00:16:58,083 --> 00:17:00,459
כמו "אבא יודע הכי טוב,"
311
00:17:00,542 --> 00:17:02,751
אבל לא היינו
המשפחה הרגילה.
312
00:17:02,834 --> 00:17:06,125
פשוט היינו בוהמיינים
גדל בפרברים.
313
00:17:09,375 --> 00:17:13,375
הלכתי יום אחד לחנות חיות,
והיה קוף
314
00:17:13,459 --> 00:17:17,042
יושב בכלוב
כמו זה, תנוחת עובר.
315
00:17:17,125 --> 00:17:20,375
ואמר בעל החנות
הקוף היה גוסס.
316
00:17:20,459 --> 00:17:23,918
הוא היה
נלקח מאמו
והוא היה בדיכאון.
317
00:17:24,000 --> 00:17:26,209
אז אני חוזר הביתה,
נוהג בג'יפ שלי
318
00:17:26,292 --> 00:17:31,459
עם כלוב גדול מאחור
וקוף בכלוב.
319
00:17:31,542 --> 00:17:34,083
ואני זוכרת
הילדים התחרפנו.
320
00:17:34,167 --> 00:17:36,250
הם כל כך פחדו.
321
00:17:36,334 --> 00:17:40,125
סטיב אמר, "אתה יודע,
במשק בית רגיל,
322
00:17:40,209 --> 00:17:42,250
ילדים אומרים,
'אנחנו יכולים לקבל קוף?'
323
00:17:42,334 --> 00:17:44,918
והאמא אומרת,
'השתגעת?'"
324
00:17:45,000 --> 00:17:47,792
אתה יודע, כשאני שומע
הסיפורים שלי על
325
00:17:47,876 --> 00:17:52,375
הדברים שעשיתי,
אני חושב, "זה מטורף."
326
00:17:52,459 --> 00:17:54,375
סוזן לייסי:
האם חשבת
היא הייתה משוגעת?
327
00:17:54,459 --> 00:17:56,250
אהבתי את הקוף.
328
00:17:56,334 --> 00:17:58,417
( ציוץ ציפורים )
329
00:17:58,500 --> 00:18:00,751
(מוזיקה מתנגנת)
330
00:18:00,834 --> 00:18:03,751
שפילברג:
כילדה, ביליתי הרבה
מזמני צפייה בטלוויזיה,
331
00:18:03,834 --> 00:18:05,375
או האזנה
לאלבומי פסקול,
332
00:18:05,459 --> 00:18:08,167
או סתם לשבת,
מסתכל על העננים.
333
00:18:08,250 --> 00:18:10,209
אבא שלי תמיד היה עליי
בשביל זה.
334
00:18:10,292 --> 00:18:11,834
הוא לא עשה זאת
כמו שאני מקבל Cs,
335
00:18:11,918 --> 00:18:15,167
אבל בית הספר לא היה מקום
ממש נמשכתי ל.
336
00:18:15,250 --> 00:18:18,959
ננסי:
סטיב היה ילד שכן
מעין ערניים ומהוסים
337
00:18:19,042 --> 00:18:20,918
ובמובנים מסוימים מהסס.
338
00:18:21,000 --> 00:18:23,876
אתה יודע, הוא לא היה
כמו הילדים הרגילים
בשכונה.
339
00:18:23,959 --> 00:18:25,959
הוא לא היה השריר.
340
00:18:26,042 --> 00:18:28,500
אתה יודע,
הציק לו הרבה.
341
00:18:28,584 --> 00:18:29,918
זה היה קשה.
342
00:18:31,584 --> 00:18:35,209
רוב השדים שלי
היו פצעים שנגרמו מעצמם.
343
00:18:35,292 --> 00:18:37,125
הם היו דברים
בתוך עצמי.
344
00:18:37,209 --> 00:18:38,751
איך שראיתי את עצמי.
345
00:18:38,834 --> 00:18:42,959
לא היו לי הרבה
בעל הערכה גבוהה לעצמי,
346
00:18:43,042 --> 00:18:46,334
אתה יודע, מתבגר.
347
00:18:47,500 --> 00:18:49,876
פשוט הייתי בחור בודד.
348
00:18:49,959 --> 00:18:51,667
J.J. אברמס:
אני חושב שזה הסביר הרבה
349
00:18:51,751 --> 00:18:55,250
למה ואיך
הוא נאלץ
לעשות סרטים.
350
00:18:55,334 --> 00:18:57,250
זה לא היה רק אמצעי
של ביטוי,
351
00:18:57,334 --> 00:18:58,834
אבל זה היה
אמצעי מילוט,
352
00:18:58,918 --> 00:19:03,792
וזה היה אמצעי לפעמים
להתיידד עם אנשים
353
00:19:03,876 --> 00:19:06,250
שלא יכולת אחרת,
או להגיע לבלות
354
00:19:06,334 --> 00:19:08,125
עם בנות שאולי לא
להיות מסוגל אחרת,
355
00:19:08,209 --> 00:19:11,584
או סתם למצוא דרך
להיות בעל משמעות.
356
00:19:11,667 --> 00:19:13,250
שפילברג:
המצלמה הייתה העט שלי.
357
00:19:13,334 --> 00:19:14,959
כתבתי את הסיפורים שלי
דרך העדשה.
358
00:19:15,042 --> 00:19:18,042
וכאשר הצלחתי לומר
"פעולה" ו"חתוך,"
359
00:19:18,125 --> 00:19:20,292
דחפתי שליטה
של חיי.
360
00:19:20,375 --> 00:19:22,250
(מוזיקה מתנגנת)
361
00:19:32,167 --> 00:19:34,626
שפילברג:
אני אוהב סרטים כמו
ה"חולות של איוו ג'ימה",
362
00:19:34,709 --> 00:19:36,500
ה"נמרים המעופפים",
"שדה קרב,"
363
00:19:36,584 --> 00:19:38,500
סרטים שהייתי רואה
בטלוויזיה.
364
00:19:38,584 --> 00:19:42,250
והייתי צופה
הדברים האלה שוב ושוב
ושוב.
365
00:19:42,334 --> 00:19:44,042
ממש הושפעתי
על ידי כל הדברים האלה,
366
00:19:44,125 --> 00:19:45,542
וכך הראשון שלי
כמה סרטים
367
00:19:45,626 --> 00:19:48,626
היו סיפורים
על מלחמת העולם השנייה.
368
00:19:48,709 --> 00:19:51,375
היה
שדה תעופה עם חבורה
של מטוסי מלחמת העולם השנייה
369
00:19:51,459 --> 00:19:53,417
פשוט יושב שם בחוץ
על האספלט.
370
00:19:53,500 --> 00:19:56,209
( פיצוץ )
371
00:19:56,292 --> 00:19:59,459
הייתי לוקח זריקה
של חבר שלי עם האצבע שלו
על המקל
372
00:19:59,542 --> 00:20:02,334
ולחתוך
צילומי קרב של 8 מ"מ בפועל.
373
00:20:02,417 --> 00:20:04,375
הרבה מזה
נורה על ידי ג'ון פורד,
דרך אגב.
374
00:20:04,459 --> 00:20:06,209
ועשה סרט
שנראה כמו
375
00:20:06,292 --> 00:20:08,292
ערך הייצור
היה מחוץ למצעדים
376
00:20:08,375 --> 00:20:10,125
כי ערך הייצור
היה מחוץ למצעדים.
377
00:20:10,209 --> 00:20:11,459
זה היה הדבר האמיתי.
378
00:20:11,542 --> 00:20:14,709
(מוזיקה מתנגנת)
379
00:20:14,792 --> 00:20:16,417
אברמס:
אתה יכול פשוט להסתכל
בסרטים האלה,
380
00:20:16,500 --> 00:20:20,959
ואתה רואה את היכולת
לספר סיפור ללא מילים.
381
00:20:21,042 --> 00:20:24,500
השימוש שלו
של אפקטים מיוחדים פרימיטיביים
היה מרהיב.
382
00:20:24,584 --> 00:20:26,334
אתה יודע, הוא היה צריך
פגיעות כדורים גדולות,
383
00:20:26,417 --> 00:20:27,834
הוא היה שם מעט
משורי עפר,
384
00:20:27,918 --> 00:20:29,375
כדי שכאשר השחקנים שלו
פעלו,
385
00:20:29,459 --> 00:20:31,083
הם יצעדו
על מקשה אחת,
386
00:20:31,167 --> 00:20:32,918
וזה היה מעין מעצור
הלכלוך באוויר
387
00:20:33,000 --> 00:20:35,292
כאילו יורים בהם
בזמן שהם רצו.
388
00:20:35,375 --> 00:20:37,584
היו דברים
שהוא עשה את זה סתם
הגיוני לחלוטין.
389
00:20:37,667 --> 00:20:39,167
ראית את המסלול.
390
00:20:39,250 --> 00:20:41,167
היה משהו
ב-DNA של זה,
391
00:20:41,250 --> 00:20:43,000
למרות שהוא נורה
על סרט 8 מ"מ,
392
00:20:43,083 --> 00:20:45,792
היה הקול
של אותו יוצר סרטים.
393
00:20:45,876 --> 00:20:47,876
אבל לא ידעתי
משהו לגבי האם
394
00:20:47,959 --> 00:20:50,709
הייתה לי קריירה
או לאן זה הולך ללכת.
395
00:20:50,792 --> 00:20:52,626
פשוט ידעתי שזה התמלא
את הזמן וזה נתן לי
396
00:20:52,709 --> 00:20:55,209
כמות אדירה
של סיפוק.
397
00:20:55,292 --> 00:20:57,792
והשני
סיימתי סרט,
רציתי להתחיל חדש
398
00:20:57,876 --> 00:21:01,918
כי הרגשתי טוב
על עצמי כשהייתי
יצירת סרט.
399
00:21:02,000 --> 00:21:03,834
אבל כשהיה לי
יותר מדי זמן לחשוב,
400
00:21:03,918 --> 00:21:09,167
כל הלחישות המפחידות האלה
היה מתחיל - מתחיל.
401
00:21:09,250 --> 00:21:13,667
לא היה כיף להיות אני
בין רעיונות או פרויקטים.
402
00:21:17,209 --> 00:21:19,083
(מוזיקה מתנגנת)
403
00:21:23,876 --> 00:21:26,500
סיד שיינברג:
למסורת יש את זה
כאדם צעיר,
404
00:21:26,584 --> 00:21:29,626
סטיבן היה בערך
פנטום האופרה,
405
00:21:29,709 --> 00:21:33,250
רודפים את המגרש
של אולפני יוניברסל.
406
00:21:33,334 --> 00:21:37,334
הוא היה ממש
לעלות על המגרש
407
00:21:37,417 --> 00:21:39,417
כך או אחרת.
408
00:21:39,500 --> 00:21:41,375
שפילברג:
עליתי לאולפן
אוטובוס טיולים,
409
00:21:41,459 --> 00:21:43,209
יצא לטיול
מסביב למגרש האחורי.
410
00:21:43,292 --> 00:21:46,000
ואז בשלב מסוים
הם נותנים לך הפסקה בשירותים,
411
00:21:46,083 --> 00:21:47,751
ומעולם לא יצאתי
של חדר האמבטיה.
412
00:21:47,834 --> 00:21:51,709
חיכיתי עד
יכולתי לשמוע סיכה נופלת,
ואז יצא.
413
00:21:51,792 --> 00:21:53,918
האוטובוס נעלם
והייתי במגרש.
414
00:21:54,000 --> 00:21:56,876
ג'יימס ברולין:
המילה הייתה שהוא עלה למעלה
415
00:21:56,959 --> 00:21:59,500
במגדל ולקחה משרד
בקומה השישית,
416
00:21:59,584 --> 00:22:01,751
ואף אחד לא הפריע לו
למשך שישה חודשים.
417
00:22:06,542 --> 00:22:09,584
דרייפוס:
הסיפור היה
הוא דרש משרד,
418
00:22:09,667 --> 00:22:12,334
טלפון, שים את שמו
על הדלת.
419
00:22:12,417 --> 00:22:14,626
אה, אני לא מאמין,
אבל אתה יודע מה הם אמרו
420
00:22:14,709 --> 00:22:16,751
ב"האיש שירה
Liberty Valance"--
421
00:22:16,834 --> 00:22:19,876
כאשר האגדה
גדול מהעובדות,
להדפיס את האגדה.
422
00:22:19,959 --> 00:22:23,542
רוג'ר ארנסט:
פעם אחת הוא התגנב
על הסט של אלפרד היצ'קוק
423
00:22:23,626 --> 00:22:25,417
וצפה בו
ישיר קצת
424
00:22:25,500 --> 00:22:28,959
עד שהוא נתפס
והתבקש לעזוב.
425
00:22:29,042 --> 00:22:31,417
סטיב היה
לומד כל הזמן,
426
00:22:31,500 --> 00:22:34,167
מסתכל כל הזמן,
כל הזמן שואל שאלות
427
00:22:34,250 --> 00:22:36,584
מכולם
של בעלי המקצוע--
428
00:22:36,667 --> 00:22:39,709
צלם קולנוע,
תאורה, עורכים.
429
00:22:39,792 --> 00:22:45,042
זה היה כמו ספילברג 101
בהילוך יתר.
430
00:22:45,125 --> 00:22:48,000
שפילברג:
ניסיתי מאוד
כדי להיכנס לבית הספר לקולנוע USC,
431
00:22:48,083 --> 00:22:49,709
ופשוט לא היה לי
הציונים להיכנס.
432
00:22:49,792 --> 00:22:51,417
ואפילו היה לי
ראיון אישי ב-USC,
433
00:22:51,500 --> 00:22:53,250
והם דחו אותי
אפילו באופן אישי.
434
00:22:53,334 --> 00:22:55,500
אז, יוניברסל הפכה
בית הספר לקולנוע שלי.
435
00:22:55,584 --> 00:22:57,500
(מוזיקה מתנגנת)
436
00:23:00,000 --> 00:23:03,000
ארנסט:
סטיבן היה ממוקד בלייזר.
437
00:23:03,083 --> 00:23:07,959
הוא מעולם לא איבד את הראייה
של העובדה שהקהל
מוקדם, עבורו,
438
00:23:08,042 --> 00:23:09,792
לא היה הקהל
בתיאטרון.
439
00:23:09,876 --> 00:23:13,292
הקהל היה
מנהלי הסטודיו.
440
00:23:13,375 --> 00:23:16,417
והוא הבין
איך לעשות סרט
441
00:23:16,500 --> 00:23:19,542
זה ישכנע
מנהלי הסטודיו ש,
442
00:23:19,626 --> 00:23:22,083
"כן, יש לי את הכישרון
להיות במאי.
443
00:23:22,167 --> 00:23:23,959
זה מה שאני יכול לעשות."
444
00:23:28,459 --> 00:23:31,918
שיינברג:
הסתכלתי על הסרט הזה,
והתלהבתי מאוד עם זה.
445
00:23:32,000 --> 00:23:34,667
היה לי
תחושה מאוד חזקה
446
00:23:34,751 --> 00:23:38,584
שזה לא היה
הקולנוען הצעיר הממוצע שלך.
447
00:23:38,667 --> 00:23:42,834
שפילברג:סיד שיינברג,
מי היה נשיא יוניברסל
טלוויזיה באותה עת,
448
00:23:42,918 --> 00:23:45,584
הוא אמר, "אז, אדוני,
ראיתי את הסרט שלך.
449
00:23:45,667 --> 00:23:47,125
עשוי היטב.
450
00:23:47,209 --> 00:23:49,626
אני רוצה להציע לך
חוזה לשבע שנים
451
00:23:49,709 --> 00:23:52,125
לבוא ליוניברסל
לביים טלוויזיה."
452
00:23:52,209 --> 00:23:55,667
הוא אמר,
"אם תחתום איתנו,
453
00:23:55,751 --> 00:24:00,209
אני אתמוך בך
באותה עוצמה בכישלון
454
00:24:00,292 --> 00:24:02,792
כפי שאעשה בהצלחה."
455
00:24:02,876 --> 00:24:05,083
והוא היה נכון
למילה שלו.
456
00:24:05,167 --> 00:24:09,751
וזו הייתה ההתחלה
מהחשובים ביותר
מערכת יחסים
457
00:24:09,834 --> 00:24:12,125
אי פעם יכולתי לדמיין שיש לי
בעסק הזה.
458
00:24:12,209 --> 00:24:15,459
דרייפוס:
סטיבן היה ידוע
כנסיך הלא מוכתר.
459
00:24:15,542 --> 00:24:17,334
הוא היה הבחור
מי עמד להצליח.
460
00:24:17,417 --> 00:24:20,292
כלומר, הוא ביים
ג'ואן קרופורד
461
00:24:20,375 --> 00:24:22,918
כשהיה בן 20.
462
00:24:23,000 --> 00:24:25,542
זה ילמד אותך
הרבה דברים.
(מצחקק)
463
00:24:25,626 --> 00:24:28,876
שפילברג:
ג'ואן קרופורד היא הראשונה
חבר SAG מקצועי
464
00:24:28,959 --> 00:24:31,876
אי פעם ביימתי
בחיים שלי!
465
00:24:31,959 --> 00:24:34,959
אני רוצה לראות משהו!
466
00:24:35,042 --> 00:24:40,417
עצים, בטון, מבנים,
דשא, מטוסים, צבע!
467
00:24:40,500 --> 00:24:43,375
סקורסזה:זה היה קאסבטס
מי אמר, "אם אתה רוצה להיות
יוצר סרטים אמיתי,
468
00:24:43,459 --> 00:24:45,500
אתה לא יכול לפחד
של כל דבר או כל אחד."
469
00:24:45,584 --> 00:24:47,292
וסטיבן לא.
470
00:24:47,375 --> 00:24:49,334
הוא שם עם ג'ואן קרופורד
שרוצה אותו בחוץ בכל יום.
471
00:24:49,417 --> 00:24:53,417
והוא חייב לירות
ולעמוד בלוחות הזמנים
ותהיה טוב,
472
00:24:53,500 --> 00:24:55,667
הכוונה לכך
חייב להיות לו חזון.
473
00:24:55,751 --> 00:24:57,667
הזריקות חייבות להיות
נקודת מבט.
474
00:24:57,751 --> 00:24:59,918
שפילברג:
אבל אחרי "גלריית לילה"
יצא,
475
00:25:00,000 --> 00:25:03,334
הייתה הרבה ביקורת
על העובדה שהייתי
פריט חידוש.
476
00:25:03,417 --> 00:25:06,083
מנהל הקדנציה הצעיר ביותר
הוכנס אי פעם בחוזה
בהיסטוריה.
477
00:25:06,167 --> 00:25:09,542
והמפיקים
מי שביצע את הגיוס
לא יעסיק אותי.
478
00:25:09,626 --> 00:25:11,250
היה
הרבה עוינות,
479
00:25:11,334 --> 00:25:13,626
והייתי צריך להוכיח את עצמי
לכולם.
480
00:25:13,709 --> 00:25:16,918
אתה יודע, הם הסתכלו עליי
כסוג של טיפשות של שיינברג.
481
00:25:17,000 --> 00:25:20,250
הוא חתם עליי.
תן לו למצוא לי עבודה.
482
00:25:20,334 --> 00:25:22,250
(מוזיקה מתנגנת)
483
00:25:24,918 --> 00:25:27,000
ברולין:
רציתי לביים,
484
00:25:27,083 --> 00:25:30,083
וסטיבן נכנס,
והוא ילד!
485
00:25:30,167 --> 00:25:32,334
ואני מקנא כמו לעזאזל
מיד.
486
00:25:34,250 --> 00:25:36,292
סקורסזה:
סטיבן מסוגל
כדי להיכנס לחדר,
487
00:25:36,375 --> 00:25:38,792
חפש שנייה או שתיים,
תגיד, "הנה. הנה.
488
00:25:38,876 --> 00:25:41,959
תעביר את זה לכאן.
תן לי כאן 25 מ"מ.
489
00:25:42,042 --> 00:25:43,876
נסח את זה כך.
הפנים קדימה.
490
00:25:44,000 --> 00:25:45,959
הזז אותו.
צללית כאן.
491
00:25:46,042 --> 00:25:47,542
שני טייקים, שלושה טייקים.
זה מספיק. תודה.
492
00:25:47,626 --> 00:25:49,292
בואו נמשיך הלאה".
זה היה מדהים.
493
00:25:49,375 --> 00:25:51,918
סטיבן בוכו:
לסטיבן היה ציוד
במוח שלו
494
00:25:52,000 --> 00:25:56,125
מתורגם אוטומטית
מילים לתמונות
495
00:25:56,209 --> 00:26:00,000
כמעט בלי שזה יהיה
תהליך מודע עבורו.
496
00:26:00,083 --> 00:26:03,667
היה ייחודי
קול חזותי שם
497
00:26:03,751 --> 00:26:06,667
שהיית צריך לא רק
לשים לב,
498
00:26:06,751 --> 00:26:11,250
אבל היית צריך לתת
קצת חופש ל.
499
00:26:11,334 --> 00:26:13,375
(מוזיקה מתנגנת)
500
00:26:32,250 --> 00:26:35,792
שפילברג:
נושאים המוקדמים שלי תמיד היו
האנדרדוג שרודפים אחריו
501
00:26:35,876 --> 00:26:38,000
על ידי כוחות בלתי ניתנים לשליטה
502
00:26:38,083 --> 00:26:41,500
משני אופי
ואויבים טבעיים,
503
00:26:41,584 --> 00:26:45,417
והאדם הזה צריך לקום
להזדמנות לשרוד.
504
00:26:45,500 --> 00:26:47,292
והרבה מזה
מגיע רק מ
505
00:26:47,375 --> 00:26:49,500
את חוסר הביטחון
הרגשתי כילד
506
00:26:49,584 --> 00:26:52,626
ואיך זה דימם
לתוך העבודה.
507
00:26:52,709 --> 00:26:56,334
תמיד הייתי הילד
עם הבריון הגדול,
508
00:26:56,417 --> 00:26:59,250
ו"דו קרב" היו החיים שלי
בחצר בית הספר.
509
00:26:59,334 --> 00:27:02,834
המשאית הייתה הבריון,
והמכונית הייתה אני.
510
00:27:02,918 --> 00:27:05,334
(צופר צופר)
511
00:27:07,000 --> 00:27:08,959
ג'ורג' לוקאס: נגמר לי
אצל פרנסיס קופולה,
512
00:27:09,042 --> 00:27:11,250
ו"דו קרב"
היה מוצג
באותו לילה,
513
00:27:11,334 --> 00:27:14,083
אז די התגנבתי
מהמסיבה
514
00:27:14,167 --> 00:27:16,500
ואמר,
"אני רוצה לראות את הסרט הזה.
אני רוצה לראות מה הילד הזה עשה".
515
00:27:16,584 --> 00:27:18,876
הייתי בערך על הגדר
על סטיבן.
516
00:27:18,959 --> 00:27:20,626
אמרתי,
"יודע מה הוא עושה,
517
00:27:20,709 --> 00:27:23,209
נחמד, אבל קצת
הוליוודית מדי לטעמי."
518
00:27:23,292 --> 00:27:25,292
ראיתי את "אמבלין",
וחשבתי "אמבלין"
היה נחמד,
519
00:27:25,375 --> 00:27:28,834
אבל זה לא היה... אתה יודע,
זה היה מאוד מאוד צעקני.
520
00:27:28,918 --> 00:27:30,876
זה היה מאוד,
מקצועי מאוד.
521
00:27:30,959 --> 00:27:33,000
ולשארנו,
כולנו היינו מחוספסים,
522
00:27:33,083 --> 00:27:35,751
חבר'ה משוגעים שעשו
הרבה יותר עבודה מלוכלכת.
523
00:27:35,834 --> 00:27:37,584
אז חשבתי,
"טוב, אני אצפה
בחצי השעה הראשונה
524
00:27:37,667 --> 00:27:40,542
ורק לראות
מה הוא זומם".
525
00:27:40,626 --> 00:27:42,334
ובסוף צפיתי
את כל העניין.
526
00:27:42,417 --> 00:27:46,167
וירדתי אל פרנסיס,
אמרתי, "הבחור הזה מדהים.
527
00:27:46,250 --> 00:27:47,918
אתה באמת חייב להסתכל
בסרט הזה".
528
00:27:48,000 --> 00:27:50,042
( קופה רושמת משתבשת )
529
00:27:54,751 --> 00:27:57,209
אדלשטיין:
מייד,
זה היה ברור
530
00:27:57,292 --> 00:28:02,709
שאף אחד לא הזיז את המצלמה
כמו סטיבן שפילברג.
531
00:28:02,792 --> 00:28:05,125
- (פעמון מצלצל)
-( כדורי ביליארד צלוקים )
532
00:28:05,209 --> 00:28:09,417
אדלשטיין:
למנהלים אחרים היו
תחושת מרחב נפלאה.
533
00:28:09,500 --> 00:28:11,709
אורסון וולס,
אתה שם את זה,
534
00:28:11,792 --> 00:28:14,375
אנשים שהבינו
קומפוזיציה.
535
00:28:17,375 --> 00:28:19,959
אבל הדרך
המצלמה של שפילברג
536
00:28:20,042 --> 00:28:22,167
עבר דרך צילום
537
00:28:22,250 --> 00:28:25,167
ואז הגיע למקום כלשהו
שזז לחלוטין
538
00:28:25,250 --> 00:28:27,542
או העצים את הרגש
של הסצנה,
539
00:28:27,626 --> 00:28:30,375
זה היה פשוט
מתנה טבעית שהייתה לו.
540
00:28:30,459 --> 00:28:32,709
מי יודע
מאיפה זה הגיע.
541
00:28:32,792 --> 00:28:35,667
מי... אבל זה היה
הטכניקה שלו.
542
00:28:35,751 --> 00:28:37,626
פרנסיס פורד קופולה:
"דו-קרב" היה יצירה
543
00:28:37,709 --> 00:28:40,500
היה לזה מאוד חמקמק
ונושא מעניין.
544
00:28:40,584 --> 00:28:42,792
אתה יודע,
האיום הלא ידוע הזה.
545
00:28:42,876 --> 00:28:46,500
כולם עלו על כביש
ואידיוט חצה
מולך,
546
00:28:46,584 --> 00:28:50,792
ואתה יודע, אתה מתפתה
להתאוורר מהר
547
00:28:50,876 --> 00:28:52,417
ולך לעשות משהו
מגעיל לו.
548
00:28:52,500 --> 00:28:56,209
והנה הוא לקח את זה
ועשה ממנו משל.
549
00:28:59,000 --> 00:29:02,334
(צופר צופר)
550
00:29:08,626 --> 00:29:10,083
שפילברג:
כאשר ABC ראתה את "דו-קרב,"
551
00:29:10,167 --> 00:29:12,709
הם התרגשו מאוד
לפי מה שהם ראו.
552
00:29:12,792 --> 00:29:15,834
אבל ממש ממש בסוף
כשהמשאית לא התפוצצה
553
00:29:15,918 --> 00:29:18,000
בתצוגת פירוטכניקה,
554
00:29:18,083 --> 00:29:19,667
ג'ורג' אקשטיין
קרא לי ואמר,
555
00:29:19,751 --> 00:29:23,000
"הרשת ממש מוטרדת
שהמשאית לא התפוצצה,
556
00:29:23,083 --> 00:29:26,334
אז הם מזמינים אותנו
לחזור אל הצוק ההוא
557
00:29:26,417 --> 00:29:28,000
ולפוצץ את המשאית."
558
00:29:28,083 --> 00:29:29,667
ואני אמרתי,
"אני לא הולך לעשות את זה."
559
00:29:31,959 --> 00:29:33,876
מוות המשאית
כל כך מייסר.
560
00:29:33,959 --> 00:29:36,959
אמרתי, "הכנתי
המשאית הזו מתה לאט."
561
00:29:37,042 --> 00:29:40,334
השמן, כמו דם, מטפטף
מחוץ לגלגל ההגה.
562
00:29:40,417 --> 00:29:43,167
הגלגל מתגלגל לאט
לעצירה.
563
00:29:43,250 --> 00:29:46,584
האוהד עדיין פועל,
אבל המשאית גוססת.
564
00:29:46,667 --> 00:29:48,209
כלומר, זה המוות
של המשאית.
565
00:29:48,292 --> 00:29:50,542
זה מה שהקהל
רוצה לראות.
566
00:29:50,626 --> 00:29:53,125
האלמנט הפלילי הזה
משלם--
567
00:29:53,209 --> 00:29:56,209
אתה יודע, משלם את המחיר
על מה שזה עשה לאיש הזה.
568
00:29:56,292 --> 00:30:00,209
לא הייתי עושה את זה.
לא הייתי מפוצץ את המשאית.
569
00:30:00,292 --> 00:30:03,959
בוכו:
עבור סטיבן, המסך הקטן
היה קנבס מעניין,
570
00:30:04,042 --> 00:30:07,042
וברור שהוא צייר
על זה טוב מאוד,
571
00:30:07,125 --> 00:30:09,334
אבל הוא ידע
שהמסך הזה
572
00:30:09,417 --> 00:30:13,250
פשוט לא היה
בד גדול מספיק.
573
00:30:13,334 --> 00:30:16,209
(מוזיקה מתנגנת)
574
00:30:21,751 --> 00:30:23,542
Vilmos Zsigmond:
הוא במאי שיודע
575
00:30:23,626 --> 00:30:25,751
כמה חשוב
צילום הוא,
576
00:30:25,834 --> 00:30:30,125
ואיך שסטיבן ביים
"שוגרלנד אקספרס"
היה כל כך טרי,
577
00:30:30,209 --> 00:30:32,375
אתה יודע,
כי הכל
היה במקום.
578
00:30:32,459 --> 00:30:36,709
וחצי מהסרט
היה בתוך ניידת משטרה.
579
00:30:36,792 --> 00:30:39,542
וזה היה
דבר קשה ל--
580
00:30:39,626 --> 00:30:41,417
להשאיר את זה בחיים
כל הזמן.
581
00:30:41,500 --> 00:30:43,500
אתה יודע, הזוויות
וכל זה.
582
00:30:45,500 --> 00:30:47,125
אני רואה אורות,
חבורה שלמה.
583
00:30:47,209 --> 00:30:49,042
שפילברג:
בשבילי, בימוי
זה עבודת צילום,
584
00:30:49,125 --> 00:30:51,209
ולכן אני מאוד
בקו הקדמי של זה.
585
00:30:51,292 --> 00:30:53,792
אני צריך להגדיר את הצילום,
אני חייב לחסום את השחקנים,
586
00:30:53,876 --> 00:30:55,792
כוריאוגרפיה את התנועה
של הסצנה,
587
00:30:55,876 --> 00:30:57,459
להביא את המצלמה
לתוך הכוריאוגרפיה,
588
00:30:57,542 --> 00:30:59,250
להבין
כשהמצלמה נעצרת,
איך זה זז,
589
00:30:59,334 --> 00:31:01,167
כמה רחוק הוא זז,
מה ההרכב,
590
00:31:01,250 --> 00:31:03,584
אז תמיד יש לי
העין שלי על העדשה,
וזה מה שאני עושה.
591
00:31:03,667 --> 00:31:05,375
אני אפילו בוחר בעדשה
אני רוצה.
592
00:31:05,459 --> 00:31:07,542
(מוזיקה מתנגנת)
593
00:31:12,167 --> 00:31:14,125
סקורסזה:
הכוח שלו
זו באמת היכולת
594
00:31:14,209 --> 00:31:17,792
להיות מסוגל לספר סיפור
בתמונות באופן אינסטינקטיבי.
595
00:31:17,876 --> 00:31:21,918
אני לפעמים צופה
התמונות שלו בטלוויזיה
ללא הצליל
596
00:31:22,000 --> 00:31:24,667
רק כדי לראות את התמונות.
597
00:31:24,751 --> 00:31:26,667
(מוזיקה מתנגנת)
598
00:31:29,125 --> 00:31:33,959
אדלשטיין: פאולין קאל,
אחד המשפיעים ביותר
מבקרי קולנוע מכל הזמנים,
599
00:31:34,042 --> 00:31:36,626
כתב ב"הניו יורקר"
שסטיבן שפילברג הכין
600
00:31:36,709 --> 00:31:40,751
אחד הכי הרבה
בכורה פנומנלית
בהיסטוריה של הסרט.
601
00:31:40,834 --> 00:31:42,209
היא השוותה אותו
להווארד הוקס
602
00:31:42,292 --> 00:31:47,250
מבחינת כמה טבעי
התחושה שלו למדיום הייתה.
603
00:31:47,334 --> 00:31:48,918
מה כאל
ראה בספילברג
604
00:31:49,000 --> 00:31:52,334
היה מישהו
עם חוש קולנועי אמיתי,
605
00:31:52,417 --> 00:31:54,584
אבל היא גם אמרה
היא לא בהכרח הייתה בטוחה
606
00:31:54,667 --> 00:31:56,918
היה עומק רב
ללכת עם זה.
607
00:31:57,000 --> 00:32:00,792
היא לא ראתה שלט
של אמן קולנוע עולה
608
00:32:00,876 --> 00:32:02,334
כמו מרטין סקורסזה.
609
00:32:02,417 --> 00:32:05,375
מה שהיא ראתה במקום
הייתה הלידה
610
00:32:05,459 --> 00:32:08,959
מדור חדש
יד הוליווד.
611
00:32:09,042 --> 00:32:11,584
(מוזיקה מתנגנת)
612
00:32:11,667 --> 00:32:14,876
שפילברג:
מרטין סקורסזה,
יוצר הסרטים של "Mean Streets."
613
00:32:14,959 --> 00:32:17,250
זה בריאן דה פלמה,
חזק כתמיד.
614
00:32:17,334 --> 00:32:20,709
(פטפטת)
615
00:32:20,792 --> 00:32:23,792
- ג'ורג' ומרסיה לוקאס.
- היי!
616
00:32:23,876 --> 00:32:25,459
וזה סטיבן.
617
00:32:25,542 --> 00:32:27,417
תסדר את המצלמה.
גָדוֹל.
618
00:32:27,500 --> 00:32:29,334
♪ הגיע הזמן היום ♪
619
00:32:30,959 --> 00:32:33,083
♪ לבבות צעירים
יכולים ללכת בדרכם... ♪
620
00:32:33,167 --> 00:32:36,500
סקורסזה:
באמצע עד סוף שנות ה-60,
היה שינוי גדול
621
00:32:36,584 --> 00:32:38,209
בהוליווד
מערכת סטודיו.
622
00:32:38,292 --> 00:32:40,125
זה היה עולם שונה מאוד
הם היו צריכים לשרת,
623
00:32:40,209 --> 00:32:42,375
והיה
גם חופש חדש.
624
00:32:42,459 --> 00:32:45,626
בריאן דה פלמה:
אז, פתאום הדלתות היו
פתוח לבמאים צעירים
625
00:32:45,709 --> 00:32:49,542
עם מטורף מאוד,
רעיונות מקוריים לכאורה.
626
00:32:49,626 --> 00:32:52,626
זה כמעט כמו, אתה יודע,
להרוס מסיבה.
627
00:32:52,709 --> 00:32:54,876
(צוחק)
628
00:32:54,959 --> 00:32:58,000
כן, אנשים
היו בדרך החוצה,
והיינו נכנסים.
629
00:32:58,083 --> 00:33:00,042
לוקאס:
היינו אובססיביים לחלוטין
עם סרטים,
630
00:33:00,125 --> 00:33:02,375
אבל אנחנו בהחלט
לא הסתכל על זה
כקריירה.
631
00:33:02,459 --> 00:33:04,334
לא חשבנו שאנחנו אי פעם
הולך לעשות על זה כסף.
632
00:33:04,417 --> 00:33:06,834
דה פלמה:
היה ג'ורג'
ופרנסיס,
633
00:33:06,918 --> 00:33:09,459
ואז היה
מרטי ואני,
634
00:33:09,542 --> 00:33:12,042
ואז
היה סטיבן.
635
00:33:12,125 --> 00:33:13,834
באנו
ממקומות שונים,
636
00:33:13,918 --> 00:33:18,292
אבל מיותר לציין,
תמיד שמחנו מאוד
להיות ביחד.
637
00:33:18,375 --> 00:33:21,876
כשנפגשנו,
זה היה כמו אחווה
של דירקטורים.
638
00:33:21,959 --> 00:33:25,584
ג'ורג', שימו את המצלמה
על השולחן, על--
639
00:33:25,667 --> 00:33:27,083
אני הולך להכות בכדור
לתוך העדשה,
640
00:33:27,167 --> 00:33:31,083
ואתה מרים את המצלמה
ברגע האחרון.
641
00:33:31,167 --> 00:33:33,542
כשנכנסתי לקבוצה
של פרחחי הסרט,
642
00:33:33,626 --> 00:33:35,626
בתור מישהו
פעם התקשר אלינו,
643
00:33:35,709 --> 00:33:38,000
אני אף פעם לא--
זו הייתה הפעם הראשונה
הרגשתי כמו פנימית.
644
00:33:38,083 --> 00:33:40,083
- (מוזיקה מתנגנת)
- (פטפטת)
645
00:33:44,959 --> 00:33:48,083
שפילברג:
היה לנו מאוד מאוד בר מזל
להיות חלק מהזמן הזה.
646
00:33:48,167 --> 00:33:49,834
התרבות
היה מתכנס.
647
00:33:49,918 --> 00:33:51,083
זה אלברט.
648
00:33:51,167 --> 00:33:53,375
זה היו יוצרי קולנוע,
זה היה אמנים,
649
00:33:53,459 --> 00:33:55,292
מוזיקאים, אמנים.
650
00:33:55,375 --> 00:33:58,167
זה היה מדהים,
זמן פורה.
651
00:33:58,250 --> 00:34:00,292
והנה יש לנו
איימי אירווינג במכונית.
652
00:34:00,375 --> 00:34:02,542
בריאן דה פלמה הציג אותנו
כשהיא הכינה את "קארי."
653
00:34:02,626 --> 00:34:05,626
- כך נפגשנו לראשונה.
- דה פלמה:ואז הם התחילו
לצאת ביחד.
654
00:34:05,709 --> 00:34:08,000
הם היו ביחד
ואז הם נפרדו,
655
00:34:08,083 --> 00:34:09,959
ואז הם חזרו
שוב ביחד.
656
00:34:10,042 --> 00:34:12,542
- דה פלמה:
איימי לבושה למחצה.
- כרגיל, תפירה.
657
00:34:12,626 --> 00:34:15,584
כן, תפירה את המכנסיים של סטיבן
להכין אותו
658
00:34:15,667 --> 00:34:17,918
ליום הגדול
זה יגיע בקרוב מאוד.
659
00:34:18,000 --> 00:34:20,000
- נוגי, נוגי.
- (צוחק)
660
00:34:20,083 --> 00:34:21,375
פיליפס:
סטיבן היה חנון.
661
00:34:21,459 --> 00:34:23,959
(צוחק)
אמן העולם!
662
00:34:24,042 --> 00:34:26,042
פיליפס:
חנון חביב,
אבל הוא היה חנון.
663
00:34:26,125 --> 00:34:31,584
הוא לא עסק בספורט
או סמים או רוקנרול,
664
00:34:31,667 --> 00:34:34,792
אבל הוא היה נלהב
והוא היה כל כך נלהב.
665
00:34:34,876 --> 00:34:36,751
הוא נהג לאהוב
לדבר על קולנוע,
666
00:34:36,834 --> 00:34:39,042
וזה היה מדבק,
ההתלהבות שלו.
667
00:34:39,125 --> 00:34:41,500
לסטיבן היה
הטלפון הראשון לרכב.
- ( טלפון מצלצל )
668
00:34:41,584 --> 00:34:42,751
זה מצלצל.
669
00:34:42,834 --> 00:34:46,083
אז, סטיבן ואני
נהג להסתובב
670
00:34:46,167 --> 00:34:50,500
ותתקשר לבחורה ותגיד,
"טוב, בוא נתכנס"
והיא הייתה אומרת, "בסדר."
671
00:34:50,584 --> 00:34:53,542
ואז כמובן נהיה
חונה ממש מחוץ לביתה.
672
00:34:53,626 --> 00:34:56,792
זה היה כמו--
הייתי אומר--
673
00:34:56,876 --> 00:34:59,209
זה אולי נראה
מטופש מאוד עכשיו,
674
00:34:59,292 --> 00:35:01,626
אלא באותם ימים
זה היה כמו נס.
675
00:35:01,709 --> 00:35:04,250
הוא היה כיף.
היה כיף להיות בסביבה.
676
00:35:04,334 --> 00:35:06,792
אני ג'וליה צ'יילד,
השף הצרפתי.
677
00:35:06,876 --> 00:35:08,375
- (מתנשפים)
- (צוחק)
678
00:35:08,459 --> 00:35:12,542
היום אנחנו מגלפים...
הודו לחג ההודיה!
679
00:35:12,626 --> 00:35:14,792
דה פלמה:
כולנו נאבקנו
680
00:35:14,876 --> 00:35:17,125
עם הראשון שלנו
ניסיונות מאוד לא מוצלחים
681
00:35:17,209 --> 00:35:20,000
לחדור
הממסד ההוליוודי,
682
00:35:20,083 --> 00:35:22,459
אבל סטיבן עבד
כל הזמן.
683
00:35:22,542 --> 00:35:25,834
קופולה:
סטיבן תמיד היה
יצור של הסטודיו,
684
00:35:25,918 --> 00:35:30,667
והחשיבה שלו
והמתודולוגיה שלו
הלך לכיוון הזה,
685
00:35:30,751 --> 00:35:32,459
והוא נעשה
אמן בזה.
686
00:35:32,542 --> 00:35:35,459
היה לו מזל גדול
זה מסוג הסרטים
687
00:35:35,542 --> 00:35:39,042
באמת היה לו חוש
היה גם מסוג הסרטים
688
00:35:39,125 --> 00:35:40,667
שהקהל
היה חוש ל.
689
00:35:40,751 --> 00:35:42,083
אנחנו עכשיו
במטבח סקורסזה.
690
00:35:42,167 --> 00:35:45,542
אנחנו הולכים להראות
"מלאכי הגיהנום."
691
00:35:45,626 --> 00:35:47,584
סקורסזה:
כולנו נמשכנו
זה כלפי זה.
692
00:35:47,667 --> 00:35:50,667
היה לנו את הדבר האחד הזה
שהחזיק את כולנו ביחד,
האלמנט האחד.
693
00:35:50,751 --> 00:35:55,584
סוג אחד של טירוף
ואובססיה לסרטים.
694
00:35:55,667 --> 00:35:57,375
שפילברג:
התייעצות
זה עם זה,
695
00:35:57,459 --> 00:36:00,667
ולחוות דעות ללא בושה
על יצירות אחד של השני.
696
00:36:00,751 --> 00:36:02,500
לוקאס:
זה היה מאוד ככה,
697
00:36:02,584 --> 00:36:04,417
אבל היינו
עדיין תחרותי.
698
00:36:04,500 --> 00:36:06,167
"בוא לראות את הסרט שלי.
699
00:36:06,250 --> 00:36:08,375
שב--שב כאן.
הסאונד הכי טוב כאן."
700
00:36:08,459 --> 00:36:10,250
ולנשוף
הבחור השני משם.
701
00:36:10,334 --> 00:36:13,292
כולם היו בערך
נאלץ לעשות עבודה טובה יותר
702
00:36:13,375 --> 00:36:14,584
כדי להרשים את כולם,
703
00:36:14,667 --> 00:36:16,584
כי מרטי עשה זאת
הסרט הזה,
704
00:36:16,667 --> 00:36:18,334
או פרנסיס עשה זאת
הסרט הזה.
705
00:36:18,417 --> 00:36:20,209
סקורסזה:
הם הפכו ל
כמו מבחן החומצה.
706
00:36:20,292 --> 00:36:24,667
אתה מקבל קרקע אמיתית
ואתה מקווה כנות--
707
00:36:24,751 --> 00:36:26,334
אולי לא כנה מדי.
708
00:36:29,709 --> 00:36:31,042
שפילברג:
ג'ורג' הראה לנו חבורה
709
00:36:31,125 --> 00:36:32,542
"מלחמת הכוכבים"
בפעם הראשונה,
710
00:36:32,626 --> 00:36:34,209
והיו
עדיין אין אפקטים.
711
00:36:34,292 --> 00:36:36,876
זו הייתה רק מלחמת העולם השנייה,
צילומי סטוק בשחור-לבן
712
00:36:36,959 --> 00:36:40,209
intercut עם מסך כחול
קטעי ייצור בצבע,
713
00:36:40,292 --> 00:36:41,542
ואז הראה
הסרט הזה לנו,
714
00:36:41,626 --> 00:36:43,542
מצפים שנוכל
לראות את הסרט.
715
00:36:43,626 --> 00:36:45,250
לוקאס:
זה היה בעצם
סרט ילדים.
716
00:36:45,334 --> 00:36:47,000
אתה יודע, זה לא היה מה
החברים האחרים שלי
717
00:36:47,083 --> 00:36:49,334
יחשוב על משהו
ממש כדאי.
718
00:36:49,417 --> 00:36:52,125
סטיבן היה האדם היחיד
שהיה ממש נלהב
על זה
719
00:36:52,209 --> 00:36:54,250
ואמר, "זה הולך להיות
מרסק ענק."
720
00:36:54,334 --> 00:36:56,042
שפילברג:אבל ג'ורג' אמר,
"אני חושב שזה הולך להיות
אסון."
721
00:36:56,125 --> 00:36:57,792
הוא היה מאוד מדוכא,
וכולנו הלכנו
722
00:36:57,876 --> 00:37:00,209
למסעדה סינית
לאחר שהסרט הסתיים,
723
00:37:00,292 --> 00:37:04,042
ובריאן קם
והתחיל ל לכתוב על,
724
00:37:04,125 --> 00:37:07,500
"מה קורה כאן?
אני לא מבין את הסיפור.
725
00:37:07,584 --> 00:37:09,626
מי האנשים האלה?
מי הבחור השעיר?
726
00:37:09,709 --> 00:37:12,834
מאיפה הם באים?
איפה ההקשר?
727
00:37:12,918 --> 00:37:15,000
איפה סיפור הרקע?
זה משגע אותי".
728
00:37:15,083 --> 00:37:16,584
בריאן הלך
על ג'ורג'.
729
00:37:16,667 --> 00:37:18,584
וג'ורג' פשוט ישב שם.
הוא הפך לאדום.
730
00:37:18,667 --> 00:37:20,709
ג'ורג', אני חושב,
רצה להרוג אותו.
731
00:37:20,792 --> 00:37:23,083
אבל מתוך כל זה,
משהו גדול הגיע.
732
00:37:23,167 --> 00:37:26,375
בריאן בעצם
אמר, "אתה צריך, כאילו,
סרט מיושן
733
00:37:26,459 --> 00:37:28,542
כדי להתחיל את התמונה
עם הקדמה,
734
00:37:28,626 --> 00:37:31,292
וכל המילים האלה
בוא על המסך,
והם נוסעים למעלה,
735
00:37:31,375 --> 00:37:34,000
והקדמה אומרת לך
על מה לעזאזל אתה מסתכל
736
00:37:34,083 --> 00:37:37,083
ולמה אתה בתיאטרון
ומהי המיתולוגיה.
737
00:37:37,167 --> 00:37:38,918
ספר לנו
מה זה העולם הזה,
738
00:37:39,000 --> 00:37:40,751
ואז נוכל ליהנות
התמונה."
739
00:37:40,834 --> 00:37:43,334
וזו הייתה הלידה
של הפרולוג המפורסם.
740
00:37:43,417 --> 00:37:46,667
דה פלמה:
סטיבן בא לבקר אותי
כשצילמתי את "Scarface,"
741
00:37:46,751 --> 00:37:48,334
ונתתי לו
אחת מהיחידות
742
00:37:48,417 --> 00:37:52,417
לירות בקולומביאנים
עולה במדרגות.
743
00:37:52,500 --> 00:37:55,167
- (קליקות אקדח)
תגיד שלום לחבר הקטן שלי.
744
00:37:55,250 --> 00:37:57,459
דה פלמה:
אז בדיוק צילמנו
יורים באנשים
745
00:37:57,542 --> 00:37:59,626
לכמה שבועות.
746
00:37:59,709 --> 00:38:02,209
לכולנו היה כבוד גדול
למען עבודתו של זה,
747
00:38:02,292 --> 00:38:04,417
ופשוט ניסינו
לעזור אחד לשני
748
00:38:04,500 --> 00:38:07,751
כאשר היינו
לראות דברים שחשבנו
ניתן לשפר.
749
00:38:07,834 --> 00:38:09,459
גבר:בסדר,
עכשיו אני מפנה את ה--
750
00:38:09,542 --> 00:38:11,417
המצלמה נגמרה
למנהל החדש שלנו--
751
00:38:11,500 --> 00:38:15,584
זו מחבת הסוויש הגרועה ביותר
אי פעם ראיתי.
752
00:38:15,667 --> 00:38:17,500
מחבת הסוויש הגרועה ביותר
אי פעם ראיתי.
753
00:38:17,584 --> 00:38:19,375
הוא יורה בי.
אני לגמרי בחושך.
754
00:38:19,459 --> 00:38:21,250
איך אתה מצפה
לראות משהו?
755
00:38:21,334 --> 00:38:23,792
לוקאס:זה בערך כמו
מה קרה בפריז
בשנות ה-20.
756
00:38:23,876 --> 00:38:26,709
אתה יודע,
אתה מקבל קבוצה של אנשים,
כולם אנשים משוגעים,
757
00:38:26,792 --> 00:38:30,292
והם שנויים במחלוקת
ועושים את אותו המאבק,
758
00:38:30,375 --> 00:38:32,042
אבל אתה קצת מסתכל על זה
אחר כך ואתה אומר,
759
00:38:32,125 --> 00:38:33,375
"איך יכולתי
כל הקבוצה הזו--"
760
00:38:33,459 --> 00:38:36,334
כל הקבוצה
הפך מוצלח
761
00:38:36,417 --> 00:38:39,167
ושלטו
עסקי הסרטים.
762
00:38:39,250 --> 00:38:40,500
זה כמו,
איך זה יכול להיות
763
00:38:40,584 --> 00:38:42,542
היינו סתם
חבורה של ילדים משוגעים.
764
00:38:42,626 --> 00:38:45,000
אבל, אתה יודע, אני חושב
הרבה מזה היה באמת
אהבת הסרט
765
00:38:45,083 --> 00:38:48,792
וכולם נואשים לעשות סרט
בכל דרך שנוכל.
766
00:38:50,292 --> 00:38:52,667
(מוזיקה מתנגנת)
767
00:39:03,375 --> 00:39:05,209
(מתנשף)
768
00:39:09,709 --> 00:39:11,125
הו, אלוהים.
769
00:39:14,334 --> 00:39:16,584
טוני קושנר:
כשאתה צופה
הסרטים של סטיבן,
770
00:39:16,667 --> 00:39:19,876
מתחשק לך
אתה בנוכחות
של משהו מסתורי
771
00:39:19,959 --> 00:39:23,542
ובלתי ניתן לביטוי
ופואטי.
772
00:39:23,626 --> 00:39:25,459
נהנה
תענוגות פשוטים מאוד--
773
00:39:25,542 --> 00:39:28,918
לפחד, להיות משועשע,
להיות מסונוור.
774
00:39:29,000 --> 00:39:31,584
(מוזיקה מתנגנת)
775
00:39:43,209 --> 00:39:44,876
שפילברג:
הושפעתי מאוד
776
00:39:44,959 --> 00:39:47,709
עד כמה סטנלי קובריק
לקח את "2001: אודיסיאה בחלל"
777
00:39:47,792 --> 00:39:50,667
לעולם של, באמת,
אמנות אקספרסיוניסטית,
778
00:39:50,751 --> 00:39:54,459
ורציתי לקחת
"מפגשים קרובים"
עוד יותר.
779
00:39:56,417 --> 00:39:58,792
ממש רציתי את הקהל
להסתכל על המסך ולומר,
780
00:39:58,876 --> 00:40:00,751
"אני רואה,"
781
00:40:00,834 --> 00:40:03,292
אבל לא הייתי בטוח
כל זה היה הולך לעבוד.
782
00:40:04,626 --> 00:40:06,375
בוב בלבן:
זה היה מאוד מסוכן.
783
00:40:06,459 --> 00:40:07,918
ההשפעות
עבור "מפגשים קרובים"
784
00:40:08,000 --> 00:40:09,959
בעצם מעולם לא היה
נעשה בעבר.
785
00:40:10,042 --> 00:40:13,500
זזיגמונד:
הוא ירה באנשים
עם מצלמת בקרת תנועה,
786
00:40:13,584 --> 00:40:15,667
לגרום למצלמה לזוז,
פאן, הטיה,
787
00:40:15,751 --> 00:40:17,334
מה שהוא רוצה לעשות.
788
00:40:17,417 --> 00:40:20,292
ואז זה מתועד,
למעשה, בקלטת,
789
00:40:20,375 --> 00:40:23,417
ואז כשדאג טרומבול,
האפקטים המיוחדים
מפקח,
790
00:40:23,500 --> 00:40:26,417
חוזר אל
הפוסט הייצור
מתקנים,
791
00:40:26,500 --> 00:40:29,667
הוא באמת יכול לשכפל
בדיוק מהלך המצלמה הזה.
792
00:40:29,751 --> 00:40:32,709
בלבן: אז, כאשר אתה
התחתן עם שתי התמונות,
הם היו מושלמים,
793
00:40:32,792 --> 00:40:36,000
ויכולת להיות לך,
עבור באמת בערך
בפעם הראשונה,
794
00:40:36,083 --> 00:40:37,500
אפקטים מיוחדים נעים.
795
00:40:37,584 --> 00:40:39,584
תמיד לפני כן, היה לך
לשבת שם בשקט,
796
00:40:39,667 --> 00:40:41,792
כי אם עברת,
זה יהרוס הכל.
797
00:40:41,876 --> 00:40:43,334
כולם
עושה את זה היום.
798
00:40:43,417 --> 00:40:46,042
הם לא יכלו לעשות
סרטי האפקט האלה
799
00:40:46,125 --> 00:40:50,667
אלא אם כן סטיבן ודאג לא
תנסה כבר את כל הדברים האלה.
800
00:40:53,542 --> 00:40:57,125
פיליפס: ההימור
היו כל כך גבוהים עבור סטיבן
על "מפגשים קרובים."
801
00:40:57,209 --> 00:41:00,125
תמונות קולומביה
היה ממש על הסף
של פשיטת רגל,
802
00:41:00,209 --> 00:41:03,375
והם מהמרים על החווה
על הסרט הזה.
803
00:41:03,459 --> 00:41:06,751
היו לו בנקאים והוליווד
נושם בצווארו
804
00:41:06,834 --> 00:41:09,792
להוכיח לעולם
ש"מלתעות" לא היה מזל.
805
00:41:09,876 --> 00:41:14,375
אז, לסטיבן היה
אחריות ענקית
על כתפיו,
806
00:41:14,459 --> 00:41:17,709
אבל הוא היה חייב להישאר אמיתי
למה שעבד לו,
807
00:41:17,792 --> 00:41:19,459
או שזה לא היה הולך להיות
סרט טוב.
808
00:41:19,542 --> 00:41:21,375
והוא עשה זאת.
809
00:41:21,459 --> 00:41:24,584
נצח או הפסד,
הוא עשה את הסרט הזה
הוא חלם לעשות.
810
00:41:27,918 --> 00:41:29,667
שפילברג:
כשהייתי ילד,
אבא שלי לקח אותי לצפות
811
00:41:29,751 --> 00:41:32,834
מטר המטאורים של פרסייד
והציג אותי לשמים
812
00:41:32,918 --> 00:41:35,167
כמקום
של פלאים שאין לתאר.
813
00:41:35,250 --> 00:41:38,542
ובגלל
זה היה כזה יפה
חוויה עבורי,
814
00:41:38,626 --> 00:41:41,459
השמים הבטיחו
אם אי פעם יהיה,
815
00:41:41,542 --> 00:41:44,375
אתה יודע,
פגישה ראשונה
816
00:41:44,459 --> 00:41:47,209
בין חוץ כדור הארץ
הציוויליזציה ושלנו,
817
00:41:47,292 --> 00:41:50,876
זה יהיה רק שפיר
ובונה.
818
00:41:50,959 --> 00:41:52,417
זה יהיה
שיחה.
819
00:41:52,500 --> 00:41:58,000
(תווים גבוהים מנגנים)
820
00:41:59,083 --> 00:42:01,751
(תווים נמוכים מנגנים)
821
00:42:01,834 --> 00:42:03,667
וויליאמס:
כשהחוצנים האלה
באים לכאן,
822
00:42:03,751 --> 00:42:05,292
אנחנו לא יודעים
מה שהם יכולים לדבר,
823
00:42:05,375 --> 00:42:07,000
מה שהם מבינים,
או אפילו מה שהם רואים,
824
00:42:07,083 --> 00:42:09,292
אז לסטיבן היה הרעיון הזה
התקשורת ההיא
825
00:42:09,375 --> 00:42:13,375
צריך להיות שילוב
של קול ואור.
826
00:42:13,459 --> 00:42:15,709
(תווים מתנגנים)
827
00:42:18,459 --> 00:42:23,959
(תווים מתנגנים)
828
00:42:24,042 --> 00:42:26,250
שפילברג:
חשבתי תחילה
מתמטיקה תהיה
829
00:42:26,334 --> 00:42:28,709
השפה המשותפת
בין מינים בין-גלקטיים,
830
00:42:28,792 --> 00:42:31,334
אבל חשבתי שזה יהיה
הרבה יותר רגשי
831
00:42:31,417 --> 00:42:34,792
אם מוזיקה הייתה הדרך שבה דיברנו
אחד לשני.
832
00:42:34,876 --> 00:42:36,918
(מוזיקה מתנגנת)
833
00:42:39,542 --> 00:42:41,709
שפילברג:
אני לא מחפש סרטים
במודע
834
00:42:41,792 --> 00:42:44,292
יש
גרעין רוחני.
835
00:42:44,375 --> 00:42:46,459
יש חלק רוחני
של עצמי זה קורה
836
00:42:46,542 --> 00:42:50,083
לדמם לתוך העבודה,
וכך אני בתת מודע,
837
00:42:50,167 --> 00:42:52,542
שזו הברירה היחידה
זה חשוב,
838
00:42:52,626 --> 00:42:56,834
ימצא דברים
שיש להם מטבעם
משהו כמו מערכת אמונות
839
00:42:56,918 --> 00:42:59,542
זה מעבר
ההבנה שלנו,
זה קצת שם בחוץ.
840
00:42:59,626 --> 00:43:03,375
בלבן:
"מפגשים קרובים" היה
הרבה יותר הצהרה אישית
841
00:43:03,459 --> 00:43:05,709
מהקודם שלו
שני סרטים היו.
842
00:43:05,792 --> 00:43:08,000
אני מתכוון,
הוא כתב את התסריט.
843
00:43:08,083 --> 00:43:10,500
זה באמת התכוון
סכום עצום לסטיבן.
844
00:43:10,584 --> 00:43:12,626
היצירה שלו
היה מסרט
845
00:43:12,709 --> 00:43:15,042
אני באמת כתבתי
וביים כשהייתי בן 17.
846
00:43:15,125 --> 00:43:18,334
(מוזיקה מתנגנת)
847
00:43:18,417 --> 00:43:21,876
זה היה הסיפור של
המגע הראשון של האדם עם עב"מים.
848
00:43:23,876 --> 00:43:28,834
ובעצם היו
עב"מים ב"אש אש"
שיצרתי.
849
00:43:28,918 --> 00:43:31,792
ראיתי הרבה סרטים,
והיה לי כרטיס שלם
קטלוג במוח שלי
850
00:43:31,876 --> 00:43:33,667
מהדברים שראיתי.
851
00:43:33,751 --> 00:43:36,250
ובעצם צפייה בסרטים
עם אפקטים מיוחדים בתוכם,
852
00:43:36,334 --> 00:43:39,459
יכולתי להבין
כמעט הכל החוצה.
853
00:43:39,542 --> 00:43:41,792
בלבן:
במובן מסוים, הוא חי
עם "מפגשים קרובים"
854
00:43:41,876 --> 00:43:44,500
מאז שהוא היה ילד.
855
00:43:44,584 --> 00:43:48,042
והיה לו חזון
במובן ממש מורגש
856
00:43:48,125 --> 00:43:50,167
מה הסרט הזה
צריך להרגיש כמו
857
00:43:50,250 --> 00:43:51,709
כאשר אתה חווה
הסרט.
858
00:43:53,375 --> 00:43:56,334
סטיבן לא רוצה לעשות
סרטים אישיים קטנים.
859
00:43:56,417 --> 00:43:59,292
הוא רוצה לעשות
סרטים אישיים גדולים.
860
00:43:59,375 --> 00:44:01,542
זה לא נכון.
זה לא נכון.
861
00:44:04,959 --> 00:44:06,417
זה לא נכון.
862
00:44:08,626 --> 00:44:10,209
זה לא נכון.
863
00:44:13,709 --> 00:44:15,667
שפילברג:
זיהיתי
עם האובססיה הזו
864
00:44:15,751 --> 00:44:18,042
את ריצ'רד דרייפוס
נאבק עם.
865
00:44:18,125 --> 00:44:19,792
הייתי נירי
בסרט ההוא.
866
00:44:21,584 --> 00:44:24,292
משהו נפתח
הדמיון שלו
867
00:44:24,375 --> 00:44:26,000
ללכת על משהו
שהוא חושב
868
00:44:26,083 --> 00:44:29,459
הולך לספק
איזו תשובה קתרטית.
869
00:44:29,542 --> 00:44:32,000
הוא היה צריך ללכת
דרך כאוס
870
00:44:32,083 --> 00:44:34,417
להגיע
סוג של בהירות.
871
00:44:34,500 --> 00:44:36,417
הוא היה אמן
מנסה אינסטלציה
872
00:44:36,500 --> 00:44:39,167
המעמקים
של דמיונו.
873
00:44:39,250 --> 00:44:40,751
וכך אני חושב
במובן מסוים
874
00:44:40,834 --> 00:44:42,542
"מפגשים קרובים"
הוא אולי הכי,
875
00:44:42,626 --> 00:44:44,626
לפחות בהחלט
הסרט הכי אישי
876
00:44:44,709 --> 00:44:47,417
אני הכנתי
עד לאותה נקודה,
877
00:44:47,500 --> 00:44:50,584
כי זה היה גם בערך
פירוק משפחה.
878
00:45:00,792 --> 00:45:03,167
(בוכה)
879
00:45:08,042 --> 00:45:11,083
ננסי:אני זוכרת כשעברנו דירה
לצפון קליפורניה
מאריזונה.
880
00:45:11,167 --> 00:45:14,751
הרגשתי שדברים
לא הלכו טוב
עם ההורים שלי.
881
00:45:14,834 --> 00:45:16,584
שפילברג:
ויום אחד,
אבא שלי פשוט נשבר,
882
00:45:16,667 --> 00:45:18,626
ומעולם לא ראיתי
אבא שלי בוכה לפני.
883
00:45:18,709 --> 00:45:20,375
ופשוט עמדתי שם
במטבח,
884
00:45:20,459 --> 00:45:22,959
כועס על כך שאבי
לא היה גבר.
885
00:45:23,042 --> 00:45:25,542
הוא בכה
כמו ילד קטן.
886
00:45:25,626 --> 00:45:29,000
והתחלתי
צורח לעברו "בכיין".
הכי חזק שיכולתי.
887
00:45:29,083 --> 00:45:31,751
רק התחיל לצרוח,
"בכיין, אתה בוכה,
את בוכה,"
888
00:45:31,834 --> 00:45:33,250
עד שדחפו אותי
מחוץ למטבח.
889
00:45:33,334 --> 00:45:36,083
רועי, תבטיח לי
שאתה תלך!
אָנָא!
890
00:45:36,167 --> 00:45:39,876
אתה בוכה!
אתה בוכה!
אתה בוכה!
891
00:45:39,959 --> 00:45:42,751
- אתה בוכה! בוכה!
- לך מפה!
לָצֵאת!
892
00:45:42,834 --> 00:45:44,334
קדימה, חבר'ה.
893
00:45:44,417 --> 00:45:45,375
- בוכה!
- קדימה.
894
00:45:45,459 --> 00:45:46,918
אתה בוכה!
895
00:45:47,000 --> 00:45:48,918
- תהיה בשקט!
- רוני:תפסיק עם זה!
896
00:45:49,000 --> 00:45:53,083
אמא שלי הלכה מלהיות
משמח לחלוטין
897
00:45:53,167 --> 00:45:56,209
וחוגג
על החיים עצמם
898
00:45:56,292 --> 00:46:01,959
להיות מלא בייאוש
ועצב מורגש.
899
00:46:02,042 --> 00:46:04,834
(מוזיקה מתנגנת)
900
00:46:09,834 --> 00:46:11,876
שפילברג:
הייתי רואה את אמא שלי
נכנסים לסלון
901
00:46:11,959 --> 00:46:15,500
ומנגן קצת שומאן
ובוכה.
902
00:46:15,584 --> 00:46:18,459
בוכה עד הנקודה
היא לא יכלה לראות את ההערות
על הנייר.
903
00:46:20,459 --> 00:46:23,209
הייתי יושב איתה
ותחזיק לה את היד,
דבר איתה.
904
00:46:23,292 --> 00:46:26,375
היא הרגע אמרה,
"אני כל כך בודד כאן.
אני כל כך עצוב כאן."
905
00:46:26,459 --> 00:46:28,250
עברתי
אותו דבר.
906
00:46:28,334 --> 00:46:29,792
וכל מה שידעתי
זה היה אבא שלי
907
00:46:29,876 --> 00:46:32,000
התגשם שם למעלה,
ולא היינו.
908
00:46:32,083 --> 00:46:34,417
אז, כשזה הוכרז
על ידי אמא שלי
909
00:46:34,500 --> 00:46:37,542
שאמא שלי ואבא שלי
התפצלו,
910
00:46:37,626 --> 00:46:39,000
לא ידעתי
כל אחד מהפרטים.
911
00:46:39,083 --> 00:46:41,500
לא ידעתי
למה הם נפרדו,
912
00:46:41,584 --> 00:46:42,626
ואני לא
במשך זמן רב.
913
00:46:42,709 --> 00:46:43,876
לא רציתי לדעת.
914
00:46:43,959 --> 00:46:46,584
התאהבתי
עם מישהו אחר.
915
00:46:46,667 --> 00:46:50,959
הייתי מאוהב בטירוף
עם ברני אדלר.
916
00:46:51,042 --> 00:46:54,459
אני מסתכל אחורה, אני חושב,
"איך אני מעז לעשות את זה?"
917
00:46:54,542 --> 00:46:56,459
אבל ממש לא היה אכפת לי
בשלב זה.
918
00:46:56,542 --> 00:46:59,334
הכל היה עליי
ואומללותי.
919
00:46:59,417 --> 00:47:02,250
אן:
ברני היה
החבר הכי טוב של אבי,
920
00:47:02,334 --> 00:47:03,834
והוא היה מקבע.
921
00:47:03,918 --> 00:47:05,000
זה היה כמו
שיש לו דוד.
922
00:47:07,751 --> 00:47:10,876
ארנולד:
לעולם לא הייתי מספר לילדים
שהיא התגרשה ממני.
923
00:47:10,959 --> 00:47:13,250
במקום זאת, נתתי להם לחשוב
התגרשתי ממנה.
924
00:47:13,334 --> 00:47:14,500
לייסי:
מדוע עשית את זה?
925
00:47:14,584 --> 00:47:16,542
מגן עליה
כי היא שברירית.
926
00:47:18,000 --> 00:47:19,667
והיא עדיין כזו.
927
00:47:19,751 --> 00:47:24,083
ולכן, חשבתי שאני יכול להיות
כאב פחות ממנה.
928
00:47:24,167 --> 00:47:26,042
עדיין אהבתי אותה.
929
00:47:26,125 --> 00:47:28,584
אבא שלי ואבי החורג
היו החברים הכי טובים.
930
00:47:28,667 --> 00:47:30,876
אמא שלי התחתנה
החבר הכי טוב של אבא.
931
00:47:30,959 --> 00:47:32,417
אתה מסתכל על התמונה הגדולה,
זה חרא.
932
00:47:32,500 --> 00:47:34,626
זה ממש גרוע.
933
00:47:34,709 --> 00:47:36,167
זה לא פגע בי
עד שהזדקנתי
934
00:47:36,250 --> 00:47:38,292
שזה היה
דבר ממש קשה
בשביל אבא,
935
00:47:38,375 --> 00:47:41,042
ואני--
הלב שלי דימם בשבילו.
936
00:47:41,125 --> 00:47:44,375
אן:
סטיב באמת חשב
אבא שלי עזב אותנו.
937
00:47:44,459 --> 00:47:48,876
אז, במשך מספר שנים,
חסמנו אותו.
938
00:47:48,959 --> 00:47:51,292
וסטיב, אני יודע,
האשים אותו
939
00:47:51,375 --> 00:47:55,375
לזוגיות
הולך רע.
940
00:47:55,459 --> 00:47:57,000
שפילברג:
זה היה ממש
התקופה הגרועה ביותר
941
00:47:57,083 --> 00:47:58,500
כל חיי.
942
00:48:00,709 --> 00:48:02,959
אף פעם לא סיפרתי לאבא שלי
כעסתי עליו.
943
00:48:03,042 --> 00:48:04,667
מעולם לא היה לנו
מילים נזעמות,
944
00:48:04,751 --> 00:48:06,626
אבל זה היה
ניכור
945
00:48:06,709 --> 00:48:08,292
שיצרתי,
לא מאבא שלי
946
00:48:08,375 --> 00:48:10,626
הוא חיפש
מערכת יחסים איתי.
947
00:48:10,709 --> 00:48:13,125
פשוט הלכתי
והלכה לאיבוד בעבודה שלי,
948
00:48:13,209 --> 00:48:14,959
איך שראיתי את אבא שלי
ללכת לאיבוד בשלו
949
00:48:15,042 --> 00:48:16,959
כל השנים האלה
של לחזור הביתה מאוחר
950
00:48:17,042 --> 00:48:19,417
ועבודה בסופי שבוע
בחזרה בפיניקס ו
כל זה.
951
00:48:19,500 --> 00:48:22,083
הפכתי לאבא שלי.
הפכתי למכור לעבודה.
952
00:48:22,167 --> 00:48:26,334
ופשוט הפסדתי
את הקשר איתו.
953
00:48:26,417 --> 00:48:30,125
זה נמשך במשך...
15 שנים.
954
00:48:32,751 --> 00:48:34,209
טום סניידר:
אתה יודע, קראתי
עליך היום.
955
00:48:34,292 --> 00:48:36,042
עשית ארבע תמונות.
זה הכל.
956
00:48:36,125 --> 00:48:38,209
ארבעה סרטים
שאני יכול לספור.
957
00:48:38,292 --> 00:48:40,250
אתה לא אלפרד היצ'קוק
מי שסיים מעל 50.
958
00:48:40,334 --> 00:48:41,542
אתה לא ג'ון פורד.
959
00:48:41,626 --> 00:48:43,000
האם אתה יכול להאמין
שאתה כיוונת
960
00:48:43,083 --> 00:48:44,667
ארבע תמונות
ואתה אדם מפורסם?
961
00:48:44,751 --> 00:48:47,959
- האם אתה מאמין לזה?
- האם אני יכול להאמין לזה?
962
00:48:49,918 --> 00:48:51,459
כן, אני יכול,
כעניין של עובדה.
963
00:48:51,542 --> 00:48:53,626
אני יכול להאמין
שאני ביימתי
ארבע תמונות,
964
00:48:53,709 --> 00:48:56,459
למרות שזה נראה כמו
אני ביימתי
הרבה יותר זמן.
965
00:48:56,542 --> 00:48:59,792
טום הנקס:
הוא הגיע למקום
בצורה כה ענקית.
966
00:48:59,876 --> 00:49:01,459
אתה יודע,
הדרך שבה "מלתעות" נכנסו
967
00:49:01,542 --> 00:49:04,375
לתוך התודעה
של העולם היה ענק.
968
00:49:04,459 --> 00:49:06,751
"מפגשים קרובים"
היה ענק פי 10.
969
00:49:06,834 --> 00:49:09,417
אבל סטיבן היה בתהליך
להמציא את עצמו.
970
00:49:09,500 --> 00:49:11,918
אני לא חושב
הוא עצמו ידע
971
00:49:12,000 --> 00:49:14,125
איפה הדרך הזו
התכוון לקחת אותו.
972
00:49:14,209 --> 00:49:16,459
אני בטוח,
כמו כל אחד אחר
בגיל הזה,
973
00:49:16,542 --> 00:49:19,500
הוא תהה
האם הוא באמת היה טוב
כפי שהוא חשב שהוא.
974
00:49:19,584 --> 00:49:22,000
והתברר שכן.
975
00:49:22,083 --> 00:49:23,709
סקורסזה:
לאחר שאתה עושה "מלתעות"
976
00:49:23,792 --> 00:49:26,292
ולאחר מכן "מפגשים קרובים",
ובכן, לאן אתה הולך?
977
00:49:26,375 --> 00:49:28,834
הבר, כמו שאומרים,
מוגדר רמה מסוימת.
978
00:49:28,918 --> 00:49:30,083
ומה אתה עושה?
979
00:49:30,167 --> 00:49:31,417
אתה מבין את עצמך
לצורה
980
00:49:31,500 --> 00:49:33,459
ואתה קופץ
שוב מעבר לסרגל.
981
00:49:33,542 --> 00:49:35,125
( צרצרים מצייצים )
982
00:49:35,209 --> 00:49:38,042
- ( מרשרש )
- (נשימה כבדה)
983
00:49:46,667 --> 00:49:49,083
(צורח)
984
00:49:49,167 --> 00:49:51,709
(צרחות)
985
00:49:51,792 --> 00:49:55,918
- ( מרשרש )
- (שניהם צורחים)
986
00:49:56,000 --> 00:49:58,209
שפילברג:
במקור,
הרעיון שלי עבור "E.T."
987
00:49:58,292 --> 00:50:01,334
לא כלל
מחוץ לכדור הארץ.
988
00:50:01,417 --> 00:50:05,667
זה היה הולך להיות
על איך להתגרש
משפיע על הילדות
989
00:50:05,751 --> 00:50:09,042
ואיך זה באמת
סוג של טראומה לילדים.
990
00:50:13,125 --> 00:50:17,042
- החולצה של אבא.
- כן.
991
00:50:17,125 --> 00:50:21,751
(מצחקק)
תזכור מתי הוא נהג
לקחת אותנו למשחקי הכדור
992
00:50:21,834 --> 00:50:23,626
ולקחת אותנו
לסרטים,
993
00:50:23,709 --> 00:50:25,959
והיה לנו
קרבות פופקורן?
994
00:50:26,042 --> 00:50:29,792
אז, הנושא המכריע
היה בערך
995
00:50:29,876 --> 00:50:32,209
איך ממלאים את הלב
של ילד בודד?
996
00:50:32,292 --> 00:50:36,542
אני, בן אדם.
יֶלֶד.
997
00:50:36,626 --> 00:50:40,375
אליוט.
- שפילברג:ומה
אירוע יוצא דופן
998
00:50:40,459 --> 00:50:42,375
זה ייקח
למלא את ליבו של אליוט
999
00:50:42,459 --> 00:50:44,709
אחרי שאיבד את אביו?
1000
00:50:44,792 --> 00:50:47,626
זה ייקח משהו
כיוצא דופן
1001
00:50:47,709 --> 00:50:49,584
כחוץ כדור הארץ
נכנס לחייו.
1002
00:50:49,667 --> 00:50:51,959
(מוזיקה מתנגנת)
1003
00:51:03,209 --> 00:51:04,959
דרו ברימור:
סטיבן, כיוצר סרטים,
1004
00:51:05,042 --> 00:51:10,042
יכול ליצור עולם אחר,
תרחישים כמעט בלתי אפשריים,
1005
00:51:10,125 --> 00:51:12,751
אבל לעשות את זה
בסביבה פרברית
1006
00:51:12,834 --> 00:51:15,584
ועם משפחות אמיתיות
ואנשים אמיתיים,
1007
00:51:15,667 --> 00:51:20,167
וכך, אתה יכול ללכת
העולם החיצון, החלל החיצון,
1008
00:51:20,250 --> 00:51:23,709
מחוץ לכדור הארץ,
תרחיש בלתי סביר,
1009
00:51:23,792 --> 00:51:27,334
מפני שהוא מקורקע
בבני אדם
1010
00:51:27,417 --> 00:51:29,167
וסיפורים אנושיים.
1011
00:51:29,250 --> 00:51:31,834
בסדר, הוא גבר
מהחלל החיצון
1012
00:51:31,918 --> 00:51:34,375
ואנחנו לוקחים אותו
לחללית שלו.
1013
00:51:34,459 --> 00:51:39,250
ובכן, הוא לא יכול פשוט להאיר?
זו המציאות, גרג.
1014
00:51:39,334 --> 00:51:42,542
שפילברג:
"E.T." היה פרבר
סיפור אמריקאי,
1015
00:51:42,626 --> 00:51:44,709
ופרברים
היה כל מה שידעתי
מתבגר.
1016
00:51:44,792 --> 00:51:47,834
אז, הסרטים שעשיתי
בשנות ה-70, שנות ה-80,
1017
00:51:47,918 --> 00:51:50,292
היו השתקפות
ממה שידעתי.
1018
00:51:50,375 --> 00:51:52,083
הדת העיקרית שלי
היה פרבר.
1019
00:51:52,167 --> 00:51:54,125
אתם יודעים, המשפחות
כולם מתאחדים,
1020
00:51:54,209 --> 00:51:57,125
אף אחד לא מתגרש,
אף אחד לא אומלל
אחד עם השני.
1021
00:51:57,209 --> 00:51:58,542
״כמובן, הכל שקרי.
1022
00:51:58,626 --> 00:52:00,792
אולי אתה סתם
כנראה דמיינתי את זה...
1023
00:52:00,876 --> 00:52:04,500
- לא יכולתי לדמיין את זה.
אולי זה היה סוטה או
ילד מעוות או משהו.
1024
00:52:04,584 --> 00:52:06,292
ילד מעוות.
1025
00:52:06,375 --> 00:52:09,000
אולי שדון
או שדון.
1026
00:52:09,083 --> 00:52:11,209
זה לא היה דבר כזה,
נשימה של הפין!
1027
00:52:11,292 --> 00:52:13,459
אליוט!
(צוחק)
1028
00:52:13,542 --> 00:52:14,751
שב.
1029
00:52:17,125 --> 00:52:20,417
- ( מכחכח בגרון )
אבא היה מאמין לי.
1030
00:52:21,542 --> 00:52:22,918
(אנחות)
1031
00:52:25,500 --> 00:52:29,125
אולי כדאי לך
להתקשר לאביך
ולספר לו על זה.
1032
00:52:29,209 --> 00:52:31,667
אני לא יכול.
הוא במקסיקו
עם סאלי.
1033
00:52:39,500 --> 00:52:42,167
איפה מקסיקו?
1034
00:52:42,250 --> 00:52:44,667
שפילברג:
ראיתי את הילדות שלי
דרך המשפחה הזו
1035
00:52:44,751 --> 00:52:48,209
והצעירים האלה,
שחקנים נפלאים.
1036
00:52:48,292 --> 00:52:50,334
פיטר קויוטה:
כשסטיבן עובד
עם ילדים,
1037
00:52:50,417 --> 00:52:53,667
הוא מביא סוג של
תחושת "בוא נשחק".
1038
00:52:53,751 --> 00:52:56,417
הוא יצטרך למשוך אותך אחורה.
תתפוס את זה, ממש כאן.
1039
00:52:56,500 --> 00:52:59,792
זאב ערבות:
זה לא כמו מישהו
דיבור תינוקות לילדים.
1040
00:52:59,876 --> 00:53:02,709
זה פשוט הוא באמת
מתקשר אליהם.
1041
00:53:02,792 --> 00:53:06,417
וזה בערך כמו
שידור ישיר.
1042
00:53:06,500 --> 00:53:11,000
עכשיו הוא פתאום פונה אליך,
העיניים שלו נפתחות.
1043
00:53:12,709 --> 00:53:15,000
(צרחות, מתנשפות)
1044
00:53:17,042 --> 00:53:19,375
תעשה את זה ל-E.T.
תן את הצעקה המשמחת הזאת
לא.ת.
1045
00:53:19,459 --> 00:53:22,375
תעשה שוב את השורה,
ממש מתרגש
"הם באים?"
1046
00:53:22,459 --> 00:53:24,459
נשימה, נשימה,
נשימה, נושמת,
נשימה.
1047
00:53:24,542 --> 00:53:26,083
- תעבדי את עצמך.
- האם זה אומר שהם באים?
1048
00:53:26,167 --> 00:53:28,042
לא, עבודה
את עצמך אפילו יותר.
תעבדי את עצמך.
1049
00:53:28,125 --> 00:53:30,876
( מתנשף)
האם זה אומר
הם באים?
1050
00:53:30,959 --> 00:53:32,792
גדול יותר, גדול יותר.
"האם זה אומר
הם באים?"
1051
00:53:32,876 --> 00:53:35,042
האם זה אומר
הם באים?
1052
00:53:35,125 --> 00:53:37,125
- כן!
- (צרחות)
1053
00:53:37,209 --> 00:53:40,584
מליסה מתיסון:
הוא היה צריך להיות קצת
של אבא, קצת חבר,
1054
00:53:40,667 --> 00:53:44,584
אבל הוא היה,
יותר מהכל,
צופה בהם,
1055
00:53:44,667 --> 00:53:46,500
ואני חושב שזה היה
כיף לו מאוד.
1056
00:53:46,584 --> 00:53:48,918
- כל הילדים
היו כיף לו.
אתה חייב לקחת אותי ברצינות.
1057
00:53:49,000 --> 00:53:51,959
זה ליל כל הקדושים, אנשים.
שלום, אהובי.
היי, סבתא.
1058
00:53:52,042 --> 00:53:54,876
חכה שנייה.
דרו, זה בשבילך,
יקירתי.
1059
00:53:54,959 --> 00:53:59,083
- התפוח שלך.
- שפילברג:רציתי לירות
"E.T." בהמשכיות.
1060
00:53:59,167 --> 00:54:02,167
זה נותן לילדים
הקשר לעבודה
הם עושים את היום הזה,
1061
00:54:02,250 --> 00:54:05,417
כי הם יודעים
שמחר יהיה
מחר בתסריט
1062
00:54:05,500 --> 00:54:08,083
ואתמול היה
אתמול בתסריט.
1063
00:54:08,167 --> 00:54:09,834
אז, לילדים צעירים,
1064
00:54:09,918 --> 00:54:13,250
זה נותן להם
ביטחון אמיתי
שהם חיים חיים
1065
00:54:13,334 --> 00:54:15,375
והם חיים
חיי סיפור.
1066
00:54:15,459 --> 00:54:17,876
עכשיו הם שמים את המכונה
על חזהו,
1067
00:54:17,959 --> 00:54:21,250
והם הולכים לתת לו
הלם לנסות לגרום לו
תחזור.
1068
00:54:21,334 --> 00:54:23,500
וכאשר נותנים לו
ההלם,
1069
00:54:23,584 --> 00:54:27,334
זה מאוד חזק
וזה גורם לך לקפוץ
ולבכות אפילו יותר.
1070
00:54:27,417 --> 00:54:29,000
הם שמים את זה
על החזה שלו עכשיו,
1071
00:54:29,083 --> 00:54:32,334
והוא לוחץ על הכפתור,
וזה אומר, "פאו!"
1072
00:54:32,417 --> 00:54:34,292
- (בוכה)
אתה בסדר, מותק?
1073
00:54:34,375 --> 00:54:36,584
הא? אתה בסדר?
1074
00:54:36,667 --> 00:54:39,500
בוא נראה.
נגב גם את פני הבובה שלך.
1075
00:54:39,584 --> 00:54:41,792
תודה לך.
תודה לך.
1076
00:54:41,876 --> 00:54:44,542
- (בוכה)
- בסדר. אה.
1077
00:54:44,626 --> 00:54:49,042
שנים רבות תהיתי
על הפנייה האוניברסלית
של הסרט הזה,
1078
00:54:49,125 --> 00:54:51,417
ויום אחד,
זה פגע בי.
1079
00:54:51,500 --> 00:54:54,042
אין שני בני אדם
על כדור הארץ
1080
00:54:54,125 --> 00:54:56,375
שהם אב לחוד
1081
00:54:56,459 --> 00:54:59,667
מאותם בני אדם
והיצור הזר ההוא.
1082
00:54:59,751 --> 00:55:01,250
בוא.
1083
00:55:05,500 --> 00:55:07,042
שָׁהוּת.
1084
00:55:09,876 --> 00:55:11,959
זאב ערבות:
ואם אליוט,
1085
00:55:12,042 --> 00:55:14,542
והאמא,
והילדה הקטנה,
1086
00:55:14,626 --> 00:55:20,542
והמדען,
כולם יכולים לאהוב ולהזדהות
1087
00:55:20,626 --> 00:55:22,918
ולכין
התקרבות
1088
00:55:23,000 --> 00:55:26,083
וקרבה
עם היצור הזה,
1089
00:55:26,167 --> 00:55:29,626
כך גם כל שני בני אדם יכולים
על כדור הארץ,
1090
00:55:29,709 --> 00:55:34,542
ואני חושב שזה היה
סאבטקסט שבעבע
דרך הסרט
1091
00:55:34,626 --> 00:55:36,334
וחייב להיות
נגע במשהו,
1092
00:55:36,417 --> 00:55:38,417
כי אתה לא
לקבל סרטים רבים
1093
00:55:38,500 --> 00:55:41,626
שהם אוניברסליים
אהוב ומוערך
1094
00:55:41,709 --> 00:55:43,542
40 שנה מאוחר יותר.
1095
00:55:44,751 --> 00:55:46,792
וזה דיבר
למשהו.
1096
00:55:46,876 --> 00:55:50,626
איזה רצון להיות מסוגל
להגיע מעבר לגבולות
1097
00:55:50,709 --> 00:55:52,667
וגעת באנשים אחרים.
1098
00:55:54,584 --> 00:56:00,167
אני אהיה כאן.
1099
00:56:09,792 --> 00:56:12,459
ביי.
1100
00:56:12,542 --> 00:56:15,417
ליאונרדו דיקפריו:
זה מאוד קשה
איזון כדירקטור
1101
00:56:15,500 --> 00:56:19,542
לדחוף ילד צעיר
לעשות רצף דרמטי,
1102
00:56:19,626 --> 00:56:23,250
כי ברור שאתה
לתמרן אותם
ליכולת מסוימת.
1103
00:56:26,667 --> 00:56:29,918
אבל סטיבן ידע
איך לקחת אותם כבמאי
1104
00:56:30,000 --> 00:56:33,042
לכמה
של המקומות האפלים האלה
1105
00:56:33,125 --> 00:56:36,083
בזמן הטיפול בהם
עם כפפות לילדים.
1106
00:56:36,167 --> 00:56:38,042
(מוזיקה מתנגנת)
1107
00:56:45,334 --> 00:56:47,751
א.ו. סקוט:
הילדים
בעולמו של שפילברג
1108
00:56:47,834 --> 00:56:50,000
עשוי להיות פגיע,
עלול להיות אומלל,
1109
00:56:50,083 --> 00:56:53,083
אבל הם גם מאוד--
הם מאוד חזקים
1110
00:56:53,167 --> 00:56:54,584
והם גיבורים.
1111
00:56:54,667 --> 00:56:58,167
(מוזיקה מתנגנת)
1112
00:57:00,375 --> 00:57:02,459
שפילברג:
אני חושב שכל הסרטים שלי
שהתמודדו
1113
00:57:02,542 --> 00:57:04,167
עם צעירים
והסיפורים שלהם
1114
00:57:04,250 --> 00:57:07,542
עוסקים בחשיבות
של העצמת ילדים אלו
1115
00:57:07,626 --> 00:57:09,792
להשתלט
של הסיפור,
1116
00:57:09,876 --> 00:57:11,542
לפחות להשתלט
של חייהם.
1117
00:57:13,626 --> 00:57:14,667
(צעקות)
1118
00:57:16,792 --> 00:57:19,918
קתלין קנדי:
סטיבן באופן אינטואיטיבי
מסתכל על העולם
1119
00:57:20,000 --> 00:57:22,000
דרך
עדשה של תמימות,
1120
00:57:22,083 --> 00:57:24,542
וילדים
לעשות את זה באופן טבעי.
1121
00:57:24,626 --> 00:57:27,959
אז, זה הפך להיות
סוג העדשה המתאימה
1122
00:57:28,042 --> 00:57:31,584
שהוא רצה להשתמש בו
לסיפורו.
1123
00:57:31,667 --> 00:57:33,792
ג'ורג' נגוס:
אחד המעניינים
דברים שקראתי עליך
1124
00:57:33,876 --> 00:57:36,626
הייתה כותרת שאמרה,
"סטיבן ספילברג עושה
1125
00:57:36,709 --> 00:57:40,584
סרטים והון
בזמן שהוא עדיין גדל.
1126
00:57:40,667 --> 00:57:42,334
הוא באמת
פשוט ילד גדול."
1127
00:57:42,417 --> 00:57:44,792
ככה אתה רואה את עצמך?
זו הערה הגיונית?
1128
00:57:44,876 --> 00:57:48,834
אני חושב שזה סביר.
אתה צריך להבין--
איך אתה מגדיר ילד גדול?
1129
00:57:48,918 --> 00:57:51,751
ילד גדול אחראי,
או סתם חסר אחריות
ילד גדול?
1130
00:57:51,834 --> 00:57:54,375
כי אני חושב
אתה צריך להיות אחראי,
1131
00:57:54,459 --> 00:57:56,834
אבל אתה לא רוצה
לאבד את הילד שבך,
1132
00:57:56,918 --> 00:57:58,792
כי זה
מה שומר אותך צעיר,
1133
00:57:58,876 --> 00:58:00,834
וזה מה
שומר אותך בקשר,
1134
00:58:00,918 --> 00:58:03,751
ושומר על חיוך
על הפנים שלך.
1135
00:58:03,834 --> 00:58:05,500
אני לא כל כך יודע
1136
00:58:05,584 --> 00:58:08,167
איך זה יהיה
להפוך למבוגר.
1137
00:58:10,417 --> 00:58:12,042
- אה...
- שלי...
1138
00:58:12,125 --> 00:58:13,000
אלוהים!
1139
00:58:13,083 --> 00:58:15,167
(שניהם צורחים)
1140
00:58:16,751 --> 00:58:18,417
שפילברג:
הרגשתי את שיבולת השועל שלי
1141
00:58:18,500 --> 00:58:20,667
אחרי שתי ה"מלתעות"
ו"מפגשים קרובים."
1142
00:58:20,751 --> 00:58:23,500
וכך חשבתי,
"אני יכול לעשות קומדיה."
למה לא?
1143
00:58:23,584 --> 00:58:26,751
אם הייתי עושה את שני הסרטים האלה,
למה אני לא יכול לעשות כלום
1144
00:58:26,834 --> 00:58:28,167
ויש לי
חוש הומור.
1145
00:58:28,250 --> 00:58:30,167
אני הולך לסרטים ואני צוחק
כשהם מצחיקים.
1146
00:58:30,250 --> 00:58:32,209
למה לא להתמודד עם קומדיה?
1147
00:58:32,292 --> 00:58:35,250
הרגשתי די בלתי פגיע
באותו זמן.
1148
00:58:35,334 --> 00:58:37,042
אני יכול להבטיח לך
1149
00:58:37,125 --> 00:58:39,792
יהיו
לא הוטלו כאן פצצות.
1150
00:58:39,876 --> 00:58:41,542
בוב זמקיס ובוב גייל
כתב את התסריט,
1151
00:58:41,626 --> 00:58:42,959
וזה היה רזה ומרושע.
1152
00:58:43,042 --> 00:58:44,918
אני האחד
שהמתח את ההומור
1153
00:58:45,000 --> 00:58:48,542
והתקציב
לנקודת השבירה שלו.
1154
00:58:48,626 --> 00:58:52,375
בשבילי, זה היה תירוץ
פשוט לפוצץ חבורה של חרא
1155
00:58:52,459 --> 00:58:55,584
ולנסות להשיג
קהל לצחוק.
1156
00:58:55,667 --> 00:58:59,334
אבל זה היה כאילו התחייבתי
פשע מלחמה על ידי יצירת "1941."
1157
00:58:59,417 --> 00:59:01,500
כולם היו
מוציא אותו.
1158
00:59:01,584 --> 00:59:04,542
הייתי ממש הרוס.
1159
00:59:04,626 --> 00:59:08,500
רק ההרגשה הזו של כישלון,
הריקנות הקרה ההיא,
1160
00:59:08,584 --> 00:59:10,459
שם כל תזכורת
של הסרט,
1161
00:59:10,542 --> 00:59:12,626
יש לך הרגשה חולנית
במרכז הבטן,
1162
00:59:12,709 --> 00:59:15,959
ואתה רק
רוצה ללכת לחפור בור
ותכניס את הראש לתוכו.
1163
00:59:16,042 --> 00:59:19,959
כלומר, לשנה הבאה,
הכנסתי את הראש להרבה חורים.
1164
00:59:20,042 --> 00:59:23,125
והחבר שלי ג'ורג' לוקאס
הגיע לעזרה.
1165
00:59:23,209 --> 00:59:25,751
(מוזיקה מתנגנת)
1166
00:59:32,626 --> 00:59:34,751
ג'ורג' אמר,
"מה אתה עושה הלאה?"
1167
00:59:34,834 --> 00:59:38,000
לוקאס:וסטיבן
אמר שהוא באמת רוצה
לעשות סרט ג'יימס בונד.
1168
00:59:38,083 --> 00:59:40,459
וג'ורג' אמר, "יש לי
משהו הרבה יותר טוב
מאשר ג'יימס בונד."
1169
00:59:40,542 --> 00:59:42,209
לוקאס:
זה על ארכיאולוג
1170
00:59:42,292 --> 00:59:44,334
והוא יוצא לצוד
עבור חפצים על טבעיים.
1171
00:59:44,417 --> 00:59:46,375
וסטיבן אמר,
"אני אוהב את זה.
1172
00:59:46,459 --> 00:59:48,042
בוא נעשה את זה".
1173
00:59:48,125 --> 00:59:51,167
שפילברג:
הוא לא מניה,
גיבור רגיל.
1174
00:59:51,250 --> 00:59:53,375
הוא לא אחד מאלה
"רק להוסיף מים"
1175
00:59:53,459 --> 00:59:55,667
והוא יגדל לתוך
גיבור החלומות שלך.
1176
00:59:55,751 --> 00:59:57,709
יש בן אדם
מתחת לכל זה.
1177
00:59:57,792 --> 01:00:00,918
זה מה שעשה את אינדיאנה ג'ונס
נגיש לקהל.
1178
01:00:01,000 --> 01:00:04,334
- אני חושב
הם מנסים להרוג אותנו.
אני יודע, אבא!
1179
01:00:04,417 --> 01:00:06,709
ובכן, זה חדש
חוויה עבורי.
1180
01:00:06,792 --> 01:00:09,542
- ( זמזום מנוע מטוס )
- קורה לי כל הזמן.
1181
01:00:10,792 --> 01:00:12,876
(גברים צועקים)
1182
01:00:15,751 --> 01:00:18,334
(מוזיקה מתנגנת)
1183
01:00:25,417 --> 01:00:28,667
לוקאס:זו הרפתקה-פעולה
סרט שבו כל סליל
הוא צוק.
1184
01:00:28,751 --> 01:00:31,792
שפילברג:
פשוט אסקפיסטי טהור
בידור.
1185
01:00:34,042 --> 01:00:36,542
לוקאס:
זה היה אמור להיות
סרט "B" הכולל,
1186
01:00:36,626 --> 01:00:40,209
סרטי "B" הם מהנים
כי הם לא לוקחים
את עצמם ברצינות כל כך.
1187
01:00:40,292 --> 01:00:41,709
אתה עושה אותם מהר.
אתה מלכלך אותם.
1188
01:00:41,792 --> 01:00:43,542
אתה בוגד בכל דבר
אתה אולי יכול
1189
01:00:43,626 --> 01:00:45,125
כדי לחסוך כמה שיותר כסף
כפי שאתה יכול,
1190
01:00:45,209 --> 01:00:46,751
ואל תדאג
על העובדה
1191
01:00:46,834 --> 01:00:48,709
שזה לא הולך להיות
"לורנס של ערב."
1192
01:00:57,417 --> 01:00:59,292
(קהל מריע)
1193
01:00:59,375 --> 01:01:01,876
לוקאס:
לקחנו את זה לאולפנים,
ומה שלא הבנתי
1194
01:01:01,959 --> 01:01:04,834
זה לא היה לסטיבן
המוניטין הגדול הזה,
1195
01:01:04,918 --> 01:01:07,626
כי הוא תמיד הלך
מעבר לתקציב ומעבר ללוח הזמנים.
1196
01:01:07,709 --> 01:01:10,667
אז כל אולפן אמר לא.
1197
01:01:10,751 --> 01:01:13,417
וכמה מהם אפילו אמרו,
"אתה יודע, אם אתה יכול להשיג
במאי אחר,
1198
01:01:13,500 --> 01:01:17,209
אנחנו נעשה את זה, אבל סטיבן
לא יכול לעשות את הסרט הזה
תמורת 20 מיליון דולר".
1199
01:01:17,292 --> 01:01:20,792
אז, אמר סטיבן,
"אני מבטיח לך, אני לא
לבגוד בך.
1200
01:01:20,876 --> 01:01:23,167
אם מדובר ב-20 מיליון דולר,
אנחנו נצליח
20 מיליון דולר."
1201
01:01:23,250 --> 01:01:25,751
שפילברג:
הניסיון שלי
על שלוש חריגות עלויות,
1202
01:01:25,834 --> 01:01:27,417
"מלתעות,"
"מפגשים קרובים", "41',"
1203
01:01:27,500 --> 01:01:29,209
לימד אותי איך להיות
חסכוני יותר
1204
01:01:29,292 --> 01:01:31,792
והרוויח
"שודדים" לאין שיעור.
1205
01:01:31,876 --> 01:01:34,918
לוקאס: היה לו משהו
להוכיח, אבל הוא גם לא.
רוצה לאכזב אותי, חבר שלו.
1206
01:01:35,000 --> 01:01:38,167
אתה יודע, זה כמו,
זה לא היה אולפן,
זה היינו אנחנו.
1207
01:01:38,250 --> 01:01:41,500
שישי בערב.
אם לא נקבל את זה,
אנחנו לא מקבלים את הזריקה.
1208
01:01:41,584 --> 01:01:44,542
אם לא נקבל את הזריקה,
אנחנו לא מבינים את הסרט.
1209
01:01:44,626 --> 01:01:47,417
אם הם לא
קבל את הסרט,
כולנו במעלה הנחל.
1210
01:01:47,500 --> 01:01:49,209
שפילברג:
ג'ורג' אמר, "תראה,
אם אתה מכוון את זה,
1211
01:01:49,292 --> 01:01:50,918
אתה חייב ללחוץ את ידי
ממש עכשיו והבטח
1212
01:01:51,000 --> 01:01:53,584
אם זה להיט גדול,
אתה צריך לביים שניים נוספים."
1213
01:01:53,667 --> 01:01:55,792
וזה היה
שיתוף פעולה נהדר.
1214
01:01:55,876 --> 01:01:57,375
אבא!
1215
01:01:57,459 --> 01:01:58,751
- מה? מַה?
- אבא!
1216
01:01:58,834 --> 01:02:00,042
- אבא!
- מה?
1217
01:02:00,125 --> 01:02:02,167
- פנה אל האח.
- אה.
1218
01:02:02,250 --> 01:02:05,959
הריסון פורד:
סרטי "אינדיאנה ג'ונס"
תמיד היו יותר על סרטים
1219
01:02:06,042 --> 01:02:07,792
ממה שהם היו
על כל דבר אחר.
1220
01:02:07,876 --> 01:02:10,667
הם עקבו אחריהם
נוסחאות סרטים מסוימות,
1221
01:02:10,751 --> 01:02:13,626
מה ששחרר אותם
לעשות דברים מטופשים.
1222
01:02:13,709 --> 01:02:15,542
(מוזיקה מתנגנת)
1223
01:02:21,834 --> 01:02:24,250
טום סטופארד:
היה משהו
שפשוט הערצתי
1224
01:02:24,334 --> 01:02:25,834
ב"אינדיאנה ג'ונס."
1225
01:02:25,918 --> 01:02:28,000
כאשר הריסון
נפל על צוק
1226
01:02:28,083 --> 01:02:31,459
וחבריו
חשב שהוא מת
והיו מציצים למטה,
1227
01:02:31,542 --> 01:02:34,125
והאריסון עלה
בלי הכובע שלו,
1228
01:02:34,209 --> 01:02:37,584
כי הוא נפל
צוק, למען השם,
1229
01:02:37,667 --> 01:02:42,000
ורוח מסתורית
נושף את הכובע לתוך המסגרת.
( מצחקק )
1230
01:02:42,083 --> 01:02:45,584
פורד:
הסרטים האלה ברורים
נועד לקהל.
1231
01:02:45,667 --> 01:02:47,626
הם עשויים
עבור צופי הסרט.
1232
01:02:47,709 --> 01:02:50,709
הם נועדו
לשמחה הטהורה
של בידור.
1233
01:02:50,792 --> 01:02:53,792
מה שלא אומר
שהם לא יכולים להיות
מעורב רגשית,
1234
01:02:53,876 --> 01:02:57,209
מה שלא אומר
הם לא יכולים להיות חכמים
מעת לעת.
1235
01:02:57,292 --> 01:02:59,292
(משב רוח)
1236
01:03:04,167 --> 01:03:08,918
פורד:
אבל הם חייבים להיות
בידור מספק.
1237
01:03:09,000 --> 01:03:11,167
וסטיבן וג'ורג'
הבנתי
1238
01:03:11,250 --> 01:03:14,792
כיצד להשתמש במנוע
של יצירת סרטים
1239
01:03:14,876 --> 01:03:17,209
כדי לספק קהל
באופן מסוים
1240
01:03:17,292 --> 01:03:20,709
לא כל כך הרבה במאים
או למפיקים יש.
1241
01:03:20,792 --> 01:03:22,709
(מוזיקה מתנגנת)
1242
01:03:22,792 --> 01:03:25,000
יו דאונס:
בהיסטוריה של מאה שנים
של סרטי קולנוע,
1243
01:03:25,083 --> 01:03:27,500
היה
במאי אחד, רק אחד,
1244
01:03:27,584 --> 01:03:30,876
שסרטיו הרוויחו
בסך הכל מיליארד דולר--
1245
01:03:30,959 --> 01:03:32,876
סטיבן שפילברג.
1246
01:03:32,959 --> 01:03:35,042
וולטר פארקס:
סטיבן הוא ללא ספק
הבמאי המסחרי ביותר
1247
01:03:35,125 --> 01:03:36,792
בהיסטוריה
של סרטי קולנוע,
1248
01:03:36,876 --> 01:03:39,209
ואני חושב שזה בגלל
יש לו הבנה עמוקה
1249
01:03:39,292 --> 01:03:41,083
של איך השפה
של קולנוע
1250
01:03:41,167 --> 01:03:43,542
מעורר תגובה רגשית
בקהל.
1251
01:03:43,626 --> 01:03:48,334
ואין שאלה
שהרעיון לעשות סרטים
שהפכו לתופעות
1252
01:03:48,417 --> 01:03:50,667
היה מרגש ביותר
עבור סטיבן.
1253
01:03:50,751 --> 01:03:52,626
אבל זה הביא
הרבה תוצאות מעורבות.
1254
01:03:52,709 --> 01:03:54,125
היו אנשים
ששנא אותו,
1255
01:03:54,209 --> 01:03:56,459
אנשים שהאשימו אותו
להרוס את הסרטים.
1256
01:03:56,542 --> 01:03:59,083
וויליאם גולדמן
כתב במיוחד
1257
01:03:59,167 --> 01:04:00,751
שובר הקופות
וסטיבן
1258
01:04:00,834 --> 01:04:03,083
וג'ורג' לוקאס
הרס את הוליווד.
1259
01:04:03,167 --> 01:04:06,042
אדלשטיין:
כמה אנשים ראו את ספילברג
ככוח דיכוי,
1260
01:04:06,125 --> 01:04:09,751
שהוא הביא
סוג של אסקפיזם ריק
1261
01:04:09,834 --> 01:04:12,500
זה עמד לצלם סרט
בכיוון אחר.
1262
01:04:12,584 --> 01:04:14,751
ובוודאי
עם מנהלי השיווק
1263
01:04:14,834 --> 01:04:17,209
מי זז
לתוך האולפנים
1264
01:04:17,292 --> 01:04:19,417
בסוף שנות ה-70
ותחילת שנות ה-80,
1265
01:04:19,500 --> 01:04:22,792
זה היה ברור
זה מה שהם ראו
היו סימני דולר.
1266
01:04:22,876 --> 01:04:24,959
אבל לא הייתי מאשים
שפילברג על זה.
1267
01:04:25,042 --> 01:04:27,459
חזור לסקירה הראשונה
מאת Pauline Kael.
1268
01:04:27,542 --> 01:04:30,209
היא אמרה שכן
בדרן פופולרי גדול,
1269
01:04:30,292 --> 01:04:33,626
שיש לו תחושה
לאיזה קהלים
רצה לראות.
1270
01:04:33,709 --> 01:04:35,834
למה שמישהו צריך
להתנצל על זה?
1271
01:04:35,918 --> 01:04:37,250
תן לי לקבל אותך
להגיב למשהו
1272
01:04:37,334 --> 01:04:39,584
שאחד מבני גילך אמר,
במאי אחר.
1273
01:04:39,667 --> 01:04:41,375
"סטיבן ספילברג
לא ניתן להשוות
1274
01:04:41,459 --> 01:04:44,083
עם אנשים
כמו מייק ניקולס
ובארי לוינסון.
1275
01:04:44,167 --> 01:04:46,667
יש מקום
לבידור המוני,
1276
01:04:46,751 --> 01:04:48,542
אבל זה לא אמור
להיות מבולבל
1277
01:04:48,626 --> 01:04:53,083
עם אמנות או איכות,
יצירת סרטים עטורת פרסים".
1278
01:04:53,167 --> 01:04:55,709
לפעמים אני חושב
שהצהרות כאלה
1279
01:04:55,792 --> 01:04:57,667
הם יומרניים
בעצמם,
1280
01:04:57,751 --> 01:05:00,250
כי זה בערך אומר
זה, אתה יודע,
1281
01:05:00,334 --> 01:05:03,876
אמנות היא רצינית
ואמנות לא יכולה להיות--
לא יכול להזיז אותך.
1282
01:05:03,959 --> 01:05:08,709
אמנות לא יכולה להיות
על אופניים עם א.ת.
ולעוף על פני הירח,
1283
01:05:08,792 --> 01:05:10,459
שזו לא יכולה להיות אמנות.
1284
01:05:10,542 --> 01:05:12,918
סקוט:
אם אתה מייצר
סוגי הסרטים
1285
01:05:13,000 --> 01:05:15,375
שמרוויחים את סוגי הכסף
שהסרטים שלו עושים,
1286
01:05:15,459 --> 01:05:17,876
ואם אתה עושה
בידור בזיכיון
1287
01:05:17,959 --> 01:05:20,584
או סתם משהו כזה
פונה להרבה אנשים
1288
01:05:20,667 --> 01:05:23,834
ולא מתנצל
בידור מיינסטרים,
1289
01:05:23,918 --> 01:05:28,083
ואז יש קצת
של, אני חושב, חשד.
1290
01:05:28,167 --> 01:05:31,667
אתה יודע, איך יכול
אנחנו לוקחים אותך ברצינות
כאמן?
1291
01:05:31,751 --> 01:05:34,500
קדימה, ילדה,
כי אני מחכה לך.
1292
01:05:34,584 --> 01:05:36,125
(מצחקק)
1293
01:05:39,876 --> 01:05:42,834
חתכת אותי
ואני אהרוג אותך.
1294
01:05:42,918 --> 01:05:47,042
שפילברג:
חיפשתי אחר
תפיסה של עצמי.
1295
01:05:47,125 --> 01:05:48,876
ואם לא רציתי
למודע
1296
01:05:48,959 --> 01:05:51,042
בצע יציאה
ולהוכיח משהו,
1297
01:05:51,125 --> 01:05:53,417
לא רק לעצמי
אלא לכל השאר,
1298
01:05:53,500 --> 01:05:56,292
אולי לא הייתי בוחרת
"צבע סגול" בתור הסרט הבא שלי.
1299
01:05:56,375 --> 01:05:58,709
אבל זה היה הראשון שלי
סרט בוגר באמת,
1300
01:05:58,792 --> 01:06:03,209
שלקח על עצמו, אתה יודע,
מהותי, הומניסטי
נושא.
1301
01:06:03,292 --> 01:06:07,375
מלאו לי 40
והסתכלתי על החיים
אולי פחות אופטימית.
1302
01:06:07,459 --> 01:06:09,876
וכך, ידעתי
זה היה הולך להיות
מסע מפוכח מאוד,
1303
01:06:09,959 --> 01:06:11,667
והייתי מוכן
לקחת את זה על עצמו.
1304
01:06:11,751 --> 01:06:14,709
כל חיי
הייתי צריך להילחם.
1305
01:06:14,792 --> 01:06:18,709
הייתי צריך להילחם באבא שלי,
הייתי צריך להילחם בדודים שלי,
1306
01:06:18,792 --> 01:06:21,292
הייתי צריך להילחם
האחים שלי.
1307
01:06:21,375 --> 01:06:24,334
ילדה לא בטוחה
במשפחה של גברים,
1308
01:06:24,417 --> 01:06:28,375
אבל אף פעם לא חשבתי
הייתי צריך להילחם בבית שלי!
1309
01:06:29,834 --> 01:06:32,375
אני אוהב את הארפו.
1310
01:06:32,459 --> 01:06:35,459
אלוהים יודע שאני עושה זאת,
1311
01:06:35,542 --> 01:06:40,209
אבל אני אהרוג אותו מת
לפני שנתתי לו להכות אותי.
1312
01:06:40,292 --> 01:06:43,417
אופרה ווינפרי:
לסטיבן אפילו
קבל את החומר הזה
1313
01:06:43,500 --> 01:06:45,375
היה עניין גדול מאוד,
1314
01:06:45,459 --> 01:06:47,417
כי אתה מתעסק
בטריטוריה כלשהי
1315
01:06:47,500 --> 01:06:50,500
איפה אם אתה טועה,
אז אתה מקבל הרבה
של אנשים מוטרדים.
1316
01:06:50,584 --> 01:06:54,375
הוא רצה ליצור לא רק
תפיסת עולם אפרו-אמריקאית,
1317
01:06:54,459 --> 01:06:57,334
אלא עולם מטריארכלי
1318
01:06:57,417 --> 01:07:02,417
בנוכחות
של דיכוי פטריארכלי
ואלימות.
1319
01:07:02,500 --> 01:07:04,751
ואני באמת מאמין
שהוא רצה
1320
01:07:04,834 --> 01:07:07,918
למתוח את עצמו בצורה מסוימת
שמעולם לא היה לו קודם.
1321
01:07:08,000 --> 01:07:10,250
הוברמן:
והוא כן דוחף את עצמו,
1322
01:07:10,334 --> 01:07:13,209
אבל הוא לא הולך לדחוף
את עצמו יותר מדי מראש--
1323
01:07:13,292 --> 01:07:16,459
הקהל
או אולי שלו,
1324
01:07:16,542 --> 01:07:18,459
אתה יודע,
נטיית הליבה.
1325
01:07:18,542 --> 01:07:20,542
הוא אף פעם לא שואל אותי
איך אני מרגיש.
1326
01:07:20,626 --> 01:07:24,083
פשוט אף פעם לא שאל אותי
שום דבר על עצמי.
1327
01:07:24,167 --> 01:07:27,125
פשוט תטפס עליי,
לעשות את העסק שלו.
1328
01:07:27,209 --> 01:07:30,209
"לעשות את העסק שלו"?
תעשה את שלו--
1329
01:07:30,292 --> 01:07:32,042
למה, מיס סילי,
אתה נשמע כמו
1330
01:07:32,125 --> 01:07:35,751
הוא הולך לשירותים
עליך.
1331
01:07:35,834 --> 01:07:37,584
ככה זה מרגיש.
1332
01:07:37,667 --> 01:07:39,792
שפילברג:
הסתבכתי
עם מספר מבקרים
1333
01:07:39,876 --> 01:07:42,000
מי לא אהב
שהתחמקתי
1334
01:07:42,083 --> 01:07:44,375
מסיפור האהבה
בין שוג לסילי.
1335
01:07:44,459 --> 01:07:49,083
והסצנה
איפה שאג אייברי מראה לסילי,
עם מראה, הנרתיק שלה,
1336
01:07:49,167 --> 01:07:52,334
שזה לא קרה
להיכנס לסרט,
1337
01:07:52,417 --> 01:07:54,209
מה היה
באמת השתנה
1338
01:07:54,292 --> 01:07:58,459
כל הטבע והטון
של הסרט.
1339
01:07:58,542 --> 01:08:02,042
פשוט לא הלכתי
למונטי המלא
כפי שעשה הספר.
1340
01:08:02,125 --> 01:08:06,375
יכול להיות שעשיתי את זה
אילו עשיתי את הסרט
10 שנים מאוחר יותר.
1341
01:08:06,459 --> 01:08:09,250
פשוט הייתי ביישן.
פשוט הייתי קצת נבוך.
1342
01:08:09,334 --> 01:08:11,417
פשוט לא הייתי
הבחור הנכון לעשות את זה.
1343
01:08:13,584 --> 01:08:17,042
קנדי:
סטיבן סיפר
הסיפור שאליס כתבה,
1344
01:08:17,125 --> 01:08:20,167
והוא ניסה
לגשת לזה
1345
01:08:20,250 --> 01:08:23,459
מהאישיות שלו
נקודת מבט.
1346
01:08:23,542 --> 01:08:27,542
הוא לעולם לא יכול היה ללכת
לאן הלכה אליס
עם הספר הזה.
1347
01:08:27,626 --> 01:08:29,918
(מוזיקה מתנגנת)
1348
01:08:41,375 --> 01:08:45,542
מסלין:
הספר זכה להערכה
על החוצפה והריאליזם שלו,
1349
01:08:45,626 --> 01:08:49,584
ואף אחד מאלה
היו תכונות ש
הוא היה ידוע ב.
1350
01:08:49,667 --> 01:08:54,042
הוא רק ביקש את זה
אפילו ללכת לכל מקום
ליד זה.
1351
01:08:54,125 --> 01:08:56,584
אדלשטיין:
אף אחד לא באמת רצה
סטיבן ספילברג
1352
01:08:56,667 --> 01:08:58,375
להיות יוצר סרטים גס.
1353
01:08:58,459 --> 01:09:00,209
זה לא היה
הרגישות שלו.
1354
01:09:00,292 --> 01:09:03,334
אבל עם
"הצבע הסגול,"
הצבעים מדויקים,
1355
01:09:03,417 --> 01:09:05,709
ההגדרות נבנו
מהיסוד
1356
01:09:05,792 --> 01:09:07,834
לפי
לפי המפרט שלו.
1357
01:09:07,918 --> 01:09:13,626
יש משהו כל כך שקרי
וכל כך דמוי סטוריבורד של דיסני
1358
01:09:13,709 --> 01:09:15,542
על הסרט ההוא.
1359
01:09:15,626 --> 01:09:17,834
גפן:
אתה יודע, הוא רצה
כדי ליצור תמונה יפה יותר
1360
01:09:17,918 --> 01:09:19,959
מה שהיה מיועד
בטקסט.
1361
01:09:20,042 --> 01:09:21,167
זה סטיבן.
1362
01:09:21,250 --> 01:09:23,334
הוא רוצה להכין
הכל ככה.
1363
01:09:23,417 --> 01:09:25,584
הוא רוצה לעשות
חיים כאלה.
1364
01:09:30,626 --> 01:09:32,083
יש לי תינוק
בדרך,
1365
01:09:32,167 --> 01:09:34,751
והילד הולך
לשנות את חיי.
1366
01:09:34,834 --> 01:09:37,918
- זה כבר קרה, במובן מסוים.
- שליט:אתה עצבני
על זה או מה?
1367
01:09:38,000 --> 01:09:39,542
אני לא עצבני
על זה בכלל, לא.
1368
01:09:39,626 --> 01:09:41,334
אני רק חושב
זה הדבר הכי טוב
1369
01:09:41,417 --> 01:09:44,083
זה קרה אי פעם
לי ולאיימי.
1370
01:09:44,167 --> 01:09:45,792
אנחנו באמת לא יכולים לחכות
בשביל זה.
1371
01:09:49,292 --> 01:09:51,417
שפילברג:
אני חושב שהגורל
של איימי ואני
1372
01:09:51,500 --> 01:09:53,459
היה להביא את מקס
אל העולם,
1373
01:09:53,542 --> 01:09:57,250
שזה היה כזה
דבר יפה.
1374
01:09:57,334 --> 01:10:01,542
לפני זה,
אני לא בטוח שידעתי
מה היו חיים אישיים.
1375
01:10:01,626 --> 01:10:04,375
חשבתי שהחיים התחילו
1376
01:10:04,459 --> 01:10:07,876
עם, אתה יודע,
"פעולה!"
1377
01:10:07,959 --> 01:10:09,125
ואז, "חתוך!"
1378
01:10:11,125 --> 01:10:12,792
אחרי אמא ואבא שלי
נפרדו,
1379
01:10:12,876 --> 01:10:15,083
תמיד חשבתי
שאעשה כמיטב יכולתי
1380
01:10:15,167 --> 01:10:17,250
שאם אי פעם אחליט
יום אחד להתחתן,
1381
01:10:17,334 --> 01:10:18,792
לא הייתי מתגרש.
1382
01:10:18,876 --> 01:10:20,292
ואז,
כמובן שעשיתי.
1383
01:10:20,375 --> 01:10:22,584
(מוזיקה מתנגנת)
1384
01:10:25,584 --> 01:10:28,959
גירושים בכל מצב
כואב.
1385
01:10:29,042 --> 01:10:31,918
וזה במיוחד
כואב לי
1386
01:10:32,000 --> 01:10:35,250
כי אני ילד
של גירושין
1387
01:10:35,334 --> 01:10:36,918
ואני יודע
איך זה הרגיש.
1388
01:10:37,000 --> 01:10:40,083
ולכן, אתה יודע,
הרגשתי נורא בשביל מקס,
1389
01:10:40,167 --> 01:10:42,709
שהיה לו
לסבול את זה.
1390
01:10:46,167 --> 01:10:48,042
- (מוזיקה מתנגנת)
- (אנשים צועקים)
1391
01:10:48,125 --> 01:10:51,667
ג'יימי: המטוס שלי.
- ג'יימי! ג'יימי!
1392
01:10:55,542 --> 01:10:56,709
אִמָא?
1393
01:10:58,876 --> 01:11:00,667
- אמא?
- פרנק מרשל:
"אימפריית השמש"
1394
01:11:00,751 --> 01:11:03,334
היה על הילד הצעיר הזה
גדל בשנגחאי
1395
01:11:03,417 --> 01:11:05,334
מי מופרד
מהוריו
1396
01:11:05,417 --> 01:11:07,500
במהלך
הפלישה היפנית.
1397
01:11:07,584 --> 01:11:09,083
אמא!
1398
01:11:09,167 --> 01:11:11,292
- ג'יימי!
- אמא!
1399
01:11:11,375 --> 01:11:14,542
והוא עובר
מהפך אדיר
1400
01:11:14,626 --> 01:11:17,959
ותהליך התבגרות.
1401
01:11:18,042 --> 01:11:20,459
שפילברג:
זה התנגן
מה שידעתי הם החוזקות שלי,
1402
01:11:20,542 --> 01:11:24,000
יכולת
לקחת את החושך,
מציאות עגומה של מלחמה
1403
01:11:24,083 --> 01:11:26,167
ושם את זה
עם גישה של ילד
1404
01:11:26,250 --> 01:11:29,417
בדרך
הילד המיוחד הזה
ראה את המלחמה ההיא.
1405
01:11:29,500 --> 01:11:31,751
(המון צועק)
1406
01:11:38,042 --> 01:11:39,626
שפילברג:
זה היה מבוסס
על החוויות
1407
01:11:39,709 --> 01:11:41,042
ש-J.G. לבלארד היה
1408
01:11:41,125 --> 01:11:43,584
ביפנית
מחנה המעצר.
1409
01:11:46,792 --> 01:11:49,542
ג'ים היה ילד אבוד
מנסה להבין
1410
01:11:49,626 --> 01:11:51,584
לאן הוא שייך
בעולם הזה.
1411
01:11:53,792 --> 01:11:56,125
זה סרט על
גדל מהר מדי
1412
01:11:56,209 --> 01:11:58,918
ולנטוש הכל
שהשתמשת בו פעם
1413
01:11:59,000 --> 01:12:00,626
לשמור על עצמך.
1414
01:12:04,292 --> 01:12:06,918
כשאין לך כלום
כדי לשמור על עצמך,
1415
01:12:07,000 --> 01:12:09,000
אתה הופך לשורד
כמו כל השאר,
1416
01:12:09,083 --> 01:12:10,959
ואתה גדל
נורא מהר.
1417
01:12:12,667 --> 01:12:14,250
כריסטיאן בייל:
זה סיפור יוצא דופן
1418
01:12:14,334 --> 01:12:16,667
של החוסן
של ילדים,
1419
01:12:16,751 --> 01:12:18,751
השורד המדהים הזה
1420
01:12:18,834 --> 01:12:21,542
מי שמצליח לקבל
יותר חוזק כלפיו
1421
01:12:21,626 --> 01:12:25,542
מאשר, באמת,
כל אחד מהמבוגרים
סביבו.
1422
01:12:30,626 --> 01:12:34,417
סקורסזה:
זה במסורת הגדולה
של יצירת סרטים אפית.
1423
01:12:34,500 --> 01:12:38,083
איצטדיון הספורט ההוא
בסוף כאשר כל הסחורה,
1424
01:12:38,167 --> 01:12:40,209
כל הדברים
שנגנב
נמצא שם,
1425
01:12:40,292 --> 01:12:42,959
הסוריאליזם של זה
1426
01:12:43,042 --> 01:12:47,876
ומה זה גורם לך להרגיש
בזמן ובמקום זה,
1427
01:12:47,959 --> 01:12:49,250
התחושה של מה
העולם היה כמו,
1428
01:12:49,334 --> 01:12:52,751
איך זה התפרק,
כל הציוויליזציה.
1429
01:12:52,834 --> 01:12:55,042
(מוזיקה מתנגנת)
1430
01:13:09,500 --> 01:13:13,918
סקורסזה:
ואז, משהו אפילו
יפה יותר מטריד,
1431
01:13:14,000 --> 01:13:17,083
וזה הזוהר
מפצצת האטום.
1432
01:13:21,959 --> 01:13:25,375
זה כמו
נשמה מתעלה
לתוך חיים אחרים.
1433
01:13:26,751 --> 01:13:29,375
גברת ויקטור.
1434
01:13:29,459 --> 01:13:34,876
זה מאוד פואטי
ו... מיסטי.
1435
01:13:37,918 --> 01:13:41,334
- (אדם מדבר יפנית)
- (ילד שר בוולשית)
1436
01:13:45,417 --> 01:13:47,000
סטופארד:
זו הייתה מלחמה
1437
01:13:47,083 --> 01:13:51,292
וזה היה מוות
ואימה אמיתית.
1438
01:13:51,375 --> 01:13:53,667
וזה היה כאילו
סוף לתמימות
1439
01:13:53,751 --> 01:13:56,000
לילד שפילברג.
1440
01:13:56,083 --> 01:13:58,334
( מקהלת ילדים
שר בוולשית )
1441
01:13:58,417 --> 01:14:00,834
סטופארד:
אני חושב שזה היה
סרט נהדר באמת,
1442
01:14:00,918 --> 01:14:03,167
אבל בשבילי,
זה בסופו של דבר מוצל
1443
01:14:03,250 --> 01:14:08,334
לרכות מיותרת
או סנטימנטליות.
1444
01:14:08,417 --> 01:14:10,209
אני לא יודע
מאיפה זה בא,
1445
01:14:10,292 --> 01:14:13,209
אבל הוא אוהב
ונהנה מסנטימנט.
1446
01:14:13,292 --> 01:14:14,709
זה חלק ממנו.
1447
01:14:24,459 --> 01:14:26,876
סקוט:
בזמנו, הוא לא היה
נדחה, בדיוק,
1448
01:14:26,959 --> 01:14:29,500
על ידי הרבה מבקרים,
אבל קצת הסתכל
קצת בספקנות.
1449
01:14:29,584 --> 01:14:30,876
"אה, הוא רוצה
להיות רציני עכשיו.
1450
01:14:30,959 --> 01:14:32,542
אה, הוא מנסה להכין
סרטים רציניים.
1451
01:14:32,626 --> 01:14:34,834
הו, עכשיו הוא רוצה את זה"--
אשר, אני מתכוון--
1452
01:14:34,918 --> 01:14:38,417
זה כזה
סוג של דבר מגעיל
1453
01:14:38,500 --> 01:14:40,083
לומר על כל אמן.
1454
01:14:40,167 --> 01:14:42,459
קנדי:
זה בהחלט כאב
הרגשות שלו.
1455
01:14:42,542 --> 01:14:44,083
אני לא חושב שמישהו
כאמן
1456
01:14:44,167 --> 01:14:46,667
רוצה להרגיש כמו
הם עוברים נקודות חן
1457
01:14:46,751 --> 01:14:50,500
בצורה שבה אנשים אחרים
קובעים מי הם.
1458
01:14:50,584 --> 01:14:52,918
וכאשר סטיבן
התחיל לחקור
1459
01:14:53,000 --> 01:14:55,417
סוגים אחרים
של סיפורים רציניים יותר,
1460
01:14:55,500 --> 01:14:58,292
הם נרתעו מאוד
לתת לו לעשות את זה.
1461
01:14:58,375 --> 01:15:00,792
זה היה כמו,
"איך אתה מעז,
סטיבן שפילברג?
1462
01:15:00,876 --> 01:15:03,334
קבענו שאתה עושה
סרטים מהסוג הזה,
1463
01:15:03,417 --> 01:15:06,459
אז למה אתה פתאום
מנסה לעשות את זה?"
1464
01:15:06,542 --> 01:15:08,667
הוא לא
אינטלקטואליזציה יתרה,
1465
01:15:08,751 --> 01:15:12,751
אבל אולי כיוצר סרטים,
סטיבן השתמש בסרטים האלה
1466
01:15:12,834 --> 01:15:15,292
כאבני מדרך
לאורך הדרך.
1467
01:15:15,375 --> 01:15:17,834
הוא לא ידע
לאן הוא היה מועד,
1468
01:15:17,918 --> 01:15:21,250
אבל אני חושב שהוא התאמן
השרירים האלה, באופן מסוים,
1469
01:15:21,334 --> 01:15:24,042
לזהות
הוא יכול ללכת לשם,
1470
01:15:24,125 --> 01:15:26,083
שזה היה בסדר.
1471
01:15:28,667 --> 01:15:30,834
(אדם שר
בעברית )
1472
01:15:38,626 --> 01:15:41,417
שפילברג:
הזיכרון הראשון שלי--
הייתי בעגלה.
1473
01:15:41,500 --> 01:15:43,125
אני רק זוכר
גלגלים לאנשהו,
1474
01:15:43,209 --> 01:15:46,626
וסבתא שלי
וסבא היו איתי.
1475
01:15:46,709 --> 01:15:49,292
( השירה נמשכת )
1476
01:15:49,375 --> 01:15:52,792
נכנסנו ל
החלל התת קרקעי הזה.
1477
01:15:52,876 --> 01:15:56,417
היה נורה אדומה
מעל סט דלתות.
1478
01:15:59,459 --> 01:16:01,209
ואני רק זוכר
מתקרבים יותר ויותר
1479
01:16:01,292 --> 01:16:03,918
לרמזור אדום זה
איפה כל הזקנים האלה--
1480
01:16:04,000 --> 01:16:08,709
רק גברים היו הכל
מזמרים משהו.
1481
01:16:08,792 --> 01:16:11,667
והאור האדום
היה האור הנצחי,
הנר תמיד,
1482
01:16:11,751 --> 01:16:14,542
וזה
הזיכרון הראשון שלי.
1483
01:16:17,417 --> 01:16:20,500
- לייסי:האם אתה מאמין
באלוהים?
כן.
1484
01:16:20,584 --> 01:16:22,584
ספר לי על זה.
איפה איפה...?
1485
01:16:22,667 --> 01:16:24,959
זה בא מה--
1486
01:16:25,042 --> 01:16:28,667
אתה יודע, רוחני שלי--
אפילו לא רוחני,
1487
01:16:28,751 --> 01:16:31,667
השורשים הדתיים שלי
ומשפחה.
1488
01:16:34,959 --> 01:16:38,584
כל הסבים שלי היו
השפעה חזקה מאוד
עליי.
1489
01:16:38,667 --> 01:16:40,959
סבא שלי, פיבל,
ניגן בגיטרה
1490
01:16:41,042 --> 01:16:43,292
והוא שר
כל השירים הרוסית ביידיש.
1491
01:16:43,375 --> 01:16:45,167
וסבתא שלי,
ג'ני,
1492
01:16:45,250 --> 01:16:48,167
לימד אנגלית להונגרית
ניצולי שואה.
1493
01:16:52,542 --> 01:16:55,500
היינו אורתודוכסים.
גדלתי אורתודוקסי.
1494
01:16:55,584 --> 01:16:58,584
ומסורת הייתה
חלק עצום מהמשפחה שלי,
1495
01:16:58,667 --> 01:17:00,542
ולימודי דת,
ובית הספר העברי,
1496
01:17:00,626 --> 01:17:04,792
ובר מצווה,
ובת מצווה
עבור האחיות שלי.
1497
01:17:04,876 --> 01:17:07,792
אבל אנחנו תמיד
חי בשכונות
איפה שלא היו יהודים.
1498
01:17:07,876 --> 01:17:11,584
והיה
פער תרבותי אמיתי
בימים ההם
1499
01:17:11,667 --> 01:17:13,834
בין אנשים יהודים
וגויים,
1500
01:17:13,918 --> 01:17:16,000
פער תרבותי אמיתי.
1501
01:17:16,083 --> 01:17:17,626
אדלר:
אני זוכר
שבשלב מסוים,
1502
01:17:17,709 --> 01:17:21,209
ילדים עמדו בחוץ
ומזמרים
1503
01:17:21,292 --> 01:17:23,667
"הספילברגים
הם יהודים מלוכלכים".
1504
01:17:23,751 --> 01:17:26,959
שפילברג:
בוודאי חוויתי
לא נכלל
1505
01:17:27,042 --> 01:17:30,042
ונאחפים
והפלה לרעה.
1506
01:17:30,125 --> 01:17:31,876
כל מה שרציתי לעשות
היה מתאים.
1507
01:17:31,959 --> 01:17:35,500
ובהיותך יהודי,
לא הייתה שום דרך שאוכל
להתאים לכל דבר.
1508
01:17:35,584 --> 01:17:38,167
סבא שלי
היה מגיע
לבלות איתנו שבוע,
1509
01:17:38,250 --> 01:17:40,876
ואני הייתי משחק
בחצר הקדמית
שבעה בתים למטה,
1510
01:17:40,959 --> 01:17:42,667
ואת סבא שלי
יעמוד במרפסת הקדמית שלנו
1511
01:17:42,751 --> 01:17:44,918
ולצעוק את השם העברי שלי,
"שמואל!"
1512
01:17:45,000 --> 01:17:46,918
כמו רועש
כפי שהוא יכול, "שמואל!"
1513
01:17:47,000 --> 01:17:51,042
וכל החברים שלי היו אומרים,
"הוא מדבר איתך?
זה הבית שלך."
1514
01:17:51,125 --> 01:17:53,792
ומיד הכחשתי
שזאת הייתי אני.
1515
01:17:53,876 --> 01:17:56,626
"לא, הוא בטח מתקשר
מישהו אחר."
1516
01:17:56,709 --> 01:17:58,459
"קוראים לך שמואל?"
1517
01:17:58,542 --> 01:18:00,000
וכל החברים שלי
התחיל לצחוק.
1518
01:18:00,083 --> 01:18:01,751
"שמואל?
מה זה שמואל?"
1519
01:18:01,834 --> 01:18:03,000
ובינתיים,
ברקע,
1520
01:18:03,083 --> 01:18:04,834
אתה יכול לשמוע
סבא שלי צועק
1521
01:18:04,918 --> 01:18:07,167
עם מבטא רוסי,
"שמואל!"
1522
01:18:07,250 --> 01:18:09,000
אן:
סטיב לא
רוצה להיות יהודי.
1523
01:18:09,083 --> 01:18:11,042
הוא לא רצה להיות יהודי
כי זה גרם לנו
1524
01:18:11,125 --> 01:18:12,751
שונה מדי
מכולם.
1525
01:18:12,834 --> 01:18:15,459
וה"אבא יודע הכי טוב"
משפחה
1526
01:18:15,542 --> 01:18:17,667
היא משפחה מתבוללת.
1527
01:18:17,751 --> 01:18:20,292
ואני חושב
הוא באמת השתוקק לזה.
1528
01:18:20,375 --> 01:18:25,042
התחלתי להכחיש
יהדותי,
1529
01:18:25,125 --> 01:18:27,167
אתה יודע, התחיל להכחיש
1530
01:18:27,250 --> 01:18:29,876
כל מה שהיה לי
מקובל כילד
1531
01:18:29,959 --> 01:18:31,417
ולא היה
מוכן לקבל
1532
01:18:31,500 --> 01:18:33,876
אם זה היה הולך
להפוך אותי לפריה.
1533
01:18:34,000 --> 01:18:35,709
התביישתי בעצמי.
1534
01:18:35,792 --> 01:18:38,959
אני עדיין מרגיש בושה
של עצמי
1535
01:18:39,042 --> 01:18:43,667
אפילו לזכור
הקטע הארוך הזה בחיי
1536
01:18:43,751 --> 01:18:47,167
איפה שלא רציתי
להיות יהודים יותר.
1537
01:18:51,209 --> 01:18:53,083
כשפגשתי את קייט לראשונה,
1538
01:18:53,167 --> 01:18:55,417
משהו שקורה רק
בסרטים
1539
01:18:55,500 --> 01:18:56,709
קרה לי.
1540
01:18:56,792 --> 01:19:01,751
זו קלישאה נוראית,
אבל פעמונים התחילו לצלצל.
1541
01:19:01,834 --> 01:19:04,751
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
זה באמת היה.
1542
01:19:04,834 --> 01:19:06,417
היה משהו
זה היה
1543
01:19:06,500 --> 01:19:09,000
ככה שניהם בטוחים בעצמם
על קייטי
1544
01:19:09,083 --> 01:19:11,375
ומרגיע עבורי.
1545
01:19:11,459 --> 01:19:14,083
היה
סוג של סינכרון.
1546
01:19:14,167 --> 01:19:16,250
יכולנו לדבר
על כל דבר,
1547
01:19:16,334 --> 01:19:18,542
ולא הצלחתי להשיג אותה
מהראש שלי.
1548
01:19:18,626 --> 01:19:20,834
( שירת מקהלה
בעברית )
1549
01:19:28,083 --> 01:19:31,042
שפילברג:
קייט נכנסה לעולם שלי,
בחיי,
1550
01:19:31,125 --> 01:19:33,334
עם קסם עמוק
עם המסורות
1551
01:19:33,417 --> 01:19:35,751
והעומק
של תולדות היהדות.
1552
01:19:35,834 --> 01:19:38,292
והיא באמת רצתה
להתחתן איתי כיהודי.
1553
01:19:38,375 --> 01:19:41,542
אז היא התגיירה
רגע לפני שהתחתנו.
1554
01:19:41,626 --> 01:19:43,959
סו: היא אמרה
תמיד התחשק לה
היא באה הביתה.
1555
01:19:44,042 --> 01:19:46,459
היא תמיד הרגישה שזה כך
איפה היא נועדה להיות.
1556
01:19:46,542 --> 01:19:49,209
וכך, בעודה למדה יהדות
ונכנס לזה,
1557
01:19:49,292 --> 01:19:52,375
זה החזיר את סטיב למקום
להעריך את זה.
1558
01:19:52,459 --> 01:19:54,375
פארקס:
קייט הביאה
משהו לסטיבן
1559
01:19:54,459 --> 01:19:57,667
שאני לא
חושב שסטיבן האמין
הוא יכול היה אי פעם.
1560
01:19:57,751 --> 01:20:01,542
היא כל כך מסורה
לרעיון המשפחה
1561
01:20:01,626 --> 01:20:04,751
בזה, אתה יודע,
המהות הטהורה ביותר
1562
01:20:04,834 --> 01:20:07,626
זה לא רק
האם זה הביא לו,
1563
01:20:07,709 --> 01:20:10,417
אני חושב, אושר
הוא מעולם לא חשב שיהיה לו,
1564
01:20:10,500 --> 01:20:13,042
אבל אני חושד
זה תרם
1565
01:20:13,125 --> 01:20:15,209
לצמיחה שלו
כאמן.
1566
01:20:22,626 --> 01:20:27,000
(שריקת רכבת צועקת)
1567
01:20:27,083 --> 01:20:29,375
שפילברג:
בשנת 1982, סיד שיינברג
נתן לי את הספר
1568
01:20:29,459 --> 01:20:31,292
של "רשימת שינדלר"
לקרוא.
1569
01:20:31,375 --> 01:20:34,042
הוא הרגיש שזה הגורל שלי
לעשות את הסרט הזה.
1570
01:20:34,125 --> 01:20:35,834
הוא היה עקשן
על השגת אותי
1571
01:20:35,918 --> 01:20:38,459
לשים לב לזה,
לא לוותר על זה.
1572
01:20:38,542 --> 01:20:42,334
אני חושב
הוא היה מאוים
1573
01:20:42,417 --> 01:20:45,584
לפי המחשבה
של הכנתו.
1574
01:20:45,667 --> 01:20:48,250
אן:
היה לו את הספר
למעלה מ-10 שנים
1575
01:20:48,334 --> 01:20:50,459
לפני שהוא היה מוכן
לעשות את זה.
1576
01:20:50,542 --> 01:20:52,792
והוא רק אמר,
"אני אדע כשיגיע הזמן."
1577
01:20:52,876 --> 01:20:54,209
אתה יודע, אם מישהו
דחף אותו עליו,
1578
01:20:54,292 --> 01:20:55,667
"אני אדע
כשיגיע הזמן."
1579
01:20:55,751 --> 01:20:57,375
- (אנשים צועקים)
- (כלב נובח)
1580
01:20:57,459 --> 01:20:58,959
אן:
ואז הגיע הזמן.
1581
01:21:04,792 --> 01:21:09,626
ליאם ניסן:
ביום הראשון שלי, היינו
מחוץ לשערי אושוויץ.
1582
01:21:09,709 --> 01:21:13,709
5:30 בבוקר,
במרירות, במרירות בקור.
1583
01:21:13,792 --> 01:21:16,083
ומאות תוספות
1584
01:21:16,167 --> 01:21:19,209
לבוש באלה
פיג'מת פסים איומה
1585
01:21:19,292 --> 01:21:21,250
ושומרים גרמנים
1586
01:21:21,334 --> 01:21:24,959
וכלבים אלזסים אמיתיים,
כלבים מגעילים אמיתיים.
1587
01:21:25,042 --> 01:21:28,042
- ( כלבים נובחים )
- (כולם צורחים)
1588
01:21:29,250 --> 01:21:31,292
לא! לֹא!
1589
01:21:31,375 --> 01:21:34,209
שפילברג:
שום דבר לא יכול להכין אותי ל
ביקורי הראשון באושוויץ.
1590
01:21:34,292 --> 01:21:35,834
שום דבר לא הכין אותי
בשביל זה.
1591
01:21:38,292 --> 01:21:40,959
רציתי לירות
איפה הסיפור בעצם
התרחש,
1592
01:21:41,042 --> 01:21:44,250
כל המיקומים בפועל,
1593
01:21:44,334 --> 01:21:46,250
אבל הבנתי באותו שלב
כשנסעתי לפולין
1594
01:21:46,334 --> 01:21:48,834
בפעם הראשונה
ששיחקתי באש.
1595
01:21:48,918 --> 01:21:50,334
זה נורא.
1596
01:21:50,417 --> 01:21:52,876
הוא היה כמו מישהו
שעורו נתלש.
1597
01:21:52,959 --> 01:21:55,167
הוא היה פשוט
כל כך פגיע,
1598
01:21:55,250 --> 01:21:57,500
צועדים למעלה ולמטה
כל הזמן.
1599
01:21:57,584 --> 01:21:59,125
יכולתי לדעת
כמה חשוב
1600
01:21:59,209 --> 01:22:02,042
נושא זה
והסרט הזה היה לו.
1601
01:22:02,125 --> 01:22:04,292
- (מוזיקה מתנגנת)
- (פטפטת)
1602
01:22:11,334 --> 01:22:15,292
ניסן:
הוא סיפר סיפור
של משפחתו, שבטו,
1603
01:22:15,375 --> 01:22:19,834
אז הייתי מודע למשקל
של הנושא.
1604
01:22:19,918 --> 01:22:22,292
שפילברג:
אמרתי לצוות,
"זה לא סרט תיעודי,
1605
01:22:22,375 --> 01:22:26,083
אבל אנחנו מתעדים דברים
שהתרחש בפועל
1606
01:22:26,167 --> 01:22:27,959
במקום שבו
אתה עומד עכשיו."
1607
01:22:28,042 --> 01:22:32,751
ואני גם אמרתי, אתה יודע,
"אלה מאיתנו שהם יהודים,
1608
01:22:32,834 --> 01:22:36,292
אתה יודע, לעולם לא היה
יכול לעמוד כאן,
1609
01:22:36,375 --> 01:22:39,459
אתה יודע, ב-1943."
1610
01:22:43,542 --> 01:22:46,042
שפילברג:
ידעתי שזה לא יכול להיות
רק עוד סרט
1611
01:22:46,125 --> 01:22:49,834
וזה לא יכול להיות
משהו כמו כל דבר
אי פעם ביימתי בעבר.
1612
01:22:49,918 --> 01:22:51,459
הייתי צריך לגשת
החומר
1613
01:22:51,542 --> 01:22:53,542
והייתי צריך לגשת
המיקום
1614
01:22:53,626 --> 01:22:56,042
בהרבה מאוד
של יראת שמים,
1615
01:22:56,125 --> 01:23:01,083
והייתי חייב להכין את זה
הפקה שקטה ושקטה מאוד.
1616
01:23:01,167 --> 01:23:03,792
צילמנו
על אדמה מקודשת.
1617
01:23:06,626 --> 01:23:08,125
בכל מקום ירינו
בקרקוב
1618
01:23:08,209 --> 01:23:10,334
הרגיש כאילו אנחנו יורים
בבית קברות.
1619
01:23:10,417 --> 01:23:14,000
וזה השתנה
כל הגישה שלי
לקולנוע.
1620
01:23:14,083 --> 01:23:15,375
אני-- הסרט הזה
נראה אחרת
1621
01:23:15,459 --> 01:23:17,709
מכל מה שהיה לי אי פעם
נעשה לפני כן.
1622
01:23:17,792 --> 01:23:21,500
ניסיתי לעשות את זה
בלי טריקים מפוארים,
ללא עדשות מפוארות,
1623
01:23:21,584 --> 01:23:23,834
אין הוליווד גדולה
מנופים גורפים.
1624
01:23:23,918 --> 01:23:25,918
ניסיתי לקחת
כל הכלים
1625
01:23:26,042 --> 01:23:28,334
שאיתו הכנתי
כל כך הרבה מהסרטים שלי
1626
01:23:28,417 --> 01:23:30,209
ופשוט לזרוק אותם
החוצה מהחלון.
1627
01:23:30,292 --> 01:23:32,918
אף פעם לא אחזתי שום דבר ביד,
אבל רציתי להחזיק יד
1628
01:23:33,000 --> 01:23:34,876
כמה שיותר מ"רשימת שינדלר"
כפי שאני יכול.
1629
01:23:34,959 --> 01:23:37,375
רק רציתי ליצור
לכולנו
1630
01:23:37,459 --> 01:23:40,918
התחושה שהיינו
שם לחלוטין
באותו זמן.
1631
01:23:41,000 --> 01:23:42,918
להתראות יהודים!
1632
01:23:43,000 --> 01:23:46,125
להתראות יהודים!
להתראות יהודים!
1633
01:23:46,209 --> 01:23:49,209
- אני רק תוהה
זה בית הכנסת...
- (שיעול)
1634
01:23:49,292 --> 01:23:50,417
... רקע טוב,
1635
01:23:50,500 --> 01:23:51,834
או זה הפארק
רקע טוב,
1636
01:23:51,918 --> 01:23:54,042
כי זהו
די מעניין כאן
1637
01:23:54,125 --> 01:23:56,584
ראלף פיינס:
סטיבן אמר, "אני מרגיש כמו
אני מביים את הסרט הראשון שלי.
1638
01:23:56,667 --> 01:23:58,167
אני לא עושה תכנון
כל דבר."
1639
01:23:58,250 --> 01:23:59,542
ואני חושב שזה נתן לו
אדרנלין
1640
01:23:59,626 --> 01:24:01,083
או משהו
שכולנו הרגשנו.
1641
01:24:01,167 --> 01:24:03,042
שריפה, עירנות.
1642
01:24:03,125 --> 01:24:06,876
מעולם לא הרגשתי באותה רמה
של אנרגיה ומיקוד.
1643
01:24:07,000 --> 01:24:09,459
הוא נראה
לנשום קולנוע.
1644
01:24:09,542 --> 01:24:12,209
לא הייתי אומר
הוא במאי אינטלקטואלי.
1645
01:24:12,292 --> 01:24:15,542
אני חושב שהוא מרגיש דברים
אינטואיטיבית ורגשית.
1646
01:24:15,626 --> 01:24:16,959
...וסיקור
ככה.
1647
01:24:17,042 --> 01:24:19,626
הוא היה בערך כמו
צייר מופשט
1648
01:24:19,709 --> 01:24:22,918
למי יש את הבד שלו
1649
01:24:23,000 --> 01:24:26,459
ויש לו פלטה
של צבעים יוצאי דופן
1650
01:24:26,542 --> 01:24:28,375
אבל פשוט לא יודע
איזה צבע
1651
01:24:28,459 --> 01:24:31,250
לשים
תחילה על המסך הזה.
1652
01:24:31,334 --> 01:24:33,667
אבל ברגע שהוא מחויב
לצבע זה,
1653
01:24:33,751 --> 01:24:36,584
הוא רק ירה
על כל הצילינדרים.
1654
01:24:36,667 --> 01:24:39,209
והיה
ממש פעמים
הוא רץ,
1655
01:24:39,292 --> 01:24:40,959
ריצה פיזית,
עם המצלמה הזו
1656
01:24:41,042 --> 01:24:43,375
בגלל שהרבה מהדברים,
הוא ירה בעצמו.
1657
01:24:43,459 --> 01:24:44,667
מצלמה כף יד.
1658
01:24:44,751 --> 01:24:46,250
הוא יברח
למעלה ולמטה,
1659
01:24:46,334 --> 01:24:48,584
אומר, "קדימה,
בוא איתי, מהר,"
1660
01:24:48,667 --> 01:24:50,584
כרעיון
נוצר בראשו.
1661
01:24:50,667 --> 01:24:53,083
וכולנו נרוץ
אחריו, "מה? מה?"
1662
01:24:53,167 --> 01:24:55,709
הוא יקבל השראה.
הוא ראה משהו.
1663
01:24:55,792 --> 01:24:57,959
- (משרוקית)
- (אנשים צועקים)
1664
01:25:04,584 --> 01:25:07,918
(מדבר גרמנית)
1665
01:25:08,000 --> 01:25:10,959
סר בן קינגסלי:
כולנו נאבקנו
עם הבלתי מובן
1666
01:25:11,042 --> 01:25:14,375
כדמויות
וכשחקנים.
1667
01:25:14,459 --> 01:25:18,209
אבל שמנו רגל אחת
מול השני
במנדט שלנו
1668
01:25:18,292 --> 01:25:21,417
כפי שאומר אלי ויזל,
לספר סיפורים.
1669
01:25:21,500 --> 01:25:23,959
-( אישה צורחת )
- (כולם צועקים)
1670
01:25:24,042 --> 01:25:25,709
קינגסלי:
לקחנו על עצמנו את המעטפת
1671
01:25:25,792 --> 01:25:28,584
של שחקנים-לוחמים,
אם תרצה.
1672
01:25:28,667 --> 01:25:32,626
כי אם תתרכך
כל דבר עם סנטימנט,
1673
01:25:32,709 --> 01:25:35,792
אתה מפחית את המכה
הקהל צריך להרגיש
1674
01:25:35,876 --> 01:25:37,542
ונאלץ להסתחרר.
1675
01:25:37,626 --> 01:25:39,042
(צועק בגרמנית)
1676
01:25:43,876 --> 01:25:47,459
(חיילים צועקים
בגרמנית)
1677
01:25:47,542 --> 01:25:50,250
- ( משרוקיות )
- ( דובר גרמנית )
1678
01:25:50,334 --> 01:25:52,667
קינגסלי:
בפירוק
מזירת הגטו,
1679
01:25:52,751 --> 01:25:54,334
ידעתי שיש לי
לשרת את הסיפור.
1680
01:25:54,417 --> 01:25:57,751
זכרתי את השורות שלי,
אבל הייתי בהלם עמוק.
1681
01:25:57,834 --> 01:25:59,500
- אין משחק.
- (צועק)
1682
01:25:59,584 --> 01:26:02,459
- (ירייה)
- ( אישה מייללת )
1683
01:26:03,959 --> 01:26:05,542
( משרוקית )
1684
01:26:05,626 --> 01:26:08,000
קינגסלי:
היפה
כאוס מתוזמר
1685
01:26:08,083 --> 01:26:10,500
היה בלתי ניתן לחזרה
או בלתי נשכח.
1686
01:26:10,584 --> 01:26:13,250
- (מוזיקה מתנגנת)
- (פטפטת)
1687
01:26:18,167 --> 01:26:22,250
ניסן:
אוסקר שינדלר
היה איש חברותי.
1688
01:26:22,334 --> 01:26:24,709
הוא היה
איש עסקים מדרגה שנייה.
1689
01:26:24,792 --> 01:26:27,667
דמות קצת מפוקפקת,
אתה יודע?
1690
01:26:27,751 --> 01:26:32,292
אדם על העיר,
אהב את הנשים,
אהב את האלכוהול שלו.
1691
01:26:32,375 --> 01:26:35,876
בעל חיים,
זה מה שהוא היה.
1692
01:26:35,959 --> 01:26:37,876
והוא עשה זאת
הדבר יוצא הדופן הזה.
1693
01:26:37,959 --> 01:26:42,125
הוא הציל
מעל 1,100 חיים יהודים.
1694
01:26:42,209 --> 01:26:45,167
שפילברג:
היה משהו
מסתורין שאין לתאר
1695
01:26:45,250 --> 01:26:46,709
על הדמות הזו.
1696
01:26:46,792 --> 01:26:49,375
זה היה בלתי אפשרי
להבין באמת
1697
01:26:49,459 --> 01:26:51,542
למה הוא עשה מה שעשה.
1698
01:26:51,626 --> 01:26:54,083
אבל החלטנו
רק כדי לתת לקהל
1699
01:26:54,167 --> 01:26:56,959
לפתור את זה
עבור עצמם.
1700
01:26:57,042 --> 01:26:58,792
ניסן:
הייתי מעשן באותה תקופה.
1701
01:26:58,876 --> 01:27:01,375
סטיב לא היה מעשן,
אלא בתקריבים,
1702
01:27:01,459 --> 01:27:03,167
הוא היה מתחיל
לספר לי איך לעשן.
1703
01:27:03,250 --> 01:27:06,667
הוא היה אומר, "בסדר,
אתה מסתכל על השולחן.
1704
01:27:06,751 --> 01:27:10,500
אתה רואה שלושה כאלה
בחורים נאצים רמי דרג.
1705
01:27:10,584 --> 01:27:12,292
קח גרירה
של הסיגריה שלך."
1706
01:27:12,375 --> 01:27:16,250
(מצחיק שפתיים, נושף)
"לא, לא. תעשה את זה שוב.
1707
01:27:16,334 --> 01:27:18,709
שמור את האצבעות שלך שם.
קח גרירה.
1708
01:27:18,792 --> 01:27:22,375
תן לעשן
לסלסל את הפנים שלך.
1709
01:27:22,459 --> 01:27:25,250
עשה זאת שוב.
1710
01:27:25,334 --> 01:27:27,584
אוקיי, עכשיו קח את היד שלך
מאוד מאוד לאט".
1711
01:27:27,667 --> 01:27:30,209
אז, הוא היה בעצם
אומר לי איך לנשום.
1712
01:27:30,292 --> 01:27:32,500
אני זוכר ששיתפתי אותו
עם בן קינגסלי
1713
01:27:32,584 --> 01:27:34,375
מאוחר יותר באותו לילה
או למחרת.
1714
01:27:34,459 --> 01:27:37,959
אמרתי, "בן, אני פשוט...
אם כל סצנה הולכת
להיות כזה,
1715
01:27:38,042 --> 01:27:40,250
אני בובה מזוינת,
אתה יודע?
1716
01:27:40,334 --> 01:27:41,751
אני לא רוצה
להיות בובה.
1717
01:27:41,834 --> 01:27:43,250
אני בן 41."
1718
01:27:43,334 --> 01:27:45,042
ואני זוכר
בן כל כך טוב.
1719
01:27:45,125 --> 01:27:47,667
הוא אמר,
"מנצח מעולה...
1720
01:27:49,250 --> 01:27:52,209
צריך סולנית טובה.
1721
01:27:52,292 --> 01:27:53,876
אז פשוט תסמוך על זה.
1722
01:27:53,959 --> 01:27:55,334
פשוט לך
לכיוון שלו.
1723
01:27:55,417 --> 01:27:57,292
אל תילחם נגד זה.
פשוט היכנס לזה."
1724
01:27:57,375 --> 01:27:58,626
וזה מה שעשיתי.
1725
01:27:58,709 --> 01:28:01,918
רק פתחתי את עצמי
לסטיבן, אתה יודע?
1726
01:28:02,000 --> 01:28:03,417
אוסקר:
אבא שלי
אהב לומר,
1727
01:28:03,500 --> 01:28:05,626
"אתה צריך שלושה דברים
בחיים--
1728
01:28:05,709 --> 01:28:10,125
רופא טוב,
כומר סלחן,
1729
01:28:10,209 --> 01:28:12,125
ורואה חשבון חכם".
1730
01:28:16,459 --> 01:28:18,500
השניים הראשונים...
(מצחקק)
1731
01:28:18,584 --> 01:28:20,167
מעולם לא היה לי
שימוש רב עבור.
1732
01:28:20,250 --> 01:28:24,167
אבל השלישי?
1733
01:28:24,250 --> 01:28:26,167
שפילברג:
יצחק שטרן
הייתה הדמות
1734
01:28:26,250 --> 01:28:29,459
שהייתי הכי קרוב אליו
בהבנתי אותו.
1735
01:28:29,542 --> 01:28:32,209
פשוט תעמיד פנים,
למען השם.
1736
01:28:32,292 --> 01:28:35,709
ואמרתי לבן,
"אתה המצפון
של אוסקר שינדלר.
1737
01:28:35,792 --> 01:28:38,083
אתה גם החלון שלי
1738
01:28:38,167 --> 01:28:40,459
לתוך התובנה שלי
לתוך אוסקר שינדלר."
1739
01:28:40,542 --> 01:28:42,459
אני מנסה להודות לך.
1740
01:28:44,459 --> 01:28:47,375
אני אומר שלא יכולתי
עשו זאת בלעדיכם.
1741
01:28:47,459 --> 01:28:50,334
שפילברג:
כל מה שאני יכול ללקט
משינדלר עצמו,
1742
01:28:50,417 --> 01:28:53,042
אני חושב שהרבה מזה הולך
נובע מאיך שאתה מסתכל עליו.
1743
01:28:56,334 --> 01:28:57,834
אתה מוזמן.
1744
01:28:57,918 --> 01:28:59,542
קינגסלי:
יש מאוד,
מעט מאוד במאים
1745
01:28:59,626 --> 01:29:02,667
אשר מכבדים את השקט
כמו סטיבן.
1746
01:29:02,751 --> 01:29:05,417
הוא הולך לתפוס
כל מחווה אחת
1747
01:29:05,500 --> 01:29:08,751
אתה מציע למצלמה,
והוא הולך להשתמש בו.
1748
01:29:08,834 --> 01:29:13,834
האינטואיציה שלו עבור
משהו אמיתי ונוכח
הוא מאוד מאוד חזק.
1749
01:29:13,918 --> 01:29:17,042
הוא רצה להימנע מקלישאות
על נאצים,
1750
01:29:17,125 --> 01:29:20,500
ובמונחים של ביצועים,
הבנתי את זה על
היום הראשון שלי.
1751
01:29:20,584 --> 01:29:23,876
אתה יודע, העניין
על אמון שישתעל--
"אה, סלח לי,"
1752
01:29:23,959 --> 01:29:27,375
ונותן לו
סוג של כשלים אנושיים בנאליים,
נוגע כזה.
1753
01:29:27,459 --> 01:29:29,459
איש:
האם יש לך
יש שאלות, אדוני?
1754
01:29:29,542 --> 01:29:33,292
כן, למה מלמעלה למטה?
אני קופא לעזאזל.
1755
01:29:33,375 --> 01:29:35,250
היו דרכים שבהן,
באמצעות ביצועים
וצילום,
1756
01:29:35,334 --> 01:29:37,709
אתה יכול להגביר
ומאותת "איש רע".
1757
01:29:37,792 --> 01:29:39,876
ואני חושב שהוא רצה,
בצדק רב,
1758
01:29:39,959 --> 01:29:41,751
לומר,
"לא, בנאדם עושה עבודה.
1759
01:29:41,834 --> 01:29:44,709
- אתה מחליט
מה אתה חושב."
- יש לי רעיון.
1760
01:29:44,792 --> 01:29:46,667
מה עם סתם
מדליקים את הפה שלהם,
שום דבר אחר?
1761
01:29:46,751 --> 01:29:48,792
רק הלכתי--
אתה יודע--
1762
01:29:48,876 --> 01:29:51,375
לא, הוא, אני רוצה להדליק
רק מלמעלה, אתה יודע,
1763
01:29:51,459 --> 01:29:53,542
אז אנחנו מקבלים
כמה צללים כאן,
ממש כמו...
1764
01:29:53,626 --> 01:29:56,709
בסדר, אני רק רוצה
כדי לוודא שאנחנו
לא להיות יותר מדי על האף
1765
01:29:56,792 --> 01:30:00,417
עם--
אתה יודע, הרע
של הדמות
1766
01:30:00,500 --> 01:30:02,626
על ידי שיש
אור ישר למטה.
1767
01:30:02,709 --> 01:30:04,876
שפילברג:כל מה שאנחנו עושים
במדיום זה הוא בערך
אור וצל,
1768
01:30:04,959 --> 01:30:07,751
איך הצלם
מדליק את השחקנים,
מדליק את הסט.
1769
01:30:07,834 --> 01:30:09,584
אם תסתכל
ב"רשימת שינדלר",
1770
01:30:09,667 --> 01:30:12,083
אמון גתה היה תמיד
מואר יפה.
1771
01:30:12,167 --> 01:30:14,417
תמיד היה לו
האור הקדמי היפה הזה.
1772
01:30:14,500 --> 01:30:15,959
אתה יודע, הבחור
היה ברור מאוד.
1773
01:30:16,042 --> 01:30:17,375
לא הייתה שום מסתורין
בו.
1774
01:30:17,459 --> 01:30:19,125
אין לך
להגביר את הרוע שלו,
1775
01:30:19,209 --> 01:30:21,250
אם אפשר לומר,
על ידי תאורה.
1776
01:30:21,334 --> 01:30:23,250
עכשיו, אם תסתכל
אצל אוסקר שינדלר,
1777
01:30:23,334 --> 01:30:24,834
זה היה
אדם מבולבל.
1778
01:30:24,918 --> 01:30:26,834
הוא הגיע לפולין
להרוויח כסף,
1779
01:30:26,918 --> 01:30:30,000
אז זה תמיד זוהר,
אבל תמיד צללים.
1780
01:30:30,083 --> 01:30:33,334
ואז
ככל שהסרט מתקדם,
הוא מקבל יותר אור חזיתי.
1781
01:30:33,417 --> 01:30:34,667
הצללים נעלמים.
1782
01:30:34,751 --> 01:30:36,667
אומרים שאתה טוב.
1783
01:30:36,751 --> 01:30:39,375
קמינסקי:
בגלל שהוא לומד
מי הוא.
1784
01:30:39,459 --> 01:30:42,334
(אדם דובר גרמנית
מעל PA )
1785
01:30:44,959 --> 01:30:47,292
- (צעקה מרחוק)
- ( ירי )
1786
01:30:51,042 --> 01:30:54,042
( מקהלת ילדים
שירה ביידיש )
1787
01:31:02,167 --> 01:31:05,042
ניסן:
הילדה הקטנה באדום
בעצם קרה.
1788
01:31:05,125 --> 01:31:09,083
שינדלר רכוב על סוס
צופה באנשים האלה
מעוגל כלפי מעלה.
1789
01:31:09,167 --> 01:31:11,209
(ירי)
1790
01:31:11,292 --> 01:31:16,209
ניסן:
הוא הבחין בילדה הקטנה הזו
במעיל אדום.
1791
01:31:16,292 --> 01:31:18,375
מכל הקטל
זה קורה,
1792
01:31:18,459 --> 01:31:20,542
הוא לא יכול לסבול את עיניו
מחוץ לילדה הקטנה הזו
1793
01:31:20,626 --> 01:31:22,125
מתפתל
בהמשך הרחוב.
1794
01:31:22,209 --> 01:31:23,542
הוא לא יכול היה לקחת
עיניו מתרחקות ממנה
1795
01:31:23,626 --> 01:31:25,918
ותוהה מדוע
האם היא לא נלקחת
1796
01:31:26,000 --> 01:31:27,834
יחד עם
כל השאר.
1797
01:31:27,918 --> 01:31:30,334
וכמובן,
התשובה הייתה,
"טוב, היא תילקח.
1798
01:31:30,417 --> 01:31:31,792
יכול להיות שלא
בדקות הקרובות,
1799
01:31:31,876 --> 01:31:34,209
אבל היא לא
הולך לשרוד".
1800
01:31:37,584 --> 01:31:39,000
(אדם צועק בגרמנית)
1801
01:31:40,792 --> 01:31:42,667
שפילברג:
במהלך הפירוק
של הגטו,
1802
01:31:42,751 --> 01:31:44,709
כשהם לקחו אנשים
והכנסתם למשאיות
1803
01:31:44,792 --> 01:31:46,542
ולירות בזקנים
ברחובות,
1804
01:31:46,626 --> 01:31:48,584
הם היו
משאיר אותה לבד.
1805
01:31:48,667 --> 01:31:51,083
איכשהו,
היעד הברור ביותר
1806
01:31:51,167 --> 01:31:52,751
לא היה להיות
נתפס.
1807
01:31:52,834 --> 01:31:55,709
ובעיני, זה היה פחות על
מה הפך את אוסקר שינדלר,
1808
01:31:55,792 --> 01:31:59,417
וזה היה יותר מהעולם
העלים עין
על השואה
1809
01:31:59,500 --> 01:32:02,959
והתהליך המתועש
של רצח סיטונאי.
1810
01:32:03,042 --> 01:32:04,751
אמון:
האם אתה מאמין לזה?
1811
01:32:04,834 --> 01:32:08,334
כאילו אני לא
יש מספיק מה לעשות,
הם באים עם זה?
1812
01:32:08,417 --> 01:32:12,542
אני חייב למצוא כל סמרטוט
קבור כאן למעלה ולשרוף אותו.
1813
01:32:12,626 --> 01:32:14,709
(אנחות)
המסיבה הסתיימה, אוסקר.
1814
01:32:14,792 --> 01:32:17,167
הם סוגרים אותנו,
שולחים את כולם
לאושוויץ.
1815
01:32:17,250 --> 01:32:18,375
- מתי?
אני לא יודע.
1816
01:32:18,459 --> 01:32:19,751
ברגע שאוכל לארגן
את המשלוחים.
1817
01:32:19,834 --> 01:32:23,792
אולי 30, 40 יום.
זה אמור להיות כיף.
1818
01:32:23,876 --> 01:32:26,459
(אדם צועק
בגרמנית )
1819
01:32:26,542 --> 01:32:28,083
שפילברג:
אז, הילדה הקטנה באדום,
1820
01:32:28,167 --> 01:32:30,542
עבורי, מסמל
השואה
1821
01:32:30,626 --> 01:32:33,209
והכל
של הרוע המפלצתי שלה,
1822
01:32:33,292 --> 01:32:35,959
ואף אחד
עשה משהו בנידון
כאשר היו יכולים.
1823
01:32:39,584 --> 01:32:43,792
מייקל קאן:אני זוכר
הרכבתי סצנה,
קשה מאוד, רגשית.
1824
01:32:43,876 --> 01:32:46,792
וסטיבן נכנס
באותו לילה.
1825
01:32:46,876 --> 01:32:50,250
יצאנו לאן
הוא נשאר
1826
01:32:50,334 --> 01:32:52,375
ואני מתחיל לרוץ
הסצנה.
1827
01:32:52,459 --> 01:32:55,667
והוא מסתכל על זה.
"חכה רגע, מייק.
אני לא יכול לעשות את זה".
1828
01:32:55,751 --> 01:32:58,751
הוא כאילו-- הוא הלך כאילו,
"אני לא יכול לעשות את זה.
1829
01:32:58,834 --> 01:33:01,292
זה קשה מדי".
והוא עזב.
1830
01:33:01,375 --> 01:33:03,709
שפילברג:
אני רק זוכר שהגעתי הביתה
ופשוט מתפרק.
1831
01:33:03,792 --> 01:33:06,167
וקייט הייתה על הסט
איתי הרבה.
1832
01:33:06,250 --> 01:33:08,626
היינו בוכים יחד
הרבה, הרבה פעמים.
1833
01:33:08,709 --> 01:33:11,667
היא באמת החזיקה אותי
דרך כל ההפקה הזו.
1834
01:33:11,751 --> 01:33:14,792
היינו
ארבעה חודשים בקרקוב.
הרבה זמן.
1835
01:33:14,876 --> 01:33:18,209
זה היה, מבחינה רגשית,
הסרט הכי קשה
אי פעם הכנתי.
1836
01:33:18,292 --> 01:33:20,209
(מוזיקה מתנגנת)
1837
01:33:29,250 --> 01:33:31,626
אנט אינסדורף:
הסרט לא עוסק ב
1838
01:33:31,709 --> 01:33:34,792
השואה
עם אות "H."
1839
01:33:34,876 --> 01:33:39,500
זהו חלון מסוים
אל העבר.
1840
01:33:48,542 --> 01:33:50,876
וכאן,
במאי מיינסטרים
1841
01:33:51,000 --> 01:33:52,918
יצר
סרט קולנוע
1842
01:33:53,000 --> 01:33:56,209
זה היה למעשה
סוף סוף להגיע לקהל גדול,
1843
01:33:56,292 --> 01:33:58,792
כולל אנשים
שפשוט אולי לעולם לא
ידעו
1844
01:33:58,876 --> 01:34:01,542
המילה "אושוויץ."
1845
01:34:01,626 --> 01:34:05,459
(שירת מקהלה
בעברית )
1846
01:34:08,626 --> 01:34:10,500
ניסן:
כשלושה רבעים
בדרך דרך הצילומים,
1847
01:34:10,584 --> 01:34:13,167
לסטיבן היה הרעיון הזה
לגבי סוף הסרט.
1848
01:34:13,250 --> 01:34:16,417
הוא רצה להטיס אותנו
לירושלים.
1849
01:34:16,500 --> 01:34:19,042
היינו מצלמים סצנה
על קברו של שינדלר.
1850
01:34:19,125 --> 01:34:20,709
שפילברג:
הייתי צריך להיות שם
1851
01:34:20,792 --> 01:34:24,000
כמה עדות
מובנה בסרט
1852
01:34:24,083 --> 01:34:27,334
זה אומר את הסיפור הזה
קרה בפועל.
1853
01:34:30,250 --> 01:34:32,000
פיינס:
דבר אמיץ לעשות.
1854
01:34:32,083 --> 01:34:33,500
אלה הם
האנשים האמיתיים.
1855
01:34:40,709 --> 01:34:43,542
(מוזיקה מתנגנת)
1856
01:35:03,000 --> 01:35:06,876
קנדי:
זה היה רגע מרכזי
בחייו של סטיבן.
1857
01:35:06,959 --> 01:35:09,292
הוא זיהה
הוא לא יכול היה לקחת
1858
01:35:09,375 --> 01:35:11,083
כל אחד מהרווחים
מהסרט.
1859
01:35:11,167 --> 01:35:13,125
הוא רצה לתת
משהו בחזרה,
1860
01:35:13,209 --> 01:35:16,125
אז הוא התחיל מה שהפך
קרן השואה,
1861
01:35:16,209 --> 01:35:20,125
מתעד את ההיסטוריה שבעל פה
ולכידת היסטוריה
1862
01:35:20,209 --> 01:35:24,334
בצורה שאפשרה לאנשים
לא לשכוח.
1863
01:35:24,417 --> 01:35:29,125
קינגסלי:
קרן השואה
זו דרך לנסות לשמוע
1864
01:35:29,209 --> 01:35:32,709
הד הקלוש ביותר
של הסיפורים שאיבדנו.
1865
01:35:32,792 --> 01:35:35,667
אז, זה קשור אליו
כמספר סיפורים,
1866
01:35:35,751 --> 01:35:38,918
שנמצא ב-DNA שלו.
1867
01:35:39,000 --> 01:35:41,626
גבר:הם התחילו
רץ לעבר הפסים
והם נורו.
1868
01:35:41,709 --> 01:35:44,083
- (קולות חופפים)
- אישה: זה כנראה היה
הסיור האחרון של היום.
1869
01:35:44,167 --> 01:35:45,792
הם לא היו אמורים
להיות שם יותר.
1870
01:35:45,876 --> 01:35:47,751
וכמובן
הם ביקשו ניירות,
1871
01:35:47,834 --> 01:35:50,250
-אבל סבא שלי
לא היו.
- (קולות חופפים)
1872
01:35:50,334 --> 01:35:53,751
והם לקחו אותם.
הם לקחו אותם.
1873
01:35:53,834 --> 01:35:56,083
( קולות חופפים
בשפות שונות )
1874
01:35:56,167 --> 01:36:00,083
ניסן:
יש לו אלפים
ואלפי עדויות,
1875
01:36:00,167 --> 01:36:01,667
ולא רק
על השואה.
1876
01:36:01,751 --> 01:36:05,000
על רואנדה,
על בוסניה, אתה יודע?
1877
01:36:05,083 --> 01:36:08,459
וזה מדהים, המורשת הזו
אותה "רשימת שינדלר"
1878
01:36:08,542 --> 01:36:10,375
הוליד
דרך סטיבן.
1879
01:36:10,459 --> 01:36:12,417
(מוזיקה מתנגנת)
1880
01:36:28,000 --> 01:36:30,417
שפילברג:
החוויה של יצירה
"רשימת שינדלר"
1881
01:36:30,500 --> 01:36:34,751
גרם לי להתפייס
עם כל הסיבות,
1882
01:36:34,834 --> 01:36:40,709
הסיבות ההבל, המפוארות,
התחבאתי מהיהדות שלי.
1883
01:36:40,792 --> 01:36:45,292
וזה גרם לי להיות כל כך גאה
להיות יהודי.
1884
01:36:54,876 --> 01:36:56,876
- (עצים מרשרשים)
- ( ציפורים צווחות )
1885
01:36:59,292 --> 01:37:01,167
( נוהם דינוזאור )
1886
01:37:05,209 --> 01:37:08,334
קנדי:
יש פרקי זמן
בהיסטוריה של יצירת סרטים
1887
01:37:08,417 --> 01:37:11,626
איפה שיש לך
התנגשות של אירועים
1888
01:37:11,709 --> 01:37:13,500
שמחדש ויוצר
משהו חדש.
1889
01:37:13,584 --> 01:37:16,542
ו"פארק היורה"
היה אחד מהרגעים האלה.
1890
01:37:16,626 --> 01:37:18,584
- גבר: שמור את זה שם.
- שפילברג:זה היה
ההתחלה
1891
01:37:18,667 --> 01:37:20,375
של, באמת,
העידן הדיגיטלי
1892
01:37:20,459 --> 01:37:24,000
שם התווים המרכזיים
נוצרו באופן דיגיטלי.
1893
01:37:24,083 --> 01:37:26,083
אף אחד לא היה
נסע לשם לפני הדרך הזו.
1894
01:37:26,167 --> 01:37:29,751
- בנאדם
- (כולם מפטפטים)
1895
01:37:29,834 --> 01:37:31,834
קנדי:
סטיבן אמר לי,
1896
01:37:31,918 --> 01:37:36,417
"אני רוצה 28 רגל עד 30 רגל
דינוזאורים על הסט
1897
01:37:36,500 --> 01:37:38,584
שהשחקנים
יכול לקיים אינטראקציה עם,
1898
01:37:38,667 --> 01:37:40,834
ואני רוצה אותם
להיות מסוגל לרוץ".
1899
01:37:40,918 --> 01:37:43,459
היו עומדים להיות
לפחות 60 יריות רוחב
1900
01:37:43,542 --> 01:37:45,417
עם 60 מכף רגל ועד ראש
דינוזאורים
1901
01:37:45,500 --> 01:37:47,334
שלא יכול היה
לפעול בצורה מכנית.
1902
01:37:47,417 --> 01:37:48,876
הם היו צריכים לרוץ.
הם היו צריכים להופיע.
1903
01:37:48,959 --> 01:37:50,417
הם היו צריכים להתפתל ולהסתובב.
הם היו צריכים להיות אמיתיים.
1904
01:37:50,500 --> 01:37:54,292
אז, הלכתי להתחיל
לדבר עם מומחים
1905
01:37:54,375 --> 01:37:57,792
בתחום התותבות
ופארקי שעשועים
1906
01:37:57,876 --> 01:37:59,083
להבין
איך אנחנו הולכים לעשות את זה.
1907
01:37:59,167 --> 01:38:00,626
וכמובן,
כולם אמרו לי,
1908
01:38:00,709 --> 01:38:02,918
"אנחנו יכולים לבנות את הדברים האלה,
אבל הם לא יכולים לרוץ."
1909
01:38:03,000 --> 01:38:04,834
אז, חזרתי לסטיבן
ואני אמרתי, "הם לא יכולים לרוץ."
1910
01:38:04,918 --> 01:38:06,584
הוא אמר, "ובכן,
הם חייבים לרוץ."
1911
01:38:06,667 --> 01:38:08,876
- בסדר, צוות דוחף,
לעבור לשם.
- גבר: תעבור לגור.
1912
01:38:08,959 --> 01:38:12,209
קנדי:
אז, כל הפיתוח הזה
התרחש,
1913
01:38:12,292 --> 01:38:17,000
ובמקביל לזה,
דניס מורן התקשר אליי
והוא אמר,
1914
01:38:17,083 --> 01:38:19,959
"אני עובד על משהו
עם המחשב
1915
01:38:20,042 --> 01:38:22,292
שאני חושב שיכול להיות
יוצא דופן."
1916
01:38:22,375 --> 01:38:24,167
(דינוזאור שואג)
1917
01:38:24,250 --> 01:38:25,918
(נהנים)
1918
01:38:26,000 --> 01:38:27,250
(נאנח)
1919
01:38:27,334 --> 01:38:28,667
(צועק אזעקה)
1920
01:38:28,751 --> 01:38:30,417
- אה!
- (דינוזאור שואג)
1921
01:38:30,500 --> 01:38:32,083
מאלדון:
נעל את הפתח!
1922
01:38:32,167 --> 01:38:34,083
מרשל:
וטסנו ל-ILM,
1923
01:38:34,167 --> 01:38:35,792
והלכנו
במשרד הקטן הזה,
1924
01:38:35,876 --> 01:38:39,083
והיה מחשב,
ודניס אמר, "תראה את זה."
1925
01:38:39,167 --> 01:38:40,459
והוא לחץ על כפתור,
1926
01:38:40,542 --> 01:38:42,751
והיה
דינוזאור רץ.
1927
01:38:42,834 --> 01:38:44,125
כל זה נמצא במחשב.
1928
01:38:44,209 --> 01:38:45,417
אין דגמים,
בלי מצלמות או משהו.
1929
01:38:45,500 --> 01:38:46,834
כשהסתכלנו עליהם,
1930
01:38:46,918 --> 01:38:48,500
זה היה כמו כלום
שאי פעם ראית קודם.
1931
01:38:48,584 --> 01:38:51,751
וזה היה אחד
של אותם רגעים ראשוניים
1932
01:38:51,834 --> 01:38:55,667
- איפה אתה פתאום
להבין, הו, אלוהים...
- הו, אלוהים.
1933
01:38:55,751 --> 01:38:57,167
הו, אלוהים,
אנחנו שם.
1934
01:38:57,250 --> 01:38:59,459
שפילברג:
זה העתיד.
1935
01:38:59,542 --> 01:39:01,375
לא יכולתי
תאמין למראה עיני.
1936
01:39:01,459 --> 01:39:03,375
לא האמין.
1937
01:39:03,459 --> 01:39:05,209
הם היו בחיים.
הם היו אמיתיים.
1938
01:39:05,292 --> 01:39:08,667
וזה היה כל כך מרגש,
כולנו קפצנו על רגלינו
1939
01:39:08,751 --> 01:39:10,959
כי מעולם לא ראינו
כל דבר דומה לזה.
1940
01:39:11,042 --> 01:39:12,626
אני לא מגזים
כשאני אומר
1941
01:39:12,709 --> 01:39:16,334
מסתכל על המבחן הזה
היה כמו הרגע
1942
01:39:16,417 --> 01:39:17,918
כשהסאונד הגיע לסרטים.
1943
01:39:18,000 --> 01:39:21,459
היה הכלי החדש הזה
זה הולך להיות ענק,
1944
01:39:21,542 --> 01:39:22,667
ואפשר פשוט לדעת.
1945
01:39:22,751 --> 01:39:24,667
(מוזיקה מתנגנת)
1946
01:39:27,375 --> 01:39:29,918
(שואג)
1947
01:39:36,417 --> 01:39:38,709
לורה דרן:
זה היה כל כך הרבה
של ניסוי.
1948
01:39:38,792 --> 01:39:40,500
זה הרגיש כל כך פרוע.
1949
01:39:40,584 --> 01:39:43,667
וצופה, אתה יודע,
המוח שלהם בעבודה
1950
01:39:43,751 --> 01:39:46,334
בזמן שצילמנו,
ואיך הם התאימו זריקה,
1951
01:39:46,417 --> 01:39:48,709
וכמה מסוחרר
סטיבן יקבל,
1952
01:39:48,792 --> 01:39:53,167
אתה נתפס
בחלומות שהוא בנה
והקסם.
1953
01:39:53,250 --> 01:39:56,250
ג'ף גולדבלום: במהלך
הסצנות שבהן אנחנו נמצאים
בראשונה לראות את הדינוזאור,
1954
01:39:56,334 --> 01:39:57,709
הוא שם עלי את המצלמה
ואומר, "בסדר, ג'ף,
1955
01:39:57,792 --> 01:39:59,292
עכשיו אתה מחפש
בדבר.
1956
01:39:59,375 --> 01:40:00,959
אוקיי, אז תסתכל על זה.
1957
01:40:01,042 --> 01:40:03,042
כן, המשך כך.
המשך להתגלגל.
1958
01:40:03,125 --> 01:40:05,417
האם זה אמיתי?
האם זה טריק?
1959
01:40:05,500 --> 01:40:08,876
ועכשיו,
בלי סיבה בכלל,
אתה מתחיל לצחוק.
1960
01:40:08,959 --> 01:40:10,250
תמשיך לצחוק
קצת.
1961
01:40:10,334 --> 01:40:12,209
תצחק עוד קצת.
זהו.
1962
01:40:12,292 --> 01:40:14,375
עכשיו אתה המום
על ידי זה שוב
1963
01:40:14,459 --> 01:40:16,083
ואתה פשוט מקבל
דומם מאוד.
1964
01:40:17,667 --> 01:40:19,125
בסדר, זהו.
בסדר, יש לי את מה שאני צריך.
1965
01:40:19,209 --> 01:40:20,918
בוא נלך.
בואו נמשיך הלאה".
ככה.
1966
01:40:21,000 --> 01:40:22,751
הוא יודע בדיוק
מה שהוא צריך.
1967
01:40:22,834 --> 01:40:24,626
נשק, אתה יודע,
פני בחור-- כל הפרצופים,
1968
01:40:24,709 --> 01:40:27,792
נשקים, פנים,
ואז ימינה לבוב.
1969
01:40:27,876 --> 01:40:31,209
- היכנס לשם!
- שפילברג: "פארק היורה"
הוא סיפור אזהרה.
1970
01:40:31,292 --> 01:40:33,375
אנחנו עומדים על הכתפיים
של ענקים
1971
01:40:33,459 --> 01:40:36,250
ליצור
הדבר הגדול הבא,
1972
01:40:36,334 --> 01:40:39,959
ובכל זאת אנחנו לוקחים
ללא אחריות
ליצירות שלנו.
1973
01:40:40,042 --> 01:40:43,292
אבל זה ישן ושחוק
סיפור מדע בדיוני.
1974
01:40:43,375 --> 01:40:45,792
זה מה שהביא את גודזילה
למעלה מהמעמקים.
1975
01:40:45,876 --> 01:40:50,417
אתה בלגן
עם אנרגיה אטומית,
אתה מקבל את גודזילה.
1976
01:40:50,500 --> 01:40:52,876
ריק קרטר:
יש הרבה נושאים אפלים
ב"פארק היורה"
1977
01:40:52,959 --> 01:40:56,375
זה בערך, אתה יודע,
משחרר את תיבת פנדורה.
1978
01:40:56,459 --> 01:40:59,459
כפי שמתברר, זה לא
רק הנדסה גנטית,
1979
01:40:59,542 --> 01:41:01,792
שזה נושא
בסרט,
1980
01:41:01,876 --> 01:41:03,626
זה בעצם
המהפכה הדיגיטלית
1981
01:41:03,709 --> 01:41:05,918
יוצא נכון
מאחורי הגדר.
1982
01:41:06,000 --> 01:41:08,918
- (נוהם)
- (רעם מתרסק)
1983
01:41:15,918 --> 01:41:17,667
(שואג)
1984
01:41:17,751 --> 01:41:20,250
Muren:זה נפתח
עולם חדש לגמרי
בסיפורים
1985
01:41:20,334 --> 01:41:22,584
כי אתה יכול לעשות
כל מה שאתה רוצה.
1986
01:41:22,667 --> 01:41:25,125
אתה לא מוגבל
על ידי פלסטיק או מתכת
1987
01:41:25,209 --> 01:41:27,918
או כוח המשיכה
או משהו.
1988
01:41:28,000 --> 01:41:30,292
אם אתה יכול לדמיין את זה,
אתה יכול לעשות את זה.
1989
01:41:30,375 --> 01:41:33,167
זה היה סוף עידן,
אין שאלה לגבי זה.
1990
01:41:33,250 --> 01:41:35,000
וזו הייתה ההתחלה
של עידן נור שלם.
1991
01:41:35,083 --> 01:41:38,083
- (מוזיקה מתנגנת)
- (מצמרר)
1992
01:41:48,584 --> 01:41:53,000
Muren:סטיבן הוא מאסטר
של הכנסת צילומי האפקטים
למטרה מסוימת.
1993
01:41:53,083 --> 01:41:56,667
הם שם
כדי לקדם את הסיפור
1994
01:41:56,751 --> 01:41:59,626
וכדי לעשות את זה
מסע אחר
1995
01:41:59,709 --> 01:42:01,834
מכולם
נראה בעבר.
1996
01:42:01,918 --> 01:42:03,459
וזה יכול להיות
חללית,
1997
01:42:03,542 --> 01:42:06,000
זה יכול להיות דינוזאור,
זו יכולה להיות נחיתת חייזרים,
1998
01:42:06,083 --> 01:42:09,792
זה יכול להיות,
אתה יודע, מעיל אדום
שמישהו לובש
1999
01:42:09,876 --> 01:42:12,292
כשהם עוברים
סרט בשחור-לבן.
2000
01:42:12,375 --> 01:42:15,209
- הנח את המצלמה.
- פארקס:זה חלק
של הנוף הרגשי
2001
01:42:15,292 --> 01:42:17,000
על הסיפור שהוא מספר.
2002
01:42:17,083 --> 01:42:19,042
מעולם לא ראיתי
רגע אחד
2003
01:42:19,125 --> 01:42:21,042
בסרט של שפילברג
שבו אתה מרגיש
2004
01:42:21,125 --> 01:42:23,500
שהטכנולוגיה
הוא מוחץ את הסיפור.
2005
01:42:23,584 --> 01:42:25,292
וזה ממש קשה.
2006
01:42:25,375 --> 01:42:28,209
כלומר, הרגעים האלה,
שצריכים להרגיש
2007
01:42:28,292 --> 01:42:31,542
ספונטני ואמיתי
על המסך...
2008
01:42:31,626 --> 01:42:33,459
יש
200 אנשים מסביב,
2009
01:42:33,542 --> 01:42:35,500
וחצי מזה הוא להיות
נוצר שישה חודשים לאחר מכן
2010
01:42:35,584 --> 01:42:39,167
וחצי מזה
היה שישה חודשים לפני כן.
2011
01:42:39,250 --> 01:42:40,959
קופ:
כשהוא עשה
"פארק היורה,"
2012
01:42:41,042 --> 01:42:42,667
לא הייתה ערובה
שזה יעבוד.
2013
01:42:42,751 --> 01:42:45,459
זה יכול בקלות
היו אסון.
2014
01:42:45,542 --> 01:42:50,125
אבל זה היה היחס הנכון
של התרגשות ופחד
עבור סטיבן.
2015
01:42:50,209 --> 01:42:52,834
עושים סרט
חייב להפחיד אותך
קצת.
2016
01:42:52,918 --> 01:42:55,918
אחרת,
אתה לא דוחף את זה.
2017
01:42:56,000 --> 01:42:57,584
"רשימת שינדלר,"
שנראה--
2018
01:42:57,667 --> 01:42:59,667
ברור שזה צריך להיות
היה סרט עכשיו--
2019
01:42:59,751 --> 01:43:03,083
היה שלוש שעות
סרט בשחור-לבן
על השואה.
2020
01:43:03,167 --> 01:43:08,626
באולמות יוניברסל,
זה היה-- זה היה מטורף.
2021
01:43:08,709 --> 01:43:10,292
זה לא היה--
2022
01:43:10,375 --> 01:43:13,334
מי אור ירוק
הסרט הזה, אתה יודע?
2023
01:43:13,417 --> 01:43:17,792
זה היה סיכון גדול באותה מידה
כמו דינוזאורים CG.
גדול יותר.
2024
01:43:17,876 --> 01:43:20,876
אתה אומר
"כל האמינות שלי
כיוצר סרטי פנטזיה--
2025
01:43:20,959 --> 01:43:23,959
אני הולך לסכן את כל זה
על דינוזאורים CG.
2026
01:43:24,042 --> 01:43:26,417
וכל האמינות שלי
כאמן,
2027
01:43:26,500 --> 01:43:28,167
אני הולך לשים
גם על הקו.
2028
01:43:28,250 --> 01:43:30,709
ואני אעשה הכל
במהלך 12 חודשים.
2029
01:43:30,792 --> 01:43:32,876
מחזיקה אצבעות".
2030
01:43:32,959 --> 01:43:34,375
הם נראים ברורים עכשיו.
2031
01:43:34,459 --> 01:43:37,959
הם בשום אופן לא היו
ערבויות.
2032
01:43:38,042 --> 01:43:41,292
וזה בטח היה
תקופה מפחידה באמת,
2033
01:43:41,375 --> 01:43:44,459
כי אתה באמת כזה
דוחף את כל הצ'יפים שלך
לתוך אמצע השולחן
2034
01:43:44,542 --> 01:43:46,334
בשלב זה.
2035
01:43:46,417 --> 01:43:48,125
כמובן, התברר
טוב מאוד עבור סטיבן,
2036
01:43:48,209 --> 01:43:50,292
נותן לו
אחד המוזרים
2037
01:43:50,375 --> 01:43:53,751
והכי מדהים
שנים מוצלחות של כל אחד
במאי קולנוע, אי פעם.
2038
01:43:53,834 --> 01:43:56,709
המוח:
זה הכי גדול שלי
יצירת מופת טכנולוגית--
2039
01:43:56,792 --> 01:43:59,417
השפיל-בורג 2000.
2040
01:43:59,500 --> 01:44:01,375
לא חסכתי בהוצאות.
2041
01:44:01,459 --> 01:44:03,000
החבר שלך למשחק, פינקי,
2042
01:44:03,083 --> 01:44:06,375
הוא למעשה
מתקדם ביותר
שיבוט קיברנטי
2043
01:44:06,459 --> 01:44:09,667
של אחת מהוליווד
הדמויות החזקות ביותר.
2044
01:44:09,751 --> 01:44:12,626
ואם מספרי הקופות שלו
יש אינדיקציה כלשהי,
2045
01:44:12,709 --> 01:44:16,792
יש לו את הפוטנציאל
להיות שליט העולם.
2046
01:44:16,876 --> 01:44:20,083
סטיבן הוא המוכר ביותר
במאי בעולם, בקלות.
2047
01:44:20,167 --> 01:44:21,709
( חבטה )
2048
01:44:21,792 --> 01:44:24,334
- תקשיב.
- מה?
2049
01:44:26,417 --> 01:44:28,000
( רעם מתרסק )
2050
01:44:28,083 --> 01:44:29,667
( שניהם צורחים )
2051
01:44:29,751 --> 01:44:31,751
סטיבן, הכנת
כל כך הרבה סרטים.
2052
01:44:31,834 --> 01:44:34,459
מתי אתה
הולך לעשות את הגדול?
2053
01:44:34,542 --> 01:44:37,167
(צוחק) וואו.
למה אתה מתכוון "גדול?"
2054
01:44:37,250 --> 01:44:38,959
משהו שנלחץ
עם הציבור.
2055
01:44:39,042 --> 01:44:40,292
"משהו שנלחץ
עם הציבור".
2056
01:44:40,375 --> 01:44:42,792
(כתבים זועקים)
2057
01:44:42,876 --> 01:44:44,959
של הבחור
כוח שאין לטעות בו
2058
01:44:45,042 --> 01:44:46,876
בעסק
של עשיית סרטים.
2059
01:44:46,959 --> 01:44:49,000
ניהול חברה,
להיות מפיק בפועל,
2060
01:44:49,083 --> 01:44:50,959
להיות מפיק,
ולהיות במאי.
2061
01:44:51,042 --> 01:44:54,792
רוברט זמקיס:
עבור יוצר סרטים, אתה לא יכול
יש מפיק טוב יותר
2062
01:44:54,876 --> 01:44:56,792
מאשר אחד הגדולים
במאים בעולם.
2063
01:44:56,876 --> 01:45:00,250
הוא באמת מטפח
כשרון צעיר מגיע.
2064
01:45:00,334 --> 01:45:02,751
זה די מדהים
סגל.
2065
01:45:05,542 --> 01:45:08,125
הוא גם דמות מרכזית
בעסקי הטלוויזיה.
2066
01:45:08,209 --> 01:45:09,542
הוא הקים מסעדה.
2067
01:45:09,626 --> 01:45:11,834
צלול!
כריכי צוללת.
2068
01:45:11,918 --> 01:45:14,250
האיש היה, כאילו, עושה
27 דברים בבת אחת
2069
01:45:14,334 --> 01:45:17,542
ולהיות מושלם
לא מודע לזה.
2070
01:45:17,626 --> 01:45:20,000
כמה כובעים
האיש הזה לובש?
זה בלתי אפשרי.
2071
01:45:20,083 --> 01:45:21,709
פארקס:
הוא אמר לי פעם,
"כשאני במזנון,
2072
01:45:21,792 --> 01:45:24,876
אני אוהב לקבל
יותר מדי אוכל
בצלחת שלי."
2073
01:45:24,959 --> 01:45:27,167
(מוזיקה מתנגנת)
2074
01:45:27,250 --> 01:45:29,709
הולי האנטר:
הוא יהיה בהפקה
על סרט,
2075
01:45:29,792 --> 01:45:31,876
עושה קדם-פרודוקציה
לסרט אחר,
2076
01:45:31,959 --> 01:45:33,542
ועורכים עוד שליש.
2077
01:45:33,626 --> 01:45:35,500
יש לו הרבה
של ערוצים שונים.
2078
01:45:35,584 --> 01:45:36,792
אתה יודע, אני,
יש לי רשימה.
2079
01:45:36,876 --> 01:45:38,000
אתה יודע,
"להחליף נורות",
2080
01:45:38,083 --> 01:45:39,626
וזה שם
למשך שבוע.
2081
01:45:39,709 --> 01:45:41,834
לא, הוא מקבל
הרבה הושג.
2082
01:45:41,918 --> 01:45:44,959
טום ברוקאו:
שלושה מהעשירים בהוליווד,
פלאי הילד החזקים ביותר
2083
01:45:45,042 --> 01:45:47,751
חברו היום כדי ליצור
אולפן קולנוע,
2084
01:45:47,834 --> 01:45:50,876
הראשון של הוליווד
סטודיו עצמאי חדש וגדול
2085
01:45:50,959 --> 01:45:52,000
בעוד כמעט חצי מאה.
2086
01:45:54,042 --> 01:45:56,042
גפן:
אני לא חושב שסטיבן
באמת מפחד מכל דבר.
2087
01:45:56,125 --> 01:45:58,876
הוא תמיד מוכן ללכת
ולעשות משהו חדש.
2088
01:46:00,876 --> 01:46:03,959
ג'פרי קצנברג:
אף אחד לא יכול לצרוך
מידע,
2089
01:46:04,042 --> 01:46:06,792
להיות בכל כך הרבה מקומות
כל כך ללא מאמץ.
2090
01:46:06,876 --> 01:46:09,918
פעם זה היה משגע אותי
אם נכנס תסריט,
2091
01:46:10,000 --> 01:46:12,042
זה, אתה יודע,
כולנו חיכינו,
2092
01:46:12,125 --> 01:46:14,209
לא משנה מה,
אף פעם לא יכולתי להגיע הביתה
2093
01:46:14,292 --> 01:46:16,334
ותקרא אותו
לפניו.
2094
01:46:17,959 --> 01:46:20,000
דסטין הופמן:
להיות כל כך מוכשר,
2095
01:46:20,083 --> 01:46:25,083
להצליח עד כדי כך
כמעט בצורה מיתולוגית,
2096
01:46:25,167 --> 01:46:26,792
הלסת שלך נופלת.
2097
01:46:26,876 --> 01:46:28,250
הרבה פעמים
אתה רואה את האדם
2098
01:46:28,334 --> 01:46:32,834
שילוב הצלחתם
לתוך האישיות שלהם.
2099
01:46:32,918 --> 01:46:36,626
יש היגיון
של חשיבות עצמית.
2100
01:46:36,709 --> 01:46:39,167
וזה הפוך
עם סטיבן.
2101
01:46:39,250 --> 01:46:42,667
סטיבן הוא כמו בחור שעובד
עבור סטיבן שפילברג.
2102
01:46:44,500 --> 01:46:46,584
- ( התזת מים )
- (ילדים צוחקים)
2103
01:46:46,667 --> 01:46:50,125
- (ספילברג משמיע קול
נושא "מלתעות")
- ילדה: כריש!
2104
01:46:50,209 --> 01:46:52,250
שפילברג:
יום של אושר טהור,
עבורי,
2105
01:46:52,334 --> 01:46:54,209
הוא יום שבו
אני עם המשפחה שלי.
2106
01:46:54,292 --> 01:46:57,375
עצמתי את העיניים,
הם שוחים בבריכה,
2107
01:46:57,459 --> 01:46:59,459
- ואני רק
הקשיבו לקולותיהם.
- שפילברג:עוד פעם אחת.
2108
01:46:59,542 --> 01:47:01,834
זה נהדר, תיאו.
זה היה הטוב ביותר.
2109
01:47:01,918 --> 01:47:04,042
שפילברג:
אף פעם לא ידעתי שאני הולך
להקים משפחה גדולה.
2110
01:47:04,125 --> 01:47:05,834
זה לקח אותי
לגמרי בהפתעה.
2111
01:47:05,918 --> 01:47:08,125
קייט מעולם לא חשבה שתהיה
גם משפחה גדולה.
2112
01:47:08,209 --> 01:47:12,459
אז, האבולוציה הטבעית
בחיינו הייתה מתנה.
2113
01:47:12,542 --> 01:47:14,334
- (ילדה צועקת)
- שפילברג:ג'סיקה
הוא המבוגר שלי,
2114
01:47:14,417 --> 01:47:17,125
ואז מקס,
ואז תיאו אחרי זה,
2115
01:47:17,209 --> 01:47:20,125
ואז סשה,
ואז סוייר,
2116
01:47:20,209 --> 01:47:22,500
ואז מיקאלה,
ואז Destry.
2117
01:47:22,584 --> 01:47:24,334
- אישה: וואו-הו!
- (צווחת)
2118
01:47:24,417 --> 01:47:27,125
שפילברג:
קייט היא כוח
בחיי.
2119
01:47:27,209 --> 01:47:28,709
יש כנות כזו
עליה
2120
01:47:28,792 --> 01:47:30,375
ומודעות
של העולם.
2121
01:47:30,459 --> 01:47:31,959
ואני חושב
האותנטיות
2122
01:47:32,042 --> 01:47:35,250
מסוגי הסרטים
התחלתי להכין
2123
01:47:35,334 --> 01:47:38,417
אחרי קייטי ואני
התכנסו
2124
01:47:38,500 --> 01:47:42,083
היה קשור להבאה
סוג של אמת לתוך חיי
2125
01:47:42,167 --> 01:47:45,667
היכן התחילה האמת
להעלות דמיון.
2126
01:47:45,751 --> 01:47:47,125
שפילברג:
בסדר, הפעל את המצלמה.
2127
01:47:47,209 --> 01:47:49,334
- רול.
- גבר: בסדר, תעשה את זה.
2128
01:47:49,417 --> 01:47:51,042
מרקר.
2129
01:47:51,125 --> 01:47:52,626
שפילברג:
אתה יודע, דחיתי
2130
01:47:52,709 --> 01:47:56,083
הרבה מאוד מוצלחים
זיכיונות סרטים
2131
01:47:56,167 --> 01:47:59,292
ש-10 שנים לפני כן
קפץ על ההזדמנות לביים.
2132
01:47:59,375 --> 01:48:01,375
אבל זה לא היה
סוג המורשת
2133
01:48:01,459 --> 01:48:03,918
אני רוצה להשאיר מאחור
לילדים שלי.
2134
01:48:25,292 --> 01:48:27,417
הנקס:
סטיבן רצה
"מצילים את טוראי ריאן"
2135
01:48:27,500 --> 01:48:31,959
להיות שונה
סוג מאוד מישוש
וסרט מלחמה אישי.
2136
01:48:32,042 --> 01:48:33,959
לא היה לנו מושג
חוף אומהה
2137
01:48:34,042 --> 01:48:37,667
הולך להיות איך שזה היה
כשהתחלנו.
2138
01:48:37,751 --> 01:48:40,000
הוא לא תיאר
כל דבר לנו.
2139
01:48:40,083 --> 01:48:41,918
הוא שיחק
עם תחושת הבלבול שלנו
2140
01:48:42,000 --> 01:48:43,542
ובבהלה ופחד,
2141
01:48:43,626 --> 01:48:45,792
תופסת את הרגע
מההלם שלנו,
2142
01:48:45,876 --> 01:48:49,042
או ההפתעה שלנו,
או הריקנות שלנו.
2143
01:48:49,125 --> 01:48:51,417
וההבדל
בין עמידה מסביב
לפני שאנחנו מצלמים
2144
01:48:51,500 --> 01:48:53,626
ואומר,
"היי, מוכן לעשות את זה?
נעים להכיר. הנה אנחנו הולכים.
2145
01:48:53,709 --> 01:48:55,250
אתה יודע לשחות?
אתה לא יודע לשחות?
2146
01:48:55,334 --> 01:48:57,876
עדיף לך, כי אתה
בסרט של סטיבן ספילברג.
2147
01:48:57,959 --> 01:49:01,292
עדיף לך..."
אז אנחנו מדברים ככה.
2148
01:49:01,375 --> 01:49:03,125
ואז זה נפתח
2149
01:49:03,209 --> 01:49:07,417
וכל הכוחות
של יצירת סרטים פיזיים
השתולל.
2150
01:49:07,500 --> 01:49:09,584
- (זמזור חזק)
- (גברים צועקים)
2151
01:49:09,667 --> 01:49:12,375
(ירי מהיר)
2152
01:49:12,459 --> 01:49:14,334
(פיצוץ)
2153
01:49:19,626 --> 01:49:21,334
(ירי מהיר)
2154
01:49:26,083 --> 01:49:27,834
מעבר לצד!
2155
01:49:27,918 --> 01:49:29,834
(הירי נמשך)
2156
01:49:34,125 --> 01:49:36,167
- (כדורים שורטטים)
- מהצד, בנים!
2157
01:49:44,792 --> 01:49:47,000
(כדורים שורטטים)
2158
01:49:47,083 --> 01:49:49,417
שפילברג:
ניסיתי מאוד מאוד קשה
כדי לשים את הקהל
2159
01:49:49,500 --> 01:49:53,584
קרוב לחוויה
כפי שאולי ידעתי איך לעשות
2160
01:49:53,667 --> 01:49:56,500
כדי שלא יהיה לעולם
תחושה בטוחה
2161
01:49:56,584 --> 01:49:58,167
בקהל.
2162
01:49:58,250 --> 01:49:59,876
וכשאתה מצמצם
המרחק הזה--
2163
01:49:59,959 --> 01:50:02,375
אם אתה מצליח
בצמצום המרחק,
2164
01:50:02,459 --> 01:50:06,125
ואז הקהל
באמת הופך לדמויות האלה.
2165
01:50:06,209 --> 01:50:07,083
(ירי מהיר)
2166
01:50:08,209 --> 01:50:09,083
(ירי מהיר)
2167
01:50:12,626 --> 01:50:13,667
(ירי מהיר)
2168
01:50:14,792 --> 01:50:17,125
קדימה.
2169
01:50:17,209 --> 01:50:20,292
אדלשטיין:
ב"מציל טוראי ריאן,"
ספילברג הבין
2170
01:50:20,375 --> 01:50:23,209
האקספרסיוניסטי
אפשרויות צליל.
2171
01:50:23,292 --> 01:50:25,667
- (כדורים שורטטים)
- (גברים צועקים)
2172
01:50:25,751 --> 01:50:28,375
אדלשטיין:
יכולת לשמוע את הכדורים
מתרוצצים.
2173
01:50:28,459 --> 01:50:30,876
אתה יכול לשמוע אותם
לחדור לבשר
2174
01:50:30,959 --> 01:50:33,000
והרס את הגופות הללו.
2175
01:50:33,083 --> 01:50:35,667
הרגשת איך זה
שהאוזניים שלך יצלצלו
2176
01:50:35,751 --> 01:50:38,876
בעיצומו של זה
ולהיות מבולבל לחלוטין.
2177
01:50:38,959 --> 01:50:40,918
( פיצוץ )
2178
01:50:41,000 --> 01:50:43,000
( הצליל נמוג )
2179
01:50:46,417 --> 01:50:48,667
אדלשטיין:
העוצמה הרבה
של הסצנה ההיא,
2180
01:50:48,751 --> 01:50:50,417
האלמנט הקרבי,
2181
01:50:50,500 --> 01:50:53,042
לא רק באופן מטפורי,
אלא פשוטו כמשמעו,
2182
01:50:53,125 --> 01:50:56,584
הוא כמו כלום-- כלום
שהונח
על סרט לפני.
2183
01:50:59,959 --> 01:51:02,834
( ירי מהיר )
2184
01:51:02,918 --> 01:51:06,000
שפילברג:
החלטתי לצלם את כולו
רצף חוף אומהה
2185
01:51:06,083 --> 01:51:07,834
בהמשכיות מלאה,
2186
01:51:07,918 --> 01:51:10,500
לא לדעת
מה הולך לבוא אחר כך.
2187
01:51:10,584 --> 01:51:13,000
וכל הצלמים שלי
קיבלו הוראה
2188
01:51:13,083 --> 01:51:16,459
להיות ספונטני
במה שהם החליטו לירות,
2189
01:51:16,542 --> 01:51:18,709
ממש כמו סרט תיעודי
צלם היה.
2190
01:51:18,792 --> 01:51:22,417
ובמשך, כמו, 27 ימים,
ממש לקחנו את החוף
2191
01:51:22,500 --> 01:51:25,250
בתור יוצרי קולנוע,
חצר אחת בכל פעם.
2192
01:51:25,334 --> 01:51:26,834
- (ירי)
- (גברים צועקים)
2193
01:51:29,042 --> 01:51:32,792
אמא! אִמָא!
2194
01:51:32,876 --> 01:51:34,792
מסלין:
"מצילים את טוראי ריאן"
נחשף
2195
01:51:34,876 --> 01:51:37,375
אמיתות פנימיות מסוימות
על מלחמה
2196
01:51:37,459 --> 01:51:39,834
שאנשים לא היו
אלמד מספרים.
2197
01:51:39,918 --> 01:51:42,417
הם לא התכוונו ללמוד
מתוך סרטים תיעודיים.
2198
01:51:42,500 --> 01:51:44,584
זה היה הוא
בשיא כוחותיו
2199
01:51:44,667 --> 01:51:46,792
עושה משהו
שאף אחד אחר לא יכול היה לעשות.
2200
01:51:46,876 --> 01:51:50,000
- (ירי)
- הנקס: בפעם הראשונה
דיברנו על הסרט,
2201
01:51:50,083 --> 01:51:54,000
הוא אמר, "אני לא יכול לחכות
לירות בקן המקלע הזה
במתקן המכ"ם."
2202
01:51:54,083 --> 01:51:56,083
הוא כבר מיופה
הדבר הזה מתוך מחשבתו,
2203
01:51:56,167 --> 01:51:59,209
וכשהגענו
למיקום,
הייתה בעיה אחת--
2204
01:51:59,292 --> 01:52:01,209
השמש לא הייתה
במקום הנכון.
2205
01:52:01,292 --> 01:52:04,751
סטיבן חשב
הסט נבנה כך,
2206
01:52:04,834 --> 01:52:06,459
אבל הוא נבנה
בדרך זו.
2207
01:52:06,542 --> 01:52:08,417
אז הוא לא יכול היה לירות בו,
כי השמש
2208
01:52:08,500 --> 01:52:10,500
לא התכוון לתת לו
את האור שהוא רצה.
2209
01:52:10,584 --> 01:52:13,792
והוא היה כועס,
אולי עם עצמו
או אולי עם מישהו
2210
01:52:13,876 --> 01:52:16,083
מי לא סיפר לו
מה היו נקודות המצפן.
2211
01:52:16,167 --> 01:52:18,334
אז הוא יצא לטיול,
וכשהוא חוזר,
2212
01:52:18,417 --> 01:52:19,918
הוא אומר, "בסדר, אני יודע
איך אני הולך לירות בו."
2213
01:52:20,000 --> 01:52:23,042
- ( מתנשף )
- (ירי מהיר)
2214
01:52:23,125 --> 01:52:25,083
וזה שונה
פרספקטיבה
2215
01:52:25,167 --> 01:52:28,083
מכל תקיפה אחרת
שצילמנו בסרט.
2216
01:52:28,167 --> 01:52:29,626
( פיצוץ )
2217
01:52:29,709 --> 01:52:32,083
ואם אתה לא סטיבן,
2218
01:52:32,167 --> 01:52:34,083
אם אין לך
החיים האלה
2219
01:52:34,167 --> 01:52:37,125
של שפה קולנועית
בראש שלך,
2220
01:52:37,209 --> 01:52:39,167
זה שונה
סוג של יום.
2221
01:52:39,250 --> 01:52:42,834
אלא בגלל העין שלו
כל כך מחובר למוח שלו
2222
01:52:42,918 --> 01:52:44,834
וכל סרט
שהוא אי פעם ראה
2223
01:52:44,918 --> 01:52:46,334
וכל סרט
שהוא אי פעם יצר,
2224
01:52:46,417 --> 01:52:47,667
הוא בדיוק יצא
ואמר,
2225
01:52:47,751 --> 01:52:50,083
"הנה איך אנחנו הולכים
תעשה את זה וזהו."
2226
01:52:50,167 --> 01:52:51,500
לא ייאמן.
2227
01:52:51,584 --> 01:52:53,584
(מוזיקה מתנגנת)
2228
01:53:01,042 --> 01:53:04,417
אן:
"מצילים את טוראי ריאן"
היה לכבוד הוותיקים,
2229
01:53:04,500 --> 01:53:07,709
ואני חושב קצת כמו הומאז'
לאבא שלי
2230
01:53:07,792 --> 01:53:09,959
מי טס במשימות
במהלך מלחמת העולם השנייה.
2231
01:53:10,042 --> 01:53:13,459
הוא לא היה באירופה.
הוא היה בהודו ובבורמה.
2232
01:53:13,542 --> 01:53:16,626
כשהייתי ילד,
אבא שלי סיפר
סיפורי מלחמת העולם השנייה כל הזמן.
2233
01:53:16,709 --> 01:53:18,626
חבריו הוותיקים
היה מגיע אל הבית
2234
01:53:18,709 --> 01:53:20,250
והייתי מקשיב להם
לספר סיפורי מלחמה.
2235
01:53:20,334 --> 01:53:22,125
אז, מלחמת העולם השנייה,
הדור הגדול ביותר ההוא,
2236
01:53:22,209 --> 01:53:26,667
הפך למשהו שרציתי
אני יכול להיות חלק מ.
2237
01:53:26,751 --> 01:53:29,209
לוקאס: לסטיבן היה
מערכת יחסים מסובכת
עם אביו,
2238
01:53:29,292 --> 01:53:33,042
אבל הוא התחיל
להתחבר מחדש ולהבין
2239
01:53:33,125 --> 01:53:35,876
כי הרושם הראשוני שלו
של הרבה מהדברים שהיו לו
2240
01:53:35,959 --> 01:53:37,417
לא היו בהכרח נכונים.
2241
01:53:37,500 --> 01:53:39,375
זה היה מורכב בשבילי
במשך זמן רב,
2242
01:53:39,459 --> 01:53:42,876
אבל לפחות
הייתה לי צורת אמנות
2243
01:53:42,959 --> 01:53:45,667
שיכולתי
לסנן אותו.
2244
01:53:45,751 --> 01:53:47,000
לפחות היה לי את זה.
2245
01:53:47,083 --> 01:53:50,751
אם סרטים היו
כל דבר בשבילי, זה--
2246
01:53:50,834 --> 01:53:55,042
נמנעתי מטיפול
כי סרטים הם התרפיה שלי.
2247
01:53:58,292 --> 01:54:00,250
זוּטָר?
2248
01:54:00,334 --> 01:54:03,000
כן, אדוני.
- שפילברג: וזה
אובססיה של אב ובן
2249
01:54:03,083 --> 01:54:04,876
היה לי בסרטים שלי
ברור מדבר
2250
01:54:04,959 --> 01:54:10,959
להרבה מאוד רגשות
שנשאתי איתי
2251
01:54:11,042 --> 01:54:13,667
שאני רוצה
לפרוק את עצמי ממני,
ויש לי.
2252
01:54:13,751 --> 01:54:16,709
האם אתה זוכר
בפעם האחרונה שהייתה לנו
משקה שקט?
2253
01:54:16,792 --> 01:54:19,000
הא?
2254
01:54:19,083 --> 01:54:21,334
אכלתי מילקשייק.
2255
01:54:21,417 --> 01:54:23,459
הממ? מה עשה
אנחנו מדברים על?
2256
01:54:23,542 --> 01:54:25,417
- (מוזיקה מתנגנת)
- (פטפטת)
2257
01:54:25,500 --> 01:54:27,918
לא דיברנו.
2258
01:54:28,000 --> 01:54:29,667
מעולם לא דיברנו.
2259
01:54:29,751 --> 01:54:31,125
מסלין:
האב הנעדר
2260
01:54:31,209 --> 01:54:33,125
רדפה את סטיבן
לאורך כל חייו,
2261
01:54:33,209 --> 01:54:37,375
והוא עשה זאת בדיוני
בכל מיני דרכים בסרט.
2262
01:54:37,459 --> 01:54:40,417
זה הלב שלו.
2263
01:54:40,500 --> 01:54:42,042
ארנולד:
למרות שאהבתי
הסרטים,
2264
01:54:42,125 --> 01:54:44,000
שמתי לב להיעדרות
של האב
2265
01:54:44,083 --> 01:54:45,918
באופן משמעותי למדי.
2266
01:54:46,000 --> 01:54:48,667
במשך זמן רב,
סטיבן כעס עלי מאוד.
2267
01:54:48,751 --> 01:54:50,125
הנה הוא.
2268
01:54:50,209 --> 01:54:52,709
( מוזיקה רועמת
דרך אוזניות )
2269
01:54:52,792 --> 01:54:55,667
- לקבל חיבוק?
- ארנולד: נפגעתי מזה,
אבל כאב בשקט.
2270
01:54:55,751 --> 01:54:58,167
לחיצת יד מבלבלת?
בעיטה בשיניים?
2271
01:54:58,250 --> 01:54:59,918
ארנולד:
לא העליתי את זה
עם סטיבן.
2272
01:55:00,000 --> 01:55:03,834
הרגע אכלתי את זה
קצת
2273
01:55:03,918 --> 01:55:06,000
וקצת כואב.
2274
01:55:06,083 --> 01:55:09,792
- (מתנשפים)
- חשבתי שיש לי
איבד אותך, ילד.
2275
01:55:09,876 --> 01:55:12,459
(אנחות)
חשבתי
היה לך גם, אדוני.
2276
01:55:12,542 --> 01:55:15,167
שפילברג:
סוף סוף אני ואבא שלי
פתרו את ההבדלים בינינו,
2277
01:55:15,250 --> 01:55:19,834
וכנראה שאנחנו קרובים יותר עכשיו
ממה שהיינו אי פעם בעבר.
2278
01:55:19,918 --> 01:55:22,000
ארנולד:
כשהוא עשה
"מצילים את טוראי ריאן,"
2279
01:55:22,083 --> 01:55:24,417
הוא אמר,
"הכנתי את זה בשביל אבא שלי."
2280
01:55:24,500 --> 01:55:25,959
וזה היה נפלא.
2281
01:55:26,042 --> 01:55:28,918
זה גרם לי להרגיש חם
ממש כאן.
2282
01:55:39,959 --> 01:55:41,500
(צפצוף צופר)
2283
01:55:43,751 --> 01:55:47,459
לורנס קסדן:
תמיד היה לסטיבן
חזון גדול
2284
01:55:47,542 --> 01:55:50,209
מה שסרטים יכולים להיות.
2285
01:55:52,209 --> 01:55:55,000
הוא יוצר קולנוע אמריקאי.
2286
01:55:55,083 --> 01:55:59,459
וזה לא
פטריוטיות עם עיני כוכבים.
2287
01:55:59,542 --> 01:56:01,125
אישה:
חיות!
2288
01:56:01,209 --> 01:56:03,667
קסדן:
הוא נמשך
לכל הנושאים
2289
01:56:03,751 --> 01:56:07,417
שהם אינהרנטיים
באופי האמריקאי
2290
01:56:07,500 --> 01:56:11,042
והחברה האמריקאית
וכיצד זה התפתח.
2291
01:56:11,125 --> 01:56:13,042
אינסדורף:
יש אנשים שנאבקים
2292
01:56:13,125 --> 01:56:16,667
בצורה כזו או אחרת
לחופש בסרטים האלה.
2293
01:56:16,751 --> 01:56:21,417
תן... לנו בחינם.
2294
01:56:21,500 --> 01:56:23,584
הוא לא לוקח חופש
כמובן מאליו.
2295
01:56:25,083 --> 01:56:27,250
קמינסקי:
חירות ושוויון,
2296
01:56:27,334 --> 01:56:29,626
החוקה,
2297
01:56:29,709 --> 01:56:31,167
ואת הזכויות
של הפרט.
2298
01:56:31,250 --> 01:56:32,667
(מריע)
2299
01:56:32,751 --> 01:56:35,500
קמינסקי:
הוא התפתח
כיוצר סרטים.
2300
01:56:35,584 --> 01:56:39,000
"אמיסטד" ו"לינקולן"
ו"גשר המרגלים"
2301
01:56:39,083 --> 01:56:40,626
עוסקים כולם
שלטון החוק.
2302
01:56:40,709 --> 01:56:43,542
הם כולם בערך
הזכויות של אפילו אנשים
2303
01:56:43,626 --> 01:56:46,792
שהובאו לכאן
בניגוד לרצונם
2304
01:56:46,876 --> 01:56:51,584
או בוא לכאן כדי להיות חייל
בצבא יריב
2305
01:56:51,667 --> 01:56:53,250
ונתפסים.
2306
01:56:53,334 --> 01:56:56,042
החוק מכסה באופן מלא
כולם.
2307
01:56:56,125 --> 01:56:57,292
תום:
היינו אמורים להראות
2308
01:56:57,375 --> 01:56:59,626
הייתה לו הגנה מוכשרת,
מה שעשינו.
2309
01:56:59,709 --> 01:57:02,292
למה אתה מצטט
החוקה הארורה
עלי?
2310
01:57:02,375 --> 01:57:03,918
טום, אם אתה מסתכל עליי
בעין
2311
01:57:04,000 --> 01:57:05,751
ותגיד לי
אין לנו נימוקים
2312
01:57:05,834 --> 01:57:07,167
לערעור,
אני אוריד את זה מיד.
2313
01:57:07,250 --> 01:57:09,334
אני לא אומר את זה.
אתה יודע מה אני אומר.
2314
01:57:09,417 --> 01:57:11,334
תום אומר
יש עלות
לדברים האלה.
2315
01:57:11,417 --> 01:57:13,209
נכון.
2316
01:57:13,292 --> 01:57:16,209
עלות לשניהם
המשפחה שלך והמשרד שלך.
2317
01:57:16,292 --> 01:57:17,834
שפילברג:
אני באמת מאמין
במדינה זו,
2318
01:57:17,918 --> 01:57:19,334
ותמיד יש לי.
2319
01:57:19,417 --> 01:57:21,542
וזה פשוט הדהד
לאורך עבודתי--
2320
01:57:21,626 --> 01:57:23,417
רוצה לספר
סיפורים אמריקאים,
2321
01:57:23,500 --> 01:57:26,209
רוצה לספר סיפורים
על עקרונות,
אנשים אתיים
2322
01:57:26,292 --> 01:57:28,042
מי, בניגוד לכל עצה
2323
01:57:28,125 --> 01:57:31,334
ונגד
כמעט של כולם
שיפוט טוב יותר,
2324
01:57:31,417 --> 01:57:34,250
פשוט המשך לעשות
הדבר הנכון.
2325
01:57:34,334 --> 01:57:38,334
אני בטוח שזה נשמע כמו
אני מהסוג הזה, אתה יודע,
2326
01:57:38,417 --> 01:57:42,459
אידיאליסט או משהו כזה
של פטריוט,
2327
01:57:42,542 --> 01:57:44,459
אבל אני פטריוט.
2328
01:57:44,542 --> 01:57:47,042
ואני קצת
גם של אידיאליסט.
2329
01:57:47,125 --> 01:57:50,125
תגיד את כל מה שעשינו
הוא להראות לעולם
2330
01:57:50,209 --> 01:57:52,500
הדמוקרטיה ההיא
זה לא כאוס.
2331
01:57:55,209 --> 01:57:58,709
שיש גדול
כוח בלתי נראה
2332
01:57:58,792 --> 01:58:00,667
באיגוד אנשים.
2333
01:58:00,751 --> 01:58:03,292
תגיד שהראינו
שעם יכול לסבול
2334
01:58:03,375 --> 01:58:07,000
הקרבה נוראה
ובכל זאת מגובשים.
2335
01:58:07,083 --> 01:58:09,667
אולי זה לא יציל
לפחות הרעיון
של דמוקרטיה,
2336
01:58:09,751 --> 01:58:12,125
לשאוף?
2337
01:58:12,209 --> 01:58:15,000
בסופו של דבר להפוך
ראוי?
2338
01:58:15,083 --> 01:58:17,042
דניאל דיי לואיס:
הדבר הראשון ש
עליך להתגבר
2339
01:58:17,125 --> 01:58:19,125
זה הרתיעה
אפילו להתקרב ללינקולן
2340
01:58:19,209 --> 01:58:21,709
בגלל שהוא כזה
דמות אדירה.
2341
01:58:21,792 --> 01:58:24,500
הניסיון שלו כנשיא
היה בפנים, אתה יודע,
2342
01:58:24,584 --> 01:58:27,667
אחד המשברים הגדולים ביותר
שהמדינה הזו אי פעם ידועה.
2343
01:58:27,751 --> 01:58:30,626
וכך, ללא ספק,
כמובן,
2344
01:58:30,709 --> 01:58:34,375
הוא קיבל החלטות כאלה
לא טעים במיוחד
2345
01:58:34,459 --> 01:58:36,125
להרבה מאוד אנשים.
2346
01:58:36,209 --> 01:58:40,125
אנחנו
מובטח לחלוטין
להפסיד את כל העניין.
2347
01:58:40,209 --> 01:58:43,334
אנחנו לא צריכים לעזאזל
תיקון ביטול.
2348
01:58:43,417 --> 01:58:45,667
עזוב את החוקה
לבד!
2349
01:58:45,751 --> 01:58:47,792
ג'יימס:
...נציבי השלום
להופיע היום, או--
2350
01:58:47,876 --> 01:58:49,292
( קולות חופפים )
2351
01:58:49,375 --> 01:58:50,667
(הוויכוח נעצר)
2352
01:58:52,000 --> 01:58:54,751
אני לא יכול להקשיב
לזה יותר.
2353
01:58:56,459 --> 01:58:59,626
אני לא יכול להגשים
דבר ארור
2354
01:58:59,709 --> 01:59:02,083
של כל אדם
משמעות או ערך
2355
01:59:02,167 --> 01:59:05,918
עד שנרפא
עצמנו של עבדות
2356
01:59:06,000 --> 01:59:09,417
ולסיים
מלחמת המגיפה הזו!
2357
01:59:09,500 --> 01:59:12,834
ואם מישהו מכם
או מישהו אחר יודע את זה,
2358
01:59:12,918 --> 01:59:15,375
אני יודע שאני צריך את זה!
2359
01:59:15,459 --> 01:59:18,834
התיקון הזה
האם זה תרופה!
2360
01:59:18,918 --> 01:59:20,751
סטיבן עבד הרבה זמן
2361
01:59:20,834 --> 01:59:23,250
כדי למצוא היכן היה הסיפור
לספר את זה.
2362
01:59:23,334 --> 01:59:27,083
קושנר:וזה לקח אומץ
שסטיבן יעשה סרט
על אברהם לינקולן
2363
01:59:27,167 --> 01:59:31,334
שבו לינקולן
חולק את החיוב העליון עם
בית הנבחרים.
2364
01:59:31,417 --> 01:59:33,751
דוריס קרנס גודווין:
היה לו אמונה שאם הוא יספר
סיפור
2365
01:59:33,834 --> 01:59:37,083
זה על דמוקרטיה
וזה על בלגן
ופוליטיקה--
2366
01:59:37,167 --> 01:59:39,250
ואנשים
נמצאים בצדדים שונים
של הנושא,
2367
01:59:39,334 --> 01:59:41,250
ואנשים
שהיו אז דמוקרטים
הם רפובליקנים עכשיו,
2368
01:59:41,334 --> 01:59:42,792
והרפובליקנים עכשיו
היו אז דמוקרטים,
2369
01:59:42,876 --> 01:59:45,417
היה די מבלבל
כדי שאנשים יקבלו תחושה
2370
01:59:45,500 --> 01:59:47,083
מיד
מה היה הסיפור.
2371
01:59:47,167 --> 01:59:49,792
אבל הוא איכשהו חשב
אם העם האמריקאי
2372
01:59:49,876 --> 01:59:52,209
יכול להרגיש את האיש הזה
ולהרגיש מה הוא עושה,
2373
01:59:52,292 --> 01:59:55,250
הם יראו מהי דמוקרטיה
כשזה באמת עובד.
2374
01:59:55,334 --> 01:59:57,459
שוילר:
הוגשה הצעה
להביא את החשבון
2375
01:59:57,542 --> 01:59:59,792
לתיקון ה-13
להצבעה.
2376
01:59:59,876 --> 02:00:01,751
- אני שומע שנייה?
- אני משני את ההצעה.
2377
02:00:01,834 --> 02:00:04,083
- ( חצץ פוני )
- כל כך נרגש, כל כך מסודר.
2378
02:00:04,167 --> 02:00:07,417
ובסוף,
זה לא הניצחון של לינקולן
2379
02:00:07,500 --> 02:00:09,709
זה נדחק לקדמת הבמה
בסרט.
2380
02:00:09,792 --> 02:00:11,584
אני חושב מה זה באמת
נדחק לקדמת הבמה
2381
02:00:11,667 --> 02:00:14,042
זה שזה ניצחון
של דמוקרטיה.
2382
02:00:14,125 --> 02:00:18,459
החלק שהוקצה לי
זה להרים את הדגל.
2383
02:00:18,542 --> 02:00:23,417
וכאשר למעלה,
זה יהיה עבור האנשים
לשמור על זה.
2384
02:00:26,167 --> 02:00:27,417
זה הנאום שלי.
2385
02:00:27,500 --> 02:00:30,459
(המון צוחק,
מוחא כפיים)
2386
02:00:30,542 --> 02:00:33,334
♪ אנחנו באים,
האב אברהם ♪
2387
02:00:33,417 --> 02:00:35,292
♪ 300,000 נוספים ♪
2388
02:00:35,375 --> 02:00:37,751
♪ ממיסיסיפי
זרם מתפתל ♪
2389
02:00:37,834 --> 02:00:40,000
♪ ומ
החוף של ניו אינגלנד ♪
2390
02:00:40,083 --> 02:00:42,584
♪ אנחנו עוזבים
המחרשות שלנו... ♪
2391
02:00:42,667 --> 02:00:44,584
(מוזיקה מתנגנת)
2392
02:00:49,334 --> 02:00:51,751
(גונח)
הו, כן!
2393
02:00:51,834 --> 02:00:52,918
(פטפטת)
2394
02:00:55,834 --> 02:00:57,375
טוד מקארתי:
בערך מהזמן
2395
02:00:57,459 --> 02:00:59,500
של המילניום
בקריירה של שפילברג,
2396
02:00:59,584 --> 02:01:03,959
יש משהו,
בין אם זה אישי,
פוליטי, היסטורי,
2397
02:01:04,042 --> 02:01:08,000
זה דחף אותו
בצורה יותר הרפתקנית
וכיוון אפל יותר.
2398
02:01:08,083 --> 02:01:09,751
אני בעצם
אל תקנה
2399
02:01:09,834 --> 02:01:12,334
שיש לו
השקפת עולם פסימית
2400
02:01:12,417 --> 02:01:16,751
או שהוא השתנה פתאום
ויש לו דעה מפוקפקת יותר
2401
02:01:16,834 --> 02:01:19,500
של המין האנושי,
אבל עדיין,
2402
02:01:19,584 --> 02:01:22,334
היה
שינוי.
2403
02:01:22,417 --> 02:01:24,792
הוא היה מוכן
ללכת למקומות
2404
02:01:24,876 --> 02:01:27,959
שהוא לא היה הולך
בסרטיו הקודמים.
2405
02:01:29,042 --> 02:01:31,417
(פטפטת בטלוויזיה)
2406
02:01:33,042 --> 02:01:35,209
בסדר, הווארד מרקס.
איפה אתה?
2407
02:01:35,292 --> 02:01:37,626
זה היה מאוד מסובך
סיפור, "דוח מיעוט".
2408
02:01:37,709 --> 02:01:39,292
סיפור אפל מאוד,
למעשה.
2409
02:01:39,375 --> 02:01:41,876
אתה יודע, דמוקרטיה,
חופש בחירה,
2410
02:01:41,959 --> 02:01:44,334
שחיתות.
2411
02:01:44,417 --> 02:01:46,667
שפילברג:
האפל והעתידני הזה
טון דיסטופי
2412
02:01:46,751 --> 02:01:49,125
היה כל כך משכנע עבורי
באותו זמן.
2413
02:01:49,209 --> 02:01:51,042
קושנר:
טנסי וויליאמס
אומר שאמנים
2414
02:01:51,125 --> 02:01:53,250
הם כמו הכנריות
במכרה הפחם.
2415
02:01:53,334 --> 02:01:55,834
ולסטיבן יש
כישרון מוזר
2416
02:01:55,918 --> 02:01:59,834
על הרגשה מה קורה
בעולם הסובב אותו
2417
02:01:59,918 --> 02:02:03,292
ומה צריך לומר
ברגע שלו.
2418
02:02:03,375 --> 02:02:06,500
אני חושב שהוא
יוצר קולנוע נוכח מאוד.
2419
02:02:06,584 --> 02:02:08,918
לפי המנדט
של מחוז קולומביה
חטיבת קדם-פשע,
2420
02:02:09,000 --> 02:02:12,375
אני שם אותך מתחת
מעצר בגין הרצח העתידי
של שרה מרקס ודונלד...
2421
02:02:12,459 --> 02:02:15,876
הוברמן:
הסרט צפוי
כל המנטליות שלאחר ה-11 בספטמבר
2422
02:02:15,959 --> 02:02:18,876
של מעצר אנשים
לפני שהם יכולים לבצע פשעים
2423
02:02:18,959 --> 02:02:20,542
ומעצר מונע
וכן הלאה.
2424
02:02:24,751 --> 02:02:26,209
שפילברג:
אבל הסרט שעשיתי
2425
02:02:26,292 --> 02:02:29,417
זו הייתה אמירה אמיתית
בערך 9/11
2426
02:02:29,500 --> 02:02:30,751
היתה "מלחמת העולמות."
2427
02:02:30,834 --> 02:02:32,751
( אנשים צורחים )
2428
02:02:34,834 --> 02:02:38,459
שפילברג:
עבורי, זה התחיל ב
מה באמת יקרה
2429
02:02:38,542 --> 02:02:40,417
אם היינו פלשו
2430
02:02:40,500 --> 02:02:42,292
והכל
שחשבנו
2431
02:02:42,375 --> 02:02:45,417
גרם לנו להיות בלתי פגיעים
לפלישה
2432
02:02:45,500 --> 02:02:46,542
הכל היה לא בסדר?
2433
02:02:48,792 --> 02:02:50,667
(אנשים צורחים)
2434
02:02:58,209 --> 02:03:00,250
קופ:
יש רצף
היכן הדמות של קרוז
2435
02:03:00,334 --> 02:03:03,292
רץ ברחובות
והקרן מסתובבת
אנשים לאבק
2436
02:03:03,375 --> 02:03:06,709
וחלק מהאבק הזה
נמצא בשערו.
2437
02:03:06,792 --> 02:03:08,834
והוא חוזר הביתה
ורואה את עצמו בהלם
2438
02:03:08,918 --> 02:03:12,375
ומבין
שזה נשאר
שנמצאים בשערו.
2439
02:03:12,459 --> 02:03:14,083
- הו!
- ( מים זורמים )
2440
02:03:14,167 --> 02:03:16,792
קופ:
סטיבן טיפל בזה
בטקט רב.
2441
02:03:16,876 --> 02:03:19,584
9/11 היה כל כך חלק
של הנפש הלאומית שלנו,
2442
02:03:19,667 --> 02:03:22,876
לא היית צריך לעשות הרבה
לעורר את ההלם שכולנו חשנו
2443
02:03:22,959 --> 02:03:25,751
וחוסר האונים
כולנו הרגשנו מותקפים.
2444
02:03:29,250 --> 02:03:31,876
(כולם צועקים)
2445
02:03:34,876 --> 02:03:37,584
(הצעקות נמשכות)
2446
02:03:41,292 --> 02:03:43,083
(צורח)
2447
02:03:43,167 --> 02:03:47,167
(הצעקות נמשכות)
2448
02:03:47,250 --> 02:03:49,292
צהריים טובים.
אני ג'ים מקיי מדבר איתך
2449
02:03:49,375 --> 02:03:52,459
לחיות ברגע זה
ממטה ABC
2450
02:03:52,542 --> 02:03:55,751
ממש מחוץ לכפר האולימפי
במינכן, מערב גרמניה.
2451
02:03:55,834 --> 02:03:58,834
השלום של מה שיש--
היה נקרא
"האולימפיאדה השלווה"
2452
02:03:58,918 --> 02:04:02,500
היה מרוסק
רגע לפני עלות השחר
הבוקר בסביבות 5:00.
2453
02:04:02,584 --> 02:04:05,709
- (פטפטת)
קושנר:אף אחד לא היה
מצפה לסטיבן ספילברג,
2454
02:04:05,792 --> 02:04:08,292
אולי של העולם
האמן היהודי המפורסם ביותר,
2455
02:04:08,375 --> 02:04:10,083
לשקול
על המזרח התיכון
2456
02:04:10,167 --> 02:04:11,876
בגלל
זה כזה שדה מוקשים,
2457
02:04:11,959 --> 02:04:13,959
וסטיבן
אינו סנסציוניסט
2458
02:04:14,042 --> 02:04:17,292
במובן
של הרצון ליצור,
2459
02:04:17,375 --> 02:04:20,042
אתה יודע, סופות אש
של מחלוקת.
2460
02:04:20,125 --> 02:04:22,500
- ג'ים:זהו
בניין מספר 31.
- (פטפטת)
2461
02:04:22,584 --> 02:04:24,250
ברגע זה,
2462
02:04:24,334 --> 02:04:27,542
שמונה או תשעה מבועתים
בני אדם חיים
2463
02:04:27,626 --> 02:04:29,417
- מוחזקים בשבי.
- (מזמר)
2464
02:04:29,500 --> 02:04:32,709
שפילברג:
הרגשתי שאני לא יכול
הפוך את זה לחד צדדי.
2465
02:04:32,792 --> 02:04:37,125
וכך, ידעתי
זה יהיה שנוי במחלוקת
כבר מההתחלה.
2466
02:04:37,209 --> 02:04:40,125
( אישה משמיעה )
2467
02:04:49,375 --> 02:04:51,375
- (פטפוט בטלוויזיה)
- (קולות חופפים)
2468
02:04:53,751 --> 02:04:56,876
אריק באנה:
זה היה הסיפור ההוא
מקבוצת סוכני המוסד
2469
02:04:56,959 --> 02:04:59,417
שהורכבו
לנקום את המוות
2470
02:04:59,500 --> 02:05:02,500
של הספורטאים הישראלים
באולימפיאדת מינכן.
2471
02:05:06,709 --> 02:05:10,876
זו הייתה העבודה שלהם
ללכת אחרי רשימה
של גברים ממוקדים
2472
02:05:10,959 --> 02:05:14,042
שהיו חלק
של קבוצת טרור.
2473
02:05:14,125 --> 02:05:18,042
וזה היה
תפקידם, אחד אחד,
להתנקש בהם.
2474
02:05:18,125 --> 02:05:21,500
דניאל קרייג:
הסרט הזה ניסה להשפיע
ותפעיל ויכוח.
2475
02:05:21,584 --> 02:05:24,584
האם נקמה היא התשובה?
עושה את זה בעצם
לפתור משהו?
2476
02:05:24,667 --> 02:05:26,626
אם תמשיך
מעגל האלימות
2477
02:05:26,709 --> 02:05:28,459
ומחזור דם,
ואז...
2478
02:05:28,542 --> 02:05:31,459
זה מה שהם יהיו
ולא שום דבר אחר.
2479
02:05:33,626 --> 02:05:36,125
סטיבן היה נלהב מאוד
לספר סיפור אנושי,
2480
02:05:36,209 --> 02:05:39,834
שאלו היו גברים
ולא גיבורי על.
2481
02:05:39,918 --> 02:05:43,042
חוסר ההחלטיות שלהם
והטעויות שלהם
2482
02:05:43,125 --> 02:05:46,542
והן-- היא המציאות
ממה שקרה, אתה יודע?
2483
02:05:46,626 --> 02:05:49,209
החיים לא
סרט "ג'יימס בונד".
(מצחקק)
2484
02:05:49,292 --> 02:05:50,918
האם אתה--
אתה ואל צויטר?
2485
02:05:51,000 --> 02:05:53,167
הוא אמר שכן.
הוא כבר אמר שכן.
2486
02:05:53,250 --> 02:05:56,417
(מדבר ערבית)
2487
02:05:56,500 --> 02:05:58,459
מה אנחנו עושים?
2488
02:05:58,542 --> 02:06:00,959
(מדבר ערבית)
2489
02:06:02,500 --> 02:06:03,709
מה אני עושה?
2490
02:06:03,792 --> 02:06:05,792
האם אתה יודע
למה אנחנו כאן
2491
02:06:05,876 --> 02:06:08,417
(מדבר ערבית)
2492
02:06:16,667 --> 02:06:19,542
הוברמן:ב"מינכן,"
ספילברג מנסה
להשלים
2493
02:06:19,626 --> 02:06:21,626
עם המלחמה
נגד טרור.
2494
02:06:21,709 --> 02:06:26,042
והוא לא יודע
איפה הוא על זה.
2495
02:06:26,125 --> 02:06:28,375
הוא-- הוא תומך בזה,
2496
02:06:28,459 --> 02:06:32,209
אבל הוא גם כן
מוטרד מזה.
2497
02:06:32,292 --> 02:06:34,209
וכך,
זו דוגמה
2498
02:06:34,292 --> 02:06:37,000
סוג של התחשבות
שנכנס לעבודתו.
2499
02:06:37,083 --> 02:06:40,918
אני מתכוון,
הוא המקבילה ההוליוודית
של אינטלקטואל ציבורי.
2500
02:06:50,083 --> 02:06:53,709
באנה:
אני זוכר מתי צילמנו
רצף פצצות הטלפון.
2501
02:06:54,918 --> 02:06:56,626
בזריקת בובה אחת,
2502
02:06:56,709 --> 02:06:59,918
קיבלת שלם
תחושת הגיאוגרפיה
של הסצנה כולה.
2503
02:07:02,209 --> 02:07:04,876
שפילברג:
זה לקח שלושה ימים
כדי לצלם את הסצנה.
2504
02:07:04,959 --> 02:07:07,959
הכל היה צריך להיות
מנקודות מבט.
2505
02:07:08,042 --> 02:07:10,417
הייתה נקודת המבט
של החבר'ה במכונית.
2506
02:07:10,500 --> 02:07:14,709
אז עכשיו אנחנו מחכים
עבור האור האדום.
2507
02:07:14,792 --> 02:07:17,876
שפילברג:
הייתה נקודת המבט
של האיש בתא הטלפון
2508
02:07:17,959 --> 02:07:19,542
מי התכוון לחייג
המספר.
2509
02:07:19,626 --> 02:07:21,751
הייתה נקודת מבט
של אבנר.
2510
02:07:21,834 --> 02:07:24,876
זה משולש
של יריות.
2511
02:07:24,959 --> 02:07:27,292
גיאוגרפיה
הוא אחד מהכי
דברים חשובים לי,
2512
02:07:27,375 --> 02:07:29,542
כך הקהל
לא נזרק לכאוס
2513
02:07:29,626 --> 02:07:31,334
מנסה להבין
הסיפור שאתה מספר.
2514
02:07:31,417 --> 02:07:34,167
הקהל צריך להיות
ברור יותר ממך.
2515
02:07:36,542 --> 02:07:38,334
- האם המשאית
חוסם את האות?
- לא.
2516
02:07:38,417 --> 02:07:39,834
האם השלט
עדיין עובד?
2517
02:07:39,918 --> 02:07:41,459
שפילברג:
אני יכול ליצור מתח
2518
02:07:41,542 --> 02:07:44,834
אם הקהל יודע
היכן נמצאים כל השחקנים,
2519
02:07:44,918 --> 02:07:46,417
והם יודעים
מה ההימור,
2520
02:07:46,500 --> 02:07:48,709
והם יודעים
שיש שעון מתקתק.
2521
02:07:48,792 --> 02:07:51,083
כמו האמא והבת
שנכנסים לרכב
2522
02:07:51,167 --> 02:07:54,375
ולאחר מכן בסופו של דבר לחזור
כי היא שכחה את המשקפיים.
2523
02:07:54,459 --> 02:07:56,083
( טלפון מצלצל )
2524
02:08:03,292 --> 02:08:04,751
שפילברג:
המתח
ברצף זה
2525
02:08:04,834 --> 02:08:07,209
מאפשר לקהל
לדעת גיאוגרפית
2526
02:08:07,292 --> 02:08:09,751
היכן שכולם נמצאים
בכל עת.
2527
02:08:09,834 --> 02:08:12,751
Allô? Allô?
2528
02:08:15,083 --> 02:08:16,500
Allô?
2529
02:08:19,959 --> 02:08:22,459
(צליל עמום)
2530
02:08:24,959 --> 02:08:27,417
( סירנה בוכה )
2531
02:08:34,959 --> 02:08:35,918
עצור!
2532
02:08:36,000 --> 02:08:38,584
(לוחש)
תפסיק, תפסיק. לְהַפִּיל.
2533
02:08:41,918 --> 02:08:45,959
קושנר:אתה בידיים
של מישהו שתמיד יהיה
להראות לך את מה שאתה צריך לראות
2534
02:08:46,042 --> 02:08:49,709
כדי להבין,
ברמה הסיפורית,
מה קורה.
2535
02:08:49,792 --> 02:08:51,792
וגם תראה
הרבה דברים
2536
02:08:51,876 --> 02:08:54,417
זה יעזור לך להבין
גם ברמות עמוקות יותר.
2537
02:08:54,500 --> 02:08:59,918
וזה
סוג של מכשיר נרטיבי
זה בראש שלו
2538
02:09:00,000 --> 02:09:03,959
זה, אתה יודע, אני חושב
כמעט ללא תקדים.
2539
02:09:04,042 --> 02:09:05,667
( טלפון מצלצל )
2540
02:09:09,834 --> 02:09:11,792
- אוי?
- איש:מחמוד חמשרי?
2541
02:09:11,876 --> 02:09:12,959
כן.
2542
02:09:13,042 --> 02:09:14,792
(פיצוץ)
2543
02:09:20,167 --> 02:09:23,626
קושנר:
דיברנו הרבה
על הפוליטיקה
2544
02:09:23,709 --> 02:09:25,667
של יצירת סרט
כמו זה.
2545
02:09:25,751 --> 02:09:28,125
איך יוצרים סרט
שמאפשר
2546
02:09:28,209 --> 02:09:30,000
על האפשרות
של הבנה
2547
02:09:30,083 --> 02:09:33,667
למה האנשים האלה שרצחו
הספורטאים
2548
02:09:33,751 --> 02:09:34,834
עשו מה שהם עשו?
2549
02:09:34,918 --> 02:09:38,375
לא בשום אופן
לסלוח על זה,
2550
02:09:38,459 --> 02:09:41,334
אלא לנסות
ולהבין את זה.
2551
02:09:41,417 --> 02:09:44,959
אתה הורג יהודים, ואת העולם
מרגיש רע עבורם וחושב
אתם חיות.
2552
02:09:45,042 --> 02:09:47,459
כן, אבל אז
העולם יראה
2553
02:09:47,542 --> 02:09:49,292
איך הם יצרו אותנו
לתוך חיות.
2554
02:09:49,375 --> 02:09:50,792
הם יתחילו
לשאול שאלות
2555
02:09:50,876 --> 02:09:52,792
לגבי התנאים
בכלובים שלנו.
2556
02:09:52,876 --> 02:09:55,626
הוברמן:
הסרט נתפס
להיות סובל
2557
02:09:55,709 --> 02:09:57,334
מתוך חוש
של שוויון מוסרי,
2558
02:09:57,417 --> 02:10:00,959
שזה באמת
הדבר האמיץ ביותר
על הסרט.
2559
02:10:01,042 --> 02:10:05,459
זה מסתכל
להיבטים של האנושות
משני הצדדים של הסכסוך הזה.
2560
02:10:05,542 --> 02:10:09,042
עמימות זה משהו ש
אתה בדרך כלל לא מתחבר
עם סרטיו של שפילברג,
2561
02:10:09,125 --> 02:10:12,250
ו"מינכן" הוא הסרט
שבו הוא הלך הכי רחוק
2562
02:10:12,334 --> 02:10:15,250
בבוטות
והפראות
2563
02:10:15,334 --> 02:10:17,375
איתה הוא ניגש
הנושא הזה.
2564
02:10:17,459 --> 02:10:19,542
האם השגנו
משהו בכלל?
2565
02:10:19,626 --> 02:10:22,334
כל אדם שהרגנו
הוחלף בגרוע יותר!
2566
02:10:22,417 --> 02:10:25,250
למה לגזור לי את הציפורניים?
הם יגדלו בחזרה.
2567
02:10:25,334 --> 02:10:29,083
האם הרגנו כדי להחליף
הנהגת הטרור
או ההנהגה הפלסטינית?
2568
02:10:29,167 --> 02:10:30,834
אתה תגיד לי
מה שעשינו.
2569
02:10:30,918 --> 02:10:34,584
הרגת אותם
למען מדינה
אתה בוחר כעת לנטוש.
2570
02:10:34,667 --> 02:10:37,000
סוף הסרט הזה
זה לא חגיגי--
2571
02:10:37,083 --> 02:10:39,042
שמחה על המוות
של האויב.
2572
02:10:39,125 --> 02:10:40,751
זה שקט להפליא,
2573
02:10:40,834 --> 02:10:42,375
ורק
בצפייה השנייה
2574
02:10:42,459 --> 02:10:44,334
האם הבנתי
מגדלי התאומים
2575
02:10:44,417 --> 02:10:46,209
נחשפים בסוף.
2576
02:10:48,334 --> 02:10:50,459
קמינסקי:
עשינו מספר טייקים
של הסצנה ההיא
2577
02:10:50,542 --> 02:10:53,083
בלי שיש
החלל הזה בפריים,
2578
02:10:53,167 --> 02:10:54,584
ואז עשינו טייק אחד
2579
02:10:54,667 --> 02:10:56,334
עם המרחב הזה
במסגרת,
2580
02:10:56,417 --> 02:10:59,751
בידיעה שהוא ישים
המגדלים ב.
2581
02:10:59,834 --> 02:11:02,834
סטיבן ידע שהוא מייצר
סרט שנוי במחלוקת.
2582
02:11:02,918 --> 02:11:04,751
הוא פשוט לא רצה
לדחוף את הגבולות.
2583
02:11:04,834 --> 02:11:06,209
אבל אז בסוף,
הוא הבין,
2584
02:11:06,292 --> 02:11:08,167
"אתה יודע מה?
אני כבר עושה את זה.
2585
02:11:08,250 --> 02:11:12,209
למה לא פשוט ללכת ולומר
מה שאני רוצה להגיד,
אתה יודע?"
2586
02:11:15,709 --> 02:11:19,167
שפילברג:
עשיתי את הבחירה בגלל
רציתי שאנשים יגידו
2587
02:11:19,250 --> 02:11:21,042
"מינכן" הוא ההקשר
2588
02:11:21,125 --> 02:11:24,292
לבעיות קיימות
בעולם של היום
2589
02:11:24,375 --> 02:11:27,876
ובעצם
מאיימים
לכולנו.
2590
02:11:27,959 --> 02:11:31,834
אתה יודע, היסטוריה
הוא תזכורת משלו
2591
02:11:31,918 --> 02:11:35,959
על כמה דברים רעים
יכול לקבל.
2592
02:11:36,042 --> 02:11:39,209
ואם לא
לפתור את הבעיות האלה,
2593
02:11:39,292 --> 02:11:41,209
הם מצטברים.
2594
02:11:41,292 --> 02:11:43,125
ואתה לא יכול--
אין שטיח מספיק גדול
2595
02:11:43,209 --> 02:11:44,959
לטאטא
הבעיות האלה תחת.
2596
02:11:45,042 --> 02:11:48,209
ובסופו של דבר,
משהו עומד לקרות.
2597
02:11:48,292 --> 02:11:51,125
וכך, "מינכן"
היא תפילה לשלום,
2598
02:11:51,209 --> 02:11:52,876
אבל שלום בדרך הקשה.
2599
02:11:52,959 --> 02:11:55,918
אתה יודע,
שלום על ידי גילוי
בתוך עצמך
2600
02:11:56,000 --> 02:11:58,542
הרמה המוסרית שלך.
2601
02:12:04,792 --> 02:12:06,709
כל הסרטים שלי מגיעים
מהחלק של עצמי
2602
02:12:06,792 --> 02:12:08,792
שאני באמת לא יכול
לנסח.
2603
02:12:08,876 --> 02:12:11,667
אין ספק שיש לי
מתקנים אינטואיטיביים,
2604
02:12:11,751 --> 02:12:14,542
אבל אני לא ממש מנתח אותם
או אל תשאל אותם באמת.
2605
02:12:14,626 --> 02:12:16,876
זה כמו להסתכל
סוס מתנה בפה,
2606
02:12:16,959 --> 02:12:19,918
ואני כמעט באמונות טפלות
שאם אתחיל
שאלה את זה,
2607
02:12:20,000 --> 02:12:22,167
זה הולך, אתה יודע,
לעוף משם.
2608
02:12:22,250 --> 02:12:24,834
סקורסזה:
אני לא חושב שיש
כל ספק בעבודתו של סטיבן
2609
02:12:24,918 --> 02:12:27,417
עוסק בנושאים ספציפיים
בחייו,
2610
02:12:27,500 --> 02:12:30,918
מה שעושה אותו
יוצר סרטים אישי אמיתי.
2611
02:12:31,000 --> 02:12:35,626
האם אתה מבין
מה שאנחנו אומרים
אליך, פרנק?
2612
02:12:35,709 --> 02:12:39,292
אבא שלך ואני
מתגרשים.
2613
02:12:39,375 --> 02:12:41,167
והאקספרס שלו
דרך התמונות,
2614
02:12:41,250 --> 02:12:43,751
דרך בחירת הסיפור
ואיך הוא מתמודד עם אופי.
2615
02:12:43,834 --> 02:12:45,709
(מוזיקה מתנגנת)
2616
02:12:48,292 --> 02:12:50,125
הכל של סטיבן
רגישויות
2617
02:12:50,209 --> 02:12:53,876
היו ממש מכוונים
עם המסע של הצעיר הזה.
2618
02:12:55,459 --> 02:12:57,459
אתה מיד
עם הילד הזה,
2619
02:12:57,542 --> 02:12:58,918
ולא משנה
מה שהוא עושה,
2620
02:12:59,000 --> 02:13:01,000
אתה יודע שהוא מחפש
לדרך חזרה
2621
02:13:01,083 --> 02:13:04,042
לתיקון
משק הבית הקרוע הזה.
2622
02:13:04,125 --> 02:13:07,709
- האם ניסית
להתקשר אליה?
- לא.
2623
02:13:07,792 --> 02:13:10,667
למה - למה לא
אתה מתקשר אליה עכשיו?
2624
02:13:10,751 --> 02:13:12,584
אבא, למה אתה לא
להתקשר אליה עכשיו?
כָּאן.
2625
02:13:12,667 --> 02:13:14,334
אבא, פשוט תתקשר אליה.
2626
02:13:14,417 --> 02:13:16,417
תתקשר אליה בשבילי.
אתה קורא לה.
2627
02:13:16,500 --> 02:13:19,334
אתה תגיד לה שיש לי
שני כרטיסים במחלקה ראשונה
ללכת לראות את הבן שלה--
2628
02:13:19,417 --> 02:13:21,834
אמא שלך נשואה עכשיו
לחבר שלי ג'ק בארנס.
2629
02:13:21,918 --> 02:13:25,167
- יש להם בית
בלונג איילנד.
הו, לא.
2630
02:13:25,250 --> 02:13:27,000
סקוט:
כל כך הרבה פעמים
בסרטים של ספילברג
2631
02:13:27,083 --> 02:13:28,667
מערכות היחסים
העניין
2632
02:13:28,751 --> 02:13:31,292
הם מערכות היחסים
בין הורה לילדים
2633
02:13:31,375 --> 02:13:34,918
או בני משפחה
או חברים בקהילה
2634
02:13:35,000 --> 02:13:38,209
כבול בחיבה
ונאמנות ואחריות.
2635
02:13:38,292 --> 02:13:40,959
זהו נושא ענק
שעולה שוב
ושוב ושוב
2636
02:13:41,042 --> 02:13:43,250
בשלבים שונים
של חייו שלו
2637
02:13:43,334 --> 02:13:45,167
ובסיפורים שונים.
2638
02:13:45,250 --> 02:13:47,792
(צמיגים צורחים)
2639
02:13:47,876 --> 02:13:49,542
וואו! היי!
2640
02:13:49,626 --> 02:13:51,709
רוני, תחזיק מעמד.
החזק את זה. ווא--
2641
02:13:51,792 --> 02:13:52,834
- (צמיגים צורחים)
תחזיק את זה.
2642
02:13:54,959 --> 02:13:57,042
שפילברג:
משפחה היא מרכיב גדול
בחיי,
2643
02:13:57,125 --> 02:13:59,042
ובגלל זה
כל כך הרבה מהסיפורים שלי
2644
02:13:59,125 --> 02:14:04,584
עוסקים בהפרדה
ולאחר מכן איחוד מחדש.
2645
02:14:04,667 --> 02:14:08,667
אפילו "לינקולן"
עוסק בהפרדה
ואיחוד מחדש.
2646
02:14:14,250 --> 02:14:16,292
(צורח)
2647
02:14:16,375 --> 02:14:17,792
(ירי)
2648
02:14:17,876 --> 02:14:21,459
- ( מתייפחת )
- (משקשקת זכוכית)
2649
02:14:21,542 --> 02:14:23,667
(צרחות)
2650
02:14:23,751 --> 02:14:25,125
בארי!
2651
02:14:25,209 --> 02:14:27,209
הכנתי
הרבה סרטים
2652
02:14:27,292 --> 02:14:31,042
על משפחה
מתפוררים
2653
02:14:31,125 --> 02:14:35,751
ואחר כך משפחה
למצוא בסיס משותף
להתאחד מחדש.
2654
02:14:35,834 --> 02:14:38,751
(מוזיקה מתנגנת)
2655
02:14:43,042 --> 02:14:46,167
קושנר:יש היגיון
שהכל, כולל
עולם הטבע,
2656
02:14:46,250 --> 02:14:49,751
קושר קשר למשוך אנשים
2657
02:14:49,834 --> 02:14:52,918
או יצורים בנפרד
אחד מהשני
2658
02:14:53,000 --> 02:14:55,667
ולאחר מכן כדי להחזיר אותם.
2659
02:14:55,751 --> 02:14:57,292
זה כמו
הרומנים של שייקספיר.
2660
02:14:57,375 --> 02:15:03,250
יש אמונה עמוקה
בעבודתו ש...
2661
02:15:03,334 --> 02:15:06,876
מה אבוד
יהיה בדרך כלשהי
להיות משוחזר.
2662
02:15:06,959 --> 02:15:08,834
ואני חושב
הוא מחפש את זה
2663
02:15:08,918 --> 02:15:12,542
כמעט בכל הסרטים
שהוא נוצר.
2664
02:15:12,626 --> 02:15:14,500
(נגינת פסנתר)
2665
02:15:16,542 --> 02:15:18,834
איש:
עכשיו לאט לאט.
2666
02:15:18,918 --> 02:15:20,751
שפילברג:
אמא ואבא שלי
יש מערכת יחסים היום
2667
02:15:20,834 --> 02:15:23,125
אשר סופר
בספר סיפורים
2668
02:15:23,209 --> 02:15:25,459
יואשם
של הגזמה.
2669
02:15:25,542 --> 02:15:28,042
אני מרגיש בר מזל
אחרי כל השנים בנפרד,
2670
02:15:28,125 --> 02:15:31,292
ההורים שלי
לבלות זמן איכות
אחד עם השני.
2671
02:15:31,375 --> 02:15:34,834
- (מוזיקה מתנגנת)
- ננסי:אם תסתכלי
ב-18 השנים הראשונות
2672
02:15:34,918 --> 02:15:37,542
מחייו של סטיב
ועכשיו, היום הנוכחי,
2673
02:15:37,626 --> 02:15:40,417
לא היית יודע
שהיה נתח ענק
באמצע,
2674
02:15:40,500 --> 02:15:42,125
שהיה גירושים
ופרידה,
2675
02:15:42,209 --> 02:15:44,876
הרבה דמעות,
ועוד גבר,
ועוד אישה,
2676
02:15:44,959 --> 02:15:48,167
ואתה יודע,
זה נראה כאילו היינו
משפחה אחת מתמשכת ומאושרת.
2677
02:15:48,250 --> 02:15:50,250
פשוט איבדנו את הסלילים
לסרטים הביתיים
2678
02:15:50,334 --> 02:15:51,792
באמצע החיים.
2679
02:15:51,876 --> 02:15:54,334
עכשיו היא חזרה
מאוהב בי.
2680
02:15:54,417 --> 02:15:55,500
זה לא נחמד?
2681
02:15:55,584 --> 02:15:57,167
( המוזיקה ממשיכה )
2682
02:15:57,250 --> 02:16:01,083
(צוחק)
אה, לאה.
2683
02:16:03,250 --> 02:16:05,209
יאנוש, זה יהיה
שתי זריקות טובות יותר.
2684
02:16:05,292 --> 02:16:08,167
אם דאגי כאן, בסדר,
אז זה לא כזה התפשטות.
2685
02:16:08,250 --> 02:16:11,876
- אז, זה לא יחיד.
זה נגמר כאן.
- לא, לא, זה סינגל.
2686
02:16:11,959 --> 02:16:15,083
כשאנחנו מתחילים לסגת לאחור,
דאגי נכנס
את הזריקה מוקדם יותר.
2687
02:16:15,167 --> 02:16:16,375
ואז אנחנו ממשיכים
עם המהלך?
2688
02:16:16,459 --> 02:16:17,667
כן, אנחנו ממשיכים
עם המהלך,
2689
02:16:17,751 --> 02:16:19,459
אבל כרגע
זה נראה כמו
2690
02:16:19,542 --> 02:16:21,918
- אין שום דבר במרכז
אלא החלון.
הבנתי אותך.
2691
02:16:22,000 --> 02:16:25,417
הנקס:
סטיבן אוהב להיות חלק
של כנופיה גדולה של אנשים
2692
02:16:25,500 --> 02:16:28,083
וחברת יוצרי הקולנוע
שעושים סרט.
2693
02:16:28,167 --> 02:16:30,375
זה מועדון גדול ונהדר.
זו משפחה גדולה ונהדרת.
2694
02:16:30,459 --> 02:16:34,459
- שפילברג:טום, אקשן.
- קנדי:אני חושב שזה מגדיר
יצירת הסרטים של סטיבן
2695
02:16:34,542 --> 02:16:36,125
ברבים,
דרכים רבות ושונות
2696
02:16:36,209 --> 02:16:40,459
כי סטיבן מקורקע
ומרגיש מאוד בטוח
2697
02:16:40,542 --> 02:16:43,709
בתוך סביבה
עם המשפחה.
2698
02:16:43,792 --> 02:16:46,000
הוא אוהב
יחסים קרובים
2699
02:16:46,083 --> 02:16:49,375
עם כמה אנשים
על מי הוא סומך
2700
02:16:49,459 --> 02:16:51,876
והוא יכול לפתוח
חייו עד.
2701
02:16:51,959 --> 02:16:54,209
ואז הוא מאוד מסויג
כדי שמישהו יעזוב.
2702
02:16:54,292 --> 02:16:56,375
זהו בדיוק שם.
זה נראה נהדר.
2703
02:16:56,459 --> 02:16:58,292
קמינסקי:
אנחנו עובדים עבור סטיבן.
2704
02:16:58,375 --> 02:17:01,626
הוא הבוס,
אבל הוא מעודד
אנשים עם כישרון
2705
02:17:01,709 --> 02:17:04,334
להשתמש בכישרון,
להיות אמיץ עם זה,
2706
02:17:04,417 --> 02:17:05,876
לקחת סיכונים,
2707
02:17:05,959 --> 02:17:08,375
כי הוא רוצה להיות
מגורה כיוצר סרטים,
2708
02:17:08,459 --> 02:17:10,667
אבל אלה
עם מי הוא עובד,
אתה יודע.
2709
02:17:10,751 --> 02:17:13,125
וזה
איכות ממש טובה
ביוצר סרטים.
2710
02:17:13,209 --> 02:17:15,000
מורן:
הוא מאוד משתף פעולה.
2711
02:17:15,083 --> 02:17:17,000
הוא משתמש באנשיו
שוב ושוב
על הסרטים
2712
02:17:17,083 --> 02:17:19,125
כי אנחנו כבר מדברים
קיצור זה לזה.
2713
02:17:19,209 --> 02:17:21,584
- כולנו עבדנו יחד.
- והם היו באים
לגודל מלא...
2714
02:17:21,667 --> 02:17:23,500
וויליאמס:
הוא מבין את האנשים האלה
ויכול לשרת אותו
2715
02:17:23,584 --> 02:17:26,000
ואיך לסנכרן
המשאלות שלו עם שלך.
2716
02:17:26,083 --> 02:17:27,834
הוא היה עושה
גנרל גדול.
2717
02:17:27,918 --> 02:17:30,042
דיי לואיס:
אם אפשר לומר
כי יחידת סרט
2718
02:17:30,125 --> 02:17:32,751
יכול להיות כמו
צוות צילום של הכוחות המיוחדים,
2719
02:17:32,834 --> 02:17:34,125
זה מה שיש לו.
2720
02:17:34,209 --> 02:17:36,751
הצוות שלו עובד כל כך מהר,
2721
02:17:36,834 --> 02:17:40,334
כל כך קשה לעבור
הרבה בכל יום.
2722
02:17:40,417 --> 02:17:42,083
כולם על הרגליים,
מוחא כפיים.
2723
02:17:42,167 --> 02:17:43,667
דיי לואיס:
ואני חושב שאתה יכול
לבוא להתאבל
2724
02:17:43,751 --> 02:17:45,542
מאוד מאוד מהר
על הסט של סטיבן
2725
02:17:45,626 --> 02:17:47,500
אם לא היית
מוכן היטב.
2726
02:17:47,584 --> 02:17:48,876
כולם חייבים להיות.
2727
02:17:48,959 --> 02:17:51,167
וזה יוצר
אנרגיה מדהימה.
2728
02:17:51,250 --> 02:17:54,125
(מוזיקה מתנגנת)
2729
02:17:54,209 --> 02:17:57,834
שפילברג:
אני עובד עם המציצים שלי,
ואני כבר עשרות שנים.
2730
02:17:57,918 --> 02:17:59,834
כלומר, אני לא יודע
מה הייתי עושה בלעדיהם.
2731
02:17:59,918 --> 02:18:02,876
צליל רול.
גָלִיל!
2732
02:18:02,959 --> 02:18:04,292
(פטפטת)
2733
02:18:04,375 --> 02:18:06,751
שפילברג:
אין לי באמת שפיות
2734
02:18:06,834 --> 02:18:09,292
אלא אם כן יש לי
היכרות.
2735
02:18:09,375 --> 02:18:11,209
וזה פשוט
משפחה יוצאת דופן
2736
02:18:11,292 --> 02:18:14,375
שהצלחתי להרכיב
לאורך כל השנים הללו.
2737
02:18:14,459 --> 02:18:16,834
קאהן:
אני אוהב להיות
חלק מהשטיח שלו,
2738
02:18:16,918 --> 02:18:19,042
כביכול, אתה יודע,
כמו "כנר על הגג".
2739
02:18:19,125 --> 02:18:22,375
♪ אחרי 37 שנים,
זה נחמד לדעת... ♪
אתה יודע?
2740
02:18:22,459 --> 02:18:25,250
שפילברג:
מייקל קאהן ואני
הם אחים בדם.
2741
02:18:25,334 --> 02:18:27,876
הוא התחיל איתי
על "מפגשים קרובים
מהסוג השלישי,"
2742
02:18:27,959 --> 02:18:32,375
ולמעט פעם אחת,
הוא ערך כל סרט
הכנתי מאז.
2743
02:18:32,459 --> 02:18:35,542
יאנוש קמינסקי
עשה הכל
מאז "רשימת שינדלר."
2744
02:18:35,626 --> 02:18:39,542
אבל ג'ון וויליאמס
הוא שיתוף הפעולה הוותיק ביותר שלי,
2745
02:18:39,626 --> 02:18:43,125
ואני תלוי בג'וני
יותר ממה שהייתי תלוי
על כל אחד
2746
02:18:43,209 --> 02:18:45,626
לכתוב מחדש
הסרטים שלי מבחינה מוזיקלית
2747
02:18:45,709 --> 02:18:49,500
ושם אותם שלב גבוה יותר
ממה שאי פעם יכולתי להגיע.
2748
02:18:49,584 --> 02:18:52,042
אתה יודע, אם היה לי
לחזור וליצוק מחדש
2749
02:18:52,125 --> 02:18:55,167
צוות הקריאייטיב
מקיף אותי,
2750
02:18:55,250 --> 02:18:58,584
לא הייתי מסוגל לעבוד
לעתים קרובות כמוני.
2751
02:18:58,667 --> 02:19:00,083
זה יהיה בלתי אפשרי.
2752
02:19:02,667 --> 02:19:05,751
קנדי:
סטיבן נראה
בסרטים כל הזמן
2753
02:19:05,834 --> 02:19:08,000
ועוד ועוד
ושוב,
2754
02:19:08,083 --> 02:19:11,876
הפניית יריות
ומסגור ורעיונות.
2755
02:19:11,959 --> 02:19:14,542
זה משהו שסטיבן עושה
כל הזמן.
2756
02:19:14,626 --> 02:19:16,167
( צופר סירה רועש )
2757
02:19:18,459 --> 02:19:21,083
שפילברג:
יצירות גדולות של יוצרי קולנוע
המשך ליצור
2758
02:19:21,167 --> 02:19:24,542
רגעים אדירים
של השראה.
2759
02:19:24,626 --> 02:19:27,375
וכך, אחד הסרטים
אני עדיין רואה כל שנה
2760
02:19:27,459 --> 02:19:29,250
זה "לורנס של ערב."
2761
02:19:29,334 --> 02:19:31,250
(מוזיקה מתנגנת)
2762
02:19:37,292 --> 02:19:40,334
הזריקות,
הנופים הטהורים,
2763
02:19:40,417 --> 02:19:43,626
והדיוקן
בעל אופי כה מורכב,
2764
02:19:43,709 --> 02:19:45,834
זו יצירת סרטים טהורים.
2765
02:19:45,918 --> 02:19:47,417
היי!
2766
02:19:47,500 --> 02:19:51,042
היי! היי! היי!
2767
02:19:57,792 --> 02:19:59,667
מי אתה?
2768
02:20:01,751 --> 02:20:04,709
מי אתה?
2769
02:20:04,792 --> 02:20:06,375
סטיבן תמיד
רצה לעבוד
2770
02:20:06,459 --> 02:20:09,918
בסוג של גדול, אתה יודע,
קנבס היסטורי כזה,
2771
02:20:10,000 --> 02:20:12,751
וזה לקח הרבה סרטים
לפני שהשיג
2772
02:20:12,834 --> 02:20:16,751
רמה זו
של יצירת סרטים מופתי.
2773
02:20:16,834 --> 02:20:19,417
שפילברג:
לפני שנים רבות, Pauline Kael
נתן לי ביקורת נהדרת באמת
2774
02:20:19,500 --> 02:20:21,584
ב"שוגרלנד אקספרס",
אבל היא אמרה,
2775
02:20:21,667 --> 02:20:24,209
"מה שיש על פני השטח
יכול להיות כל מה שיש.
2776
02:20:24,292 --> 02:20:25,709
יכול להיות שלא יהיה כלום
מאחורי זה".
2777
02:20:25,792 --> 02:20:28,042
והיא הייתה
צודק לחלוטין.
2778
02:20:28,125 --> 02:20:31,417
עוד לא התבגרתי
דרך הסרטים.
2779
02:20:31,500 --> 02:20:33,542
זה עומד להגיע
בזמן.
2780
02:20:33,626 --> 02:20:35,834
(מוזיקה מתנגנת)
2781
02:20:40,125 --> 02:20:43,918
מסלין:
תסתכל על מה שהוא עשה
במשך קרוב ל-50 שנה.
2782
02:20:46,375 --> 02:20:48,792
יש בהחלט
מגוון רב.
2783
02:20:51,042 --> 02:20:55,209
יש
כמה דברים שהוא עשה
שלא עבדו,
2784
02:20:55,292 --> 02:20:58,292
אבל יש בהחלט
אף אחד לא אוהב אותו
2785
02:20:58,375 --> 02:21:01,125
ולא קריירה קולנועית
מסלול
2786
02:21:01,209 --> 02:21:04,876
זה משהו כמו שלו
בהיסטוריה של הסרט.
2787
02:21:04,959 --> 02:21:09,042
הוא מדבר קולנוע
כאילו זו שפת האם שלו.
2788
02:21:09,125 --> 02:21:11,876
הוא כל כך שולט בזה
שהוא עושה דברים
2789
02:21:11,959 --> 02:21:13,876
שאף אחד אחר
היה מעז לעשות
2790
02:21:13,959 --> 02:21:16,292
והם כן
ניתן לזיהוי מיידי
2791
02:21:16,375 --> 02:21:19,417
כדברים
שהם אך ורק שלו.
2792
02:21:19,500 --> 02:21:23,375
סקורסזה:
יש לו חוש דינמי
של יצירת סרטים אמיתיים.
2793
02:21:23,459 --> 02:21:25,083
אני מדבר
על יצירת סרטים של--
2794
02:21:25,167 --> 02:21:28,042
בגדול
מסורת סיפורית
של הקולנוע האמריקאי.
2795
02:21:28,125 --> 02:21:29,209
( פיצוץ רחוק )
2796
02:21:29,292 --> 02:21:30,626
קופולה:
סטיבן התברך
2797
02:21:30,709 --> 02:21:32,876
בזה שהוא יכול להיות
מסחרי
2798
02:21:32,959 --> 02:21:34,751
והוא יכול היה לעשות אמנות.
2799
02:21:34,834 --> 02:21:37,000
זו הסיבה
אני תמיד משווה אותו
2800
02:21:37,083 --> 02:21:38,626
לסוג
של ג'ורג' גרשווין,
2801
02:21:38,709 --> 02:21:41,167
בגלל גרשווין
יכול לכתוב מופע בברודווי
2802
02:21:41,250 --> 02:21:43,584
או שהוא יכול לכתוב
"קונצרטו בפ'."
2803
02:21:43,667 --> 02:21:46,334
הוא יכול גם וגם,
ומעט מאוד אנשים יכולים לעשות את שניהם.
2804
02:21:46,417 --> 02:21:48,250
וסטיבן יכול לעשות את שניהם.
2805
02:21:48,334 --> 02:21:51,292
וזה כישרון
אתה צריך להיוולד עם.
2806
02:21:53,834 --> 02:21:55,584
דיקפריו:
אתה חושב על
הילד הצעיר הזה באריזונה,
2807
02:21:55,667 --> 02:21:56,918
במדבר,
צפייה בסרטים,
2808
02:21:57,000 --> 02:21:59,125
צופה בטלוויזיה
ללא הרף,
2809
02:21:59,209 --> 02:22:02,292
יום אחד התגנב לדרכו
לתוך סטודיו,
2810
02:22:02,375 --> 02:22:04,584
ומתבטא
גורלו שלו.
2811
02:22:04,667 --> 02:22:07,459
זה די פנטסטי
סיפור הוליוודי.
2812
02:22:09,375 --> 02:22:12,167
J.J. אברמס:
הוא מצא דרך לקחת
השקפה שלו על העולם,
2813
02:22:12,250 --> 02:22:16,751
משאלת המשאלות שלו,
האופטימיות שלו,
2814
02:22:16,834 --> 02:22:20,834
וגם החוש המופלא שלו
של הריגוש,
2815
02:22:20,918 --> 02:22:22,542
ומעין מגלוון
את כל העניין
2816
02:22:22,626 --> 02:22:25,334
לכל מה שהסיפור יהיה
הוא מספר.
2817
02:22:25,417 --> 02:22:27,751
זה הוא אותנטי.
2818
02:22:30,459 --> 02:22:32,292
שדה:
לסטיבן יש חלק ממנו
2819
02:22:32,375 --> 02:22:34,334
שרוצה לראות
משהו טוב
2820
02:22:34,417 --> 02:22:36,000
בחושך ביותר
של החושך
2821
02:22:36,083 --> 02:22:38,834
או שזה רוצה
רק לזמן משחק.
2822
02:22:43,417 --> 02:22:46,667
וייתכן שיש אנשים
שאומרים שהוא לא מספיק עצבני
2823
02:22:46,751 --> 02:22:50,792
או שהוא לא מר מספיק,
הוא לא מוזר מספיק,
2824
02:22:50,876 --> 02:22:53,250
או שהוא לא חשוך מספיק,
2825
02:22:53,334 --> 02:22:56,459
אבל כשהכל ייגמר
ואמר ועשה,
2826
02:22:56,542 --> 02:23:00,500
מה שנשאר לסטיבן
הוא עצום.
2827
02:23:02,167 --> 02:23:05,584
להיות עם הומור גם יחד
ומתח
2828
02:23:05,667 --> 02:23:08,125
והרפתקה ולב
2829
02:23:08,209 --> 02:23:11,918
דרך עיניו הגדולות
של סיפורים
2830
02:23:12,042 --> 02:23:15,459
זה דבר טוב.
2831
02:23:15,542 --> 02:23:19,334
דיי לואיס:
סטיבן עדיין יש
תיאבון עצום
2832
02:23:19,417 --> 02:23:21,500
עבור העבודה
שהוא עושה.
2833
02:23:21,584 --> 02:23:23,751
זה דבר די נדיר.
2834
02:23:23,834 --> 02:23:27,250
אתה יודע, לכולנו יש,
כנראה, חיי מדף.
2835
02:23:29,250 --> 02:23:32,417
כן, כנראה שנלך
עבר את חיי המדף האלה,
2836
02:23:32,500 --> 02:23:35,584
רובנו,
אפילו בלי לדעת זאת.
2837
02:23:35,667 --> 02:23:39,959
אבל במקרה שלו, אני חושב,
עד יום מותו,
הוא יעשה עבודה
2838
02:23:40,042 --> 02:23:45,334
שהוא מרגיש לחלוטין
נאלץ לעשות.
2839
02:23:53,209 --> 02:23:56,167
(מוזיקה מתנגנת)